אחת השאלות הגדולות שחוקרי מקרא רבים שאלו את עצמם, היא מתי נכתבו הטקסטים המקראיים? בתוך השאלה הזאת מסתתרת שאלה גדולה נוספת והיא באיזה סדר נכתבו הטקסטים? הרי ישנה אפשרות, סבירה מאוד אפילו, שהסיפורים נכתבו בהדרגה והגיעו לצורתם המוכרת לנו לאחר שעברו עריכות רבות, זו אחרי זו.
שיטה לתיארוך המקרא
מעקב אחר המאבקים בין בתי הכהונה יכול לסייע במציאת תשובה לשתי השאלות הגדולות האלה. הכיצד? דבר זה מתאפשר משום שעל פי רוב ניתן לזהות תאריך שבו מתרחש המאבק. מכאן אפשר גם להסיק בסבירות גבוהה אולי את העיתוי שבו הטקסט נכתב. אם אני יודע בעקבות איזה אירוע נכתב הטקסט ואני יודע מתי האירוע התרחש, אפשר לגזור מכאן את תאריך כתיבת הטקסט. לצורך ההסבר נניח שהייתי יודע שטקסט נכתב כתגובה לפיצול בתי הכהונה בימיו של ירבעם בן נבט, אוכל להסיק מכך שהטקסט נכתב לאחר שנת 928 לפנה"ס, השנה שמעריכים כי בה שלמה מת וירבעם בן נבט הקים לאחר מכן את ממלכת ישראל. נניח גם, לצורך הדוגמה בלבד, שאני גם יודע שמחבר הסיפור לא הכיר את המחלוקת על ירושלים בתקופת מסע סנחריב, מסע שהיה בשנת 701 לפנה"ס. מכאן אולי אפשר לתחום את תקופת חיבור הטקסט לשנים שבין 928 ל- 701 לפנה"ס.
השאלה הגדולה שוודאי מתעוררת היא כיצד ניתן לקשור בין הסיפורים השונים לאירועים שבעקבותיהם הם נכתבו ואולי גם מהו הסדר הכרונולוגי של אירועי התנ"ך? בשאלות אלו אני עוסק בהרחבה בספר "שלושה לוחות הברית", שבו אני מנתח את נקודות המחלוקת בין בתי הכהונה, עוסק בזיהוי האירועים המשבריים ומצביע על הסיפורים הקשורים לכל משבר, שהם הסיפורים שנכתבים או נערכים בעקבות אותו משבר. באמצעות טכניקה זו אני מציע בספר תיארוך אפשרי לסיפורים רבים במקרא.
בשיטה זו לתיארוך התנ"ך אפשר להגיע, לעיתים, לתיארוכים מאוד מדויקים. למשל נבואותיו של נחום היו צריכות להיכתב בשלוש השנים שבין 612 ל-609 לפנה"ס, זאת משום שמוזכר בהן אירוע שהתרחש בשנת 612 לפנה"ס, ובשנת 609 לפנה"ס התרחש אירוע שאילו ידע עליו המחבר, הנבואה לא הייתה נכתבת.
מה ניתן ללמוד משיטת תיארוך סיפורי התנ"ך?
לאחר מיפוי סיפורי המקרא לפי המועדים שבהם נכתבו, על פי שיטה זו, אפשר לקלף כקליפות בצל את הטקסט המקראי, לראות איך הוא נראה בלי התוספת המאוחרת ביותר, ואחר כך לראות איך הוא נראה ללא התוספת שקדמה לה, וכך הלאה, לקלף ולקלף את השכבות הקדומות של המקרא, עד שמגיעים אל מה שנראה כמו הגרסאות הקדומות ביותר של המקרא. זהו מראה בלתי רגיל שהתאפשר רק בזכות אותה טכניקה ייחודית לניתוח המאבקים בין בתי הכהונה, ששופכת אור על כל התפתחות המקרא.
כמובן יש להביא בחשבון שהיו עריכות ולא רק תוספות לטקסט, אך ניתן להראות ככלל שמחברי המקרא נהגו יותר להוסיף סיפורים שהתעמתו עם סיפורים קדומים. כפי הנראה לא היה נהוג להשמיט סיפורים קדומים, אולי משום קדושת הטקסט, ויותר מקובל היה להתפלמס עם המסר של מחבר סיפור קדום ולהתווכח איתו, והעריכות היו נקודתיות.
השוואה מעמיקה בין שתי גרסאות, הקדומה יותר והמאוחרת שדרסה את קודמתה, חושפת ממצא מפתיע ביותר: לא פעם מטרתה של העריכה המאוחרת הייתה להפוך לחלוטין את המשמעות של הספר המקורי. דבר מדהים כשלעצמו. למשל אם הספר המקורי תמך במלך, הספר לאחר העריכה יצא נגד המלך והכפיף אותו לכהונה. דוגמה אחרת: אם בספר המקורי חלוקת הארץ הייתה על פי האג'נדה של בית כהונה אחד, הספר לאחר העריכה שינה את חלוקת הארץ בהתאם לתפיסת עולמו של בית הכהונה המתחרה.
האם נכתבה ספרות הקודש לפני המאה השמינית לפנה"ס?
הטכניקה שהצגתי מביאה אותי לידי תיארוך ספרי תנ"ך שנכתבו לפני המאה השמינית לפנה"ס. אני לא היחיד שהגיע למסקנה זו, אך זה מחייב אותי להתייחס לאחת הגישות המובילות היום במחקר, גישה שמעריכה כי ספרי התנ"ך נכתבו לאחר המאה השמינית לפנה"ס. הטענה המרכזית של אותם חוקרים מתבססת לא מעט על כך שלא נמצאו עדויות ארכאולוגיות לתרבות כתיבה באזור לפני התקופה הנ"ל. יתרה מזאת, מהמאה השמינית לפנה"ס מתחילים למצוא עדויות הולכות ומתרבות של כתיבה בכלי חרס, כתובות אבן ועוד, שלא נמצאו כמותן במאות הקדומות יותר. לכן חוקרים מניחים הנחה סבירה לאור הממצאים, כי טקסטים בעלי עומק, הגות, כתיבה ספרותית מפותחת, כל אלו יכלו להיכתב רק לאחר שהתפתחה באזור תרבות של כתיבה.
על אף שאני מאד מעריך חוקרים רבים המחזיקים בדעה זו, לדעתי, היעדר ממצא כתוב לפני המאה השמינית לפנה"ס יכול לנבוע מכמה סיבות, שאינן היעדר כתיבה ענפה. למשל הממצא יכול להעיד על כך שהכתיבה לא הייתה נחלת ציבור רחב עד אז, אבל אין זה שולל את האפשרות שבקרב אנשי כהונה מיומנות הכתיבה הייתה שגורה כבר מאות שנים קודם לכן. אנחנו רואים עדות לכוהנים מצרים שכותבים אלפי שנים קודם לכן, וזאת אף על פי שמרבית אנשי העם היו אנאלפביתים. לעומת הכוהנים המצרים שחיו בערי קבע, הכוהנים שלנו חיו חיי נוודים. הכתיבה הייתה על עורות וחומרים מתכלים שלא יכלו להישמר עד ימינו. לכן לא סביר שנצפה למצוא עדויות לכתיבה שלהם באותן השנים.
אגב, ממש השנה נמצא קמע המתוארך לסביבות שנת 1250 לפנה"ס ובו כתובת שנראת קללה הדומה לנוסחים דומים המופיעים בתנ"ך. היו חוקרים שטענו כי הימצאותו של הקמע סודקת את התאוריה, והיא עדות לכך שכתיבה בסגנון תנ"כי הייתה כבר אז.
הקמע שנמצא בהר עיבל
ארור, ארור, ארור
אור לאל יהו
תמות – ארור
ארור – מות תמות
ארור ליהו
ארור ארור ארור
מתי נכתבה ספרות המקרא הקדומה ביותר?
הטענה שלי היא שספרות המקרא היא תוצר של מאבק בין כוהנים, ומכיוון שמדובר בכתיבה כוהנית, בהחלט ייתכן שחלק ממנה קודם למאה השמינית לפנה"ס. על המאבקים בין בתי הכהונה והאופן שהמאבקים השפיעו על יצירת התורה והתכנים שבה, אתם יכולים לקרוא בפוסט על הדרמה שמאחורי יצירת התורה. אגב, החלוקה במחקר לטקסטים כוהניים ולשאינם כוהניים לא הביאה בחשבון, לדעתי, שאלו שני בתי כהונה. כל אחד בעל סגנון כתיבה שונה מעט, תרבות שונה ועולם ערכים שונה מעט, הם אפילו השתמשו באוצר מילים שונה מעט, ועל כן גם הזרם ה"לא כוהני" הוא כוהני, אך מבית כהונה אחר.
אל מי נכתב הטקסט המקראי?
על פי רוב, הקריאה המקובלת היא שהטקסט נכתב אל העם, כדי לחנך אותו, כדי ללמד אותו מוסר וחוקה, כדי ללמד אותו טוב ורע מה הם וכיוצא באלו דברים. אני רוצה להציע קהל קוראים אחר שאליו כיוונו כותבי המקרא את כתביהם. לטענתי, כל הטקסטים במקרא הם טקסטים כוהניים. כתבו אותם כוהנים ואך ורק לכוהנים עצמם. חלקים גדולים מספרות המקרא נכתבו כאשר רק כוהנים ידעו קרוא וכתוב, הרבה לפני שהאוריינות נפוצה בקרב העם. הרעיון של לימוד התורה והפצתה בקרב העם הוא פרושי ונכנס לעם ישראל לא לפני אמצע ימי הבית השני, מאות שנים לאחר כתיבת הטקסט. הפרושים הם שהכניסו את התורה שבעל פה ואת לימוד התורה, ועשו זאת כחלק מהמלחמה שלהם בצדוקים שהחזיקו בתורה הכתובה וסירבו להפיצה.
כשמקבלים כי הטקסטים נכתבו בראשונה בידי כוהנים וכוונו אל הכוהנים האחרים, לא מפתיע שמוצאים בטקסט את הפולמוס ביניהם, ונראה כי חלק מהטקסטים נכתבו אל הכוהנים מבית הכהונה המתחרה וכנגדם, וחלק מהם עבור חבריו הכוהנים של מחבר הטקסט כדי לחזק את עמדתם, אבל כולם נועדו לקהל קוראים כוהני בעת כתיבתם.
באיזה שפה נכתב הטקסט המקראי הקדום ביותר?
אם אכן נכתבה ספרות הקודש הקדומה ביותר לפני המאה השמינית לפנה"ס מתעוררת שאלה נוספת: באיזה שפה נכתב הטקסט התנ"כי? אחת הטענות שהושמעה על ידי חוקרים האוחזים בגישה לפיה הטקסט נכתב לא לפני המאה השמינית לפנה"ס היא הטענה כי הכתב העברי הקדום עדיין לא היה בשימוש או היה מפותח דיו לכתיבה ספרותית מפותחת כדוגמת הטקסט המקראי. אך אולי יתכן שהחלקים הקדומים ביותר נכתבו בשפה אחרת מהעברית הקדומה, ותורגמו אל העברית מאוחר יותר?
ואם אכן הסיפורים הללו לא נכתבו בכתב עברי קדום אז באיזה כתב נכתב הטקסט התנ"כי הקדום ביותר? אתם מוזמנים לקרוא על כך בפוסט שעוסק בדיוק בשאלה הזו: באיזה שפה נכתבו סיפורי המקרא הקדומים ביותר?
מוגש כחומר למחשבה.
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
מגילות שפירא: זיוף או אמת
עקבותיהן של מגילות עתיקות אבדו לאחר שעננת זיוף הוטלה עליהן. שפירא, שנחשד בזיוף, התאבד. כיום חוקרים מערערים על הקביעה שמדובר בזיוף, וטוענים כי מדובר במגילות החשובות ביותר שהתגלו מעולם
מדוע חרב המקדש הראשון וכהונת יהודה הוגלתה?
למה גלינו לבבל? וויכוח בין הגולים מתפתח על הסיבה לגלות ולחורבן המקדש הראשון. הכהן הגדול שהוגלה מאשים את חטאי ישראל אבל יש גם קול מרדני אחר שמתווכח איתו. מי הוא היה ולמה יצא נגדו?
טכניקה לתיארוך ספרות המקרא
האם ניתן לדעת מתי נכתב כל סיפור במקרא, מתי נערך ועל ידי מי? ואל השאלה הגדולה הזו אוסיף שאלה נוספת: אל מי נכתב הסיפור המקורי ולאיזו מטרה?
איך נולד אתר היסתורה
קוראים רבים מבקשים שאספר על עצמי. מי אתה? מה למדת? איך הגעת לכל מה שאתה כותב עליו כאן? אז בפוסט הזה אנסה לתת תשובות לחלק מהשאלות הללו.
מדוע נכתב ספר במדבר ואת מי הוא הרגיז?
מי כתב את ספר במדבר? האם יכול להיות שהספר נכתב כדי לחולל הפיכה פוליטית בתוך בית הכהונה? אם כן, מי חולל את אותה הפיכה וכנגד מי היא כוונה?
הדרמה שמאחורי כתיבת ספר התורה
הרפורמה לריכוז הפולחן בירושלים, או טבח ממוסד לחיסול בית הכהונה המתחרה בחסות תורה חדשה? אז מי כתב את התורה ולמה?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני