שמי עובד הישראלי. קוראים רבים פנו אלי בבקשה שאספר על עצמי. שאלו, מה הרקע האקדמי שלך? איך הגעת למסקנות מרחיקות הלכת המובאות בבלוג היסתורה? מסקנות המצביעות על כך שספרות המקרא ותורת ישראל יתכן שהם תוצר של מאבק פוליטי ארוך שנים בין כוהנים מזרמים מתחרים. אז בפוסט הזה אנסה לתת תשובות לחלק מהשאלות הללו.
איך נולד אתר היסתורה?
לפני חמש שנים התוודעתי במקרה לקורס שעסק בהיסטוריה של הבית השני. הקורס שהתמקד בשרשרת האירועים שהובילו לחורבן בית המקדש, טלטל את חיי. ירושלים, שהייתה עיר תוססת ובה שווקים מלאים בכל טוב, בתוך עשור בלבד נחרבה, העיר והמקדש שבתוכה.
חורבן בית המקדש השני על פי יוסף בן מתתיהו
הקורס חשף אותי לספריו של יוסף בן מתתיהו, היסטוריון שחי באותן השנים. בספריו הוא מתאר את הפוליטיקה היהודית של הימים ההם, את הזרמים השונים, בהם קבוצות קנאים שצצות ועולות, נלחמות אלו באלו ומובילות למלחמת אחים קשה שנמשכה כארבע שנים, מלחמת אחים במלוא מובן המילה. אחים הרגו אלו את אלו, ילדים את הוריהם, כולם נחשדו בהשתייכות למחנה האחר ונרצחו בשל כך בידי קרוביהם, דרמה שלא הייתה מביישת כל סרט הוליוודי. כל צד שרף את מקורות המזון של הקבוצה היריבה. שערי ירושלים ננעלו, אין יוצא ואין בא, וכל המנסה להימלט, נרצח. הרעב החל להתפשט בעיר ותיאוריו של יוסף בן מתתיהו קשים ומזעזעים. תיאורי אנשים שלדים שבטניהם נפוחות, והם מהלכים ונופלים ברחובות באפיסת כוחות. המתים מושלכים ללא קבורה ובשרם הופך טרף לכלבים ולעוף השדה. שואה נוראה.
טיטוס מגיע לאחר שלוש ומשהו שנים, כשרבים מהיהודים כבר נהרגו או מתו ברעב, והשאר נמצאים באפיסת כוחות. הסיפור המוכר לכולנו ומופיע בתלמוד הבבלי, הקרוי "קמצא ובר קמצא", בו מתואר סכסוך בין שני אנשים שהוביל לחורבן המקדש בשל שנאת חינם, אינו מתיישב עם התיאורים החדים והבהירים של יוסף בן מתתיהו.
המרקם הפוליטי בימי בית שני על פי יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו מתאר בספריו לפרטי פרטים את הזרמים והמפלגות השונות, את שמות מנהיגיהם, תאריכי אירועים והקרבות, את המקומות, שלפעמים לפי תיאוריו ארכאולוגים הולכים וחופרים. ישנו עיסוק רב במחקר במידת האמינות של דיווחיו, אך נראה לי שמקובל על מרבית החוקרים שדיווחיו משקפים היטב את המציאות שהיתה בתקופת המרד, גם אם הגזים במספרי המתים בקרבות או בפרטים אחרים.
מקור מידע תמציתי וטוב על התקופה ועל כתביו של יוסף בן מתתיהו תוכלו למצוא בהרצאותיו של פרופסור יונתן פרייס על הבית השני.
התפעלתי, השתוממתי, וחשבתי שהסיפור הזה צריך שיסופר. לא ייתכן שיישאר נחלתם הבלעדית של קומץ סטודנטים רדומים המגיעים להרצאות על תקופת הבית השני. כפועל יוצא של זה התחלתי לכתוב תסריט על אותם הימים. כתיבת התסריט ארכה למעלה משנה.
תסריט על אירועי חורבן בית המקדש השני ומלחמת האחים בירושלים
התסריט אינו ממוקד באירועים ההיסטוריים שהיו, אלא הם מתרחשים ברקע. הסיפור עוקב אחר משפחה בירושלים המחתנת את רבקה עשור לפני החורבן, בתקופה שבה העיר ירושלים משגשגת ופורחת. תוך עשור המשפחה עוברת טלטלה עזה לנוכח מציאות שמשתנה ללא הרף, עקב מאבקי הדת והכוח של קבוצות המורדים הנלחמות בשלטון הכהונה וזו בזו. המציאות הזו מובילה בסוף הדרך להרס העיר ירושלים, לרעב כבד, לשואה ומוות, ומפוררת את מרקם היחסים בין בני המשפחה. המציאות מעמידה כל אחד מהם במבחן כמעט לא אנושי, שמוביל לקרע בין הורים לילדיהם, בין אחים, בין בני זוג, והיחסים מתהפכים חליפות גם לרגעי עזרה, אחדות, קרבה ותמיכה זה בזה.
התסריט מספר את סיפור חייה של משפחה ספציפית, אך דרך אותה משפחה אנחנו מתוודעים אל חלק מהאירועים שהובילו לחורבן, כפי שעולה מתיאוריו של יוסף בן מתתיהו.
תחקיר על תקופת הבית השני
לכתיבת התסריט צללתי אל מעמקי התקופה ויצאתי למסע: תחקיר מקיף על החיים באותם הימים. התחקיר נמשך חודשים ארוכים. למדתי על מנהגי הקבורה הייחודיים, על שיטות הטהרה, הכיתות השונות, מנהיגיהם, ההלכות, שיטות הקרבת הקורבנות במקדש וסוגי הקורבנות, על משמרות הכהונה והמעמדות ביניהן, על האופן שבו קיימו את החגים, השונה מהנהוג בימינו וחלק מהחגים כבר איננו קיים עוד. למדתי על המצע הדתי והפוליטי של כל אחת מהקבוצות, חלק מהן לאומניות, חלק מהן דתיות וחלק מהן משיחיות. אנשים משיחיים רבים צצים בקרב היהודים בימים ההם וישו לא היה היחיד בזירה. חקרתי על כל אחד מהם, למה הטיף, להיכן ברח כשנרדף ומי היו מתנגדיו ומאמיניו. קראתי על חלוקת העיר לשכונות. פשוטי העם בעיר התחתונה והצפופה, והכוהנים והאצולה בעיר העליונה, ליד המקדש. על השווקים השונים בעיר, שרק עשור לפני החורבן היו עמוסים תבלינים מהודו ושטיחים מצור. על מיקום המשרדים הממשלתיים והארכיון, שקבוצת הסיקריים שרפו בעודם כובשים את הר הבית, והיכן היה ארמון הורדוס שבו חיל המצב הרומי שחוסל בתחילת המרד. נכנסתי לפרטי היום יום הקטנים ביותר. הסצנה הראשונה בתסריט היא חתונתה של רבקה. היא נפתחת בכריתת ענפי עץ שקד שנשתל מבעוד מועד ביום לידתה, כדי שענפיו ישמשו כמוטות חופתה ביום נישואיה, מנהג יפהפה שהיה מקובל בימים ההם.
תחקיר מגילות מדבר יהודה
התחקיר הוביל אותי אל מגילות מדבר יהודה. קריאתן של המגילות והמחקרים הרבים שנכתבו עליהן שאבה אותי אל טריטוריה חדשה ומרתקת לא פחות. במשך שנה נוספת העמקתי במגילות וצללתי אל תוך מחקריהם של חוקרים רבים, שניתחו את המגילות מזוויות שונות. הם עסקו בשאלה מי הם כותבי המגילות, השוו את חוקי ההלכה של מחברי המגילות לחוקי ההלכה הכתובים בתורה שבעל פה, למדו על חיי הקהילה, על משמרות הכהונה, עסקו בסיפורים שמחברי המגילות מרחיבים בהם על הדמויות התנ"כיות ועוד.
מחקריה של רחל אליאור
במיוחד הרשימו אותי מחקריה פורצי הדרך של פרופסור רחל אליאור, שבהם היא מראה את הקשר הישיר בין מחברי המגילות לכוהני בית צדוק וחושפת את המאבקים שהיו בינם לבין מתנגדיהם. באמצעות השוואה מרתקת בין ספרות המקרא המוכרת לנו לספרות המקבילה שנמצאה במגילות וניתוח הספרים החיצוניים, אליאור מצביעה על אותן נקודות חיכוך, מאבקים שהיו על לוח השנה ועל מעמדה של העיר ירושלים, או כפי שהיא מכנה אותם: המאבק על הזמן המקודש והמקום המקודש.
במידה רבה אני רק ממשיך את דרכה של רחל אליאור. אינני מחדש דבר בנוגע למאבקים בין הצדוקים לפרושים. העובדה שהפרושים הם שהביאו את התורה שבעל פה והוציאו את תורת הצדוקים מהמסורת, מוכרת לכול. הדבר היחיד שאולי אני מחדש הוא מסגור הדברים, הצגת העובדה הזאת כמהפכה, שלא לומר סוג של הפיכה, אך שנמשכה על פני כמה מאות שנים. אני מדגיש שהסתרת התורה של הצדוקים והאיסור בקריאתה היו חלק מאג'נדה פוליטית מכוונת. אבל למעשה מדובר רק במסגור מחדש של דברים שנאמרו לפני כן. קצת כמו הילד שצועק "המלך הוא עירום", אבל למעשה כולם רואים זאת, ומשום מה מפנים את פניהם.
המאבקים בין מחברי מגילות מדבר יהודה לחשמונאים
המאבקים של מחברי מגילות מדבר יהודה מתוארכים לשליש הראשון של המאה השנייה לפנה"ס, ראשית ימי החשמונאים. זה הוביל אותי לקריאת הספרות החשמונאית וללימוד על ההיסטוריה והארכאולוגיה באותה תקופה. זו תקופה של רדיפות קשות שבה החשמונאים רודפים אחר מתנגדיהם מבית. יוסף בן מתתיהו מספר על אירוע שבו אלכסנדר ינאי החשמונאי צלב 800 פרושים ושחט את בני משפחותיהם לעיניהם. אירוע זה מוזכר אף במגילות מדבר יהודה. הורקנוס הראשון החשמונאי מחריב ב-107 לפנה"ס את המקדש השומרוני בהר גריזים, כחלק מהמאבקים בין הכוהנים השומרונים ליהודים, ועוד ועוד אירועים שנחשפתי אליהם באותו לימוד.
עובד הישראלי - מחבר הבלוג היסתורה
התובנה שמדובר במאבקים פנים יהודיים
ואז לפתע העולמות השונים הצטלבו. כמו שאומרים, נפל לי האסימון. מונחים היו לפניי כתביהם של כמה זרמים. חז"ל והפרושים, מחברי המגילות כוהני בית צדוק והחשמונאים. הוויכוחים חזרו על עצמם. כל צד טען לזכותו בשלטון ובהנהגה, וטען שתמיכת האל היא בו, וגם תיאר את מתנגדיו כחוטאים העובדים עבודה זרה.
בדקתי את המשפחות שמהן הגיעו הכוהנים "המתייוונים", והפלא ופלא, הם מתנגדיהם הפוליטיים של החשמונאים. מי הוא כוהן הרשע של מחברי המגילות? על פי מרבית החוקרים, הוא כוהן בית חשמונאי הרודף אותם. ואם תלכו אל חז"ל והפרושים תגלו שהרעים הם הצדוקים והחשמונאים, שאת ספריהם הם הוציאו מהקנון היהודי.
בכל המאבקים חזר אותו סיפור. תמיד הזרם שכתב את הטקסט תיאר את מתנגדיו כחוטאים, כמי שלא הלכו בדרכי האל, כמי שעבדו עבודה זרה, ואת עצמם כמי שפעלו בדרך האל והאל מינה אותם ותמך בהם. כל צד, לא משנה אם הוא מימין או משמאל, מבחינתו הוא הצודק והצד האחר הוא החוטא.
חקר המקרא
תופעה זו סקרנה אותי והחלטתי ללכת לבדוק את המקרא. האם גם שם אוכל למצוא דפוס דומה?
הייתי כבר מיומן הרבה יותר במציאת החומרים הנדרשים באינטרנט ורציתי תחילה להכיר את מה שנחקר עד כה. קראתי על תאוריית השערת התעודות שחילקה את הטקסט המקראי לכותבים מזרמים שונים, והכרתי את מצדדיה ומתנגדיה, על שלל הנימוקים שלהם. קראתי על האסכולה הדויטרונומיסטית שמצביעה על קשר בין חלקים שונים בתנ"ך שהותאמו לאג'נדה של מחבר ספר דברים. קראתי על תאוריית ירושת הכס וסופרי המלך, ועל שפן בן אצליה, שהיה הסופר בימיו של יאשיהו.
אחרי שנתיים שבהן כל זמני הפנוי הוקדש לקריאה ולניתוח של הספרות הזו, הכרתי כבר את מאגרי המידע האוניברסיטאיים ואת ההרצאות הרבות הזמינות ברשת, שאותן גמעתי במשך שעות. הקשבתי לשיעורי תורה ולפרשנויות של רבנים רבים, שגם הם לימדו אותי הרבה מאד.
באים אל הפרופסורים
אנחנו חיים בעולם נפלא שבו המידע זמין ונגיש לכולם. אני רוצה להמליץ על פרויקט אחד ויחיד במינו. ערוץ היוטיוב של אלכס צייטלין "באים את הפרופסורים". זהו פרויקט יוצא דופן ובו אלכס מראיין פרופסורים מהשורה הראשונה בנושאים רבים, בהם ארכאולוגיה של ארץ ישראל וחקר המקרא. הפרויקט עצום ומנגיש מידע רב לציבור. בין יתר הפרופסורים והדוקטורים תמצאו את ישראל פינקלשטיין, ישראל קנוהל, רחל אליאור, יגאל בן נון, דוד שפירא, חגי משגב, עמיחי מזר, יובל גדות, ורבים וטובים נוספים, שמהם השכלתי רבות. גם אם לא קיבלתי כל מסקנה שהוצגה, המידע מההרצאות היה עבורי נקודת התחלה, קצה חוט, למחקר וללמידה של נושאים רבים. אז תודה גדולה לאלכס, והינה ממני אליכם המלצה חמה על ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים" של אלכס צייטלין. צפו בערוץ ותרחיבו אופקים.
קריאת הטקסט המקראי
ובכן, כשצללתי אל תוך הטקסט המקראי, האתגר הגדול היה להצליח להסיר את הגיבנת העצומה של הפירושים הרבים שנכתבו על הטקסט המקראי לאורך השנים. מפתה מאוד לפנות אל הפרשנים במקרים שבהם הטקסט לא נהיר דיו, אבל אליה וקוץ בה, המפרשים פירשו לרוב את הטקסט על פי המוכר להם מעולמם. רק כשהצלחתי להתגבר על המכשול, יכולתי לראות את כותבי הטקסט, בני האדם.
בטקסט המקראי חזר אותו הדפוס שראיתי במגילות מדבר יהודה ובספרות החשמונאית. על פי תפיסת המחבר, אלוהים תמיד תמך בו ומתנגדיו תוארו כחוטאים וכעובדי עבודה זרה שאלוהים רוצה במותם. כשבחנתי מי הם "הכוהנים הרעים", הבחנתי שהעולם התהפך. אם במאבקים בין הפרושים לצדוקים הרעים הם הצדוקים והמדיחים הם הפרושים, אזי בחלקים רבים של המקרא מתקבלת תמונת ראי. חלקים גדולים מספרות המקרא הם ספרות צדוקית. עכשיו כוהני בית צדוק הם המדיחים והכוהנים הרעים, אויביהם, הם הכוהנים השומרונים מבית אל. מה שהוביל אותי לבחון את הקשר בין הכוהנים השומרונים לבין הפרושים.
פרויקט מיפוי השושלת בתנ"ך והמקומות הגאוגרפיים
את התופעה הזאת רציתי לחקור יותר לעומק. התברר לי שיש קשר בין מקומות למפלגות. לכן החלטתי לחפש את הקשר בין המקומות לבין הכוהנים מהשושלות השונות. לשם כך פיתחתי תוכנה שמסווגת את הסיפורים לפי המקומות השונים, ובתי הכהונה והמשפחות שמהן הם מגיעים. זה מה שאני עושה למחייתי, מפתח תוכנות ואלגוריתמים להתאמה ולסיווג נתונים. התוכנה עזרה לראות קשרים בין הסיפורים והציפה דברים שבמבט ראשון אולי קצת קשה להבחין בהם, אבל כשחוקרים לעומק מגיעים אליהם גם בלי התוכנה. למשל שתי הגרסאות השונות של הפיכת שמו של יעקב לישראל. בגרסה אחת המקום הוא בית אל, שהיה מרכזם של כוהני שומרון, ובגרסה שנייה המקום הוא פנואל, מרכז מדיני שנקשר בסיפורים רבים לכוהנים מיהודה. על הקשר המדיני עמד גם פרופסור ישראל קנוהל בספריו. בדרך זו צפו ועלו הרבה מהסיפורים הסותרים המופיעים בתנ"ך. נראה כי מאחורי כתיבתה של גרסה אחת עומדים כוהני שומרון, ולעומתה, מאחורי הגרסה השנייה עומדים כוהני יהודה, מה שנראה כאן כמו פולמוס על מוצאו של עם ישראל, ובו כל צד לוקח לעצמו את הקרדיט.
הסתירות בתנ"ך כמקור לאיתור המחלוקות בין מחברי המקרא
מכאן התחלתי לעקוב אחר הסתירות שחשפו למעשה את המחלוקות בין שני בתי הכהונה. במיוחד עלו מחלוקות על ההנהגה ומחלוקות על המקדשים. דוגמה לכך תוכלו למצוא בפוסט שבו אני מנסה להשיב על השאלה "למה יש סתירות בתנ"ך", ובו אני מביא דוגמה לשלוש הגרסאות הסותרות לכיבוש העיר דביר.
ריבוי המחלוקות העלה שאלות רבות, כמו איך בסופו של דבר הגיעו הגרסאות השונות לאותו הספר? האם היו תקופות שבהן הכוהנים חברו למעין קואליציה, ואם כן, מתי קרה הדבר ומתי נפרדו דרכיהם והחלו להילחם אלו באלו? אלו שאלות שאני דן בהן בספר "שלושה לוחות הברית", ובו אני מנסה להציג הסבר מנומק לאופן שבו התפתחה הספרות הזו. כאמור, אני מצביע בספר על האפשרות שספרות המקרא התפתחה מפולמוס ארוך שנים בין הכוהנים משני בתי הכהונה, פולמוס רווי מאבקים בעולם שבו מותר לרצוח את מתנגדיך אם אתה מצויד בציווי אלוהי לכך. אני מצביע על כך שהמאבקים היו לא רק בין כוהנים משני בתי הכהונה, אחד שמרכזו בשומרון ואחד שהיה ביהודה, אלא אני מביא דוגמאות למקרים שבהם המחלוקות והמאבקים היו גם בין משפחות שונות מאותו בית הכהונה.
חקר החגים
לאחר השנה השלישית שבה חפרתי בטקסט המקראי הלוך ושוב, הגיעה הקורונה. בחג הפסח שנת 2020 היה סגר ואילץ אותנו למצוא דרכים יצירתיות לחגוג את החג. החגים הם דבר נפלא שאי אפשר לוותר עליהם, ולכן החלטנו לעשות את הסדר במפגש זום משפחתי. להביא אוכל אי אפשר היה, אז כל אחד התבקש להביא משהו ללימוד משותף על החג. נאמרו דברי תורה רבים, סיפור יציאת מצרים הועלה על נס, ובין היתר אני דיברתי על השינוי שהחג עבר לאורך הדורות, כפי שעולה מהמקרא ומהמשנה, משהו דומה למה שאתם יכולים לקרוא בפוסט על "גלגולו של חג הפסח".
האירוע הוכתר בהצלחה ולכן הרחבנו אותו גם לראש השנה ולאחר מכן לחגים האחרים, וכך גם בני משפחה היושבים בחו"ל יכלו להשתתף בו. לקראת כל מפגש חקרתי את המקור של החג, ולחקירה הוספתי את ההתבוננות במאבקים בין הכוהנים. בחנתי האם ישנו קשר בין המאבקים הללו ליצירה או להתפתחות של החגים ומסורת ישראל? חג אחר חג חזר אותו הדפוס. כשבוחנים את החגים נוכח המאבקים, רואים שהפוליטיקה של התקופה היא שיצרה את החגים או שינתה אותם. נראה כי הזרם שניצח במאבק חולל חג שיבליט את הישגיו, והכנסת החג סייעה לו בהטמעת המסורת החדשה שרצה לקדם. אולי במבט ראשון זה נשמע קצת מקומם, אבל כשחושבים על זה באופן רציונלי, רואים שכך היה תמיד, בכל מקום, ואפילו בימינו אנו.
התייעצויות וחשיפה ראשונית של עבודת החקר
אנשים במפגשים המשפחתיים עודדו אותי לפרסם את המסקנות. לא הרגשתי נוח והחלטתי לפנות אל חוקרי מקרא שונים, חלק חוקרים בכירים וחלק מהם פחות מוכרים, אך הנחתי שהם כולם מכירים טוב ממני את התחום.
גם אחרי ארבע שנים שבהן בכל שעה פנויה חקרתי את הנושא, חפרתי בכתביו של יוסף בן מתתיהו, העמקתי במגילות מדבר יהודה, הקשבתי לשיעורי תורה המלמדים את המשנה ואת התלמודים הבבלי והירושלמי והעמקתי במקרא, עדיין הרגשתי לא בטוח בממצאים. לכן לא הרגשתי נוח להציג תאוריה שיש בה אמירה ברורה, וחיפשתי אישור מגורם מוסמך.
קיבלתי תגובות מגוונות, לעיתים תומכות ולעיתים מעוררות שאלות, והן גרמו לי להמשיך לחקור, אבל מכולן למדתי הרבה. בסופו של דבר, עבודת חקר כזו כרוכה בשעות רבות של מעבר על הכתבים ובלימוד מחקרים מובילים בתחום, וגם מחקרים של מי שהם קול פחות דומיננטי, ולפעמים הם דווקא הצודקים.
ההחלטה לפרסם את עבודת החקר
בשלב מסוים הבנתי שיש כאן משהו בעל ערך וייחודי, גם בעקבות דברים שאמרו לי מומחים בתחום, בין שהסכימו עם מסקנותיי ובין שחלקו על חלקן. הרגשתי שזה לא משהו שיכול להישאר רק בראש שלי ועליי לחשוף את התאוריה ואת הממצאים. זה הוביל אותי לכתיבת הספר ולהקמת האתר, דבר שקשה לי, כי אני די ביישן. אבל הנושא חשוב מספיק.
אני לא מנסה לשנות את האמונה של אנשים ולא את הדת. הדת היא דבר חשוב והאמונה היא דבר נפלא, מחזקת את האדם, שומרת על נפשו. אני רואה עצמי כאדם מאמין, לא באלוהים של ספר שמות, שזועף ומעניש כשחבורת כוהניו רוצחים את כל מי שאינם תומכים בהם, אבל כן מודה על הטוב שיש לי, על היופי שסביבי וזכיתי בו, ומכיר תודה גם לבני האדם.
מבחינתי, החשיבות בחשיפת הממצאים אינה עומדת בסתירה לאמונה ולכל הטוב שיש בה. עיקר חשיבות החשיפה בעיניי היא להמשך המחקר בנושא. הייתי שמח אילו נושא המאבקים בין בתי הכהונה והשפעתם על התהוות המקרא ימשיך להיחקר, וחוקרים באקדמיה ימשיכו לחקור את הנושא, יגלו עליו עוד ואף יסתרו אותי. זו הסיבה שהוצאתי את הספר וזו הסיבה שבניתי את האתר, כדי שהידע יהיה חשוף, וימשיך להיחקר. אם כך יקרה, זה יהיה שכרי.
פרטים ביוגרפיים עלי
ועכשיו כמה פרטים ביוגרפיים עליי. אני נשאל עליהם הרבה כאן באתר, וכנראה הם מסקרנים קוראים רבים.
שמי עובד הישראלי. אני גר בנס ציונה. גדלתי וחונכתי בקיבוץ גבעת חיים. אני גרוש, אב לשני בנים מקסימים. חילוני. עשיתי שני תארים אקדמיים בתחומי המדעים ולא בתחום חקר המקרא.
שלושה דברים שלא ידעתם עליי ואולי יפתיעו אתכם:
- אני שומע כבר כמה שנים בכל יום שיעור תורה (ולא כי אני חייב, אלא כי זה מעניין, מעורר מחשבה ובעיקר מרגיע).
- אני מעריץ גדול של הרב בני לאו. לדעתי, הוא ראוי לפרס ישראל, על שלל מעשיו, הקמת אתר 929 הנפלא, גישתו המיוחדת, האנושיות שבו, הפתיחות והקבלה. הלוואי שיקבל – אמן.
- אני לא חושב שצריך לשנות את היהדות, אלא שהיא משתנה כל הזמן מתוך עצמה. מתאימה את עצמה לזמן ומשנה את צורתה לפי צורכי האדם והקהילה, גם אם כל שינוי מתואר כאילו היה כך מאז מעמד הר סיני או מאז ימי דוד המלך.
הכתבה הזו נכתבה בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של קוראים באתר, אך אני לא חושב שמה שחשוב כאן, באתר, הוא אני. מה שחשוב הוא הנושא והמסקנות של עבודת החקר הזו. האם יכול להיות שספרות המקרא והתורה שבעל פה, הם תוצר של מאבקי כוח פוליטיים ודתיים בין זרמים שונים בעם ישראל? זו השאלה החשובה באמת.
שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן
האם האתר הוא אנטי-תורני?
לא. אין כוונה להיות אנטי-תורני. האתר עוסק בהיסטוריה של עם ישראל ובהתפתחות תורת ישראל. היהדות הרבנית היא חלק מזה, אבל מבחינה היסטורית, קדמו ליהדות התורנית זרמים אחרים שהאתר עוסק גם בהם.
האם אתה בטוח במה שאתה כותב?
לא. ישנם במסקנות שאני מציג מקרים המוצגים שחור על גבי לבן, וכל אחד יחליט אם יש צדק בדבריי. לדוגמה, רצח הכוהנים בימי יאשיהו, שעל זה תוכלו לקרוא בפוסט "הדרמה שמאחורי התורה". נראה לי שכל אחד שאינו משוחד בדעתו וקורא את הטקסט באופן נקי, יסכים איתי. לעומת זאת, האם אני בטוח שסיפור פילגש בגבעה וסיפור פסל מיכה נכתבו בעקבות סילוק הכוהנים מממלכת ישראל בימיו של ירבעם בן נבט? זו ההערכה שלי שמסתמכת על עבודת החקר, אבל האם זו האפשרות היחידה להבין את הסיפורים? התשובה היא לא, יש עוד אפשרויות, והפירוש שלי הוא מסקנה מתוך עיון במחלוקות שמצאתי בין הכוהנים על השליטה בערי הכוהנים והמקדשים, שהם בשבטים המופיעים בסיפורים הללו.
האם למדת באוניברסיטה?
כאמור, עשיתי שני תארים אקדמיים במדעים ולא בתחום חקר המקרא.
מישהו בכיר באקדמיה אמר לי שאילו הייתי עושה עבודת דוקטור בחקר המקרא, הייתי נכנסתי ל"מטחנה" כדבריו, שמכוונת את התלמידים לחשוב בצורה מסוימת, ודווקא משום שלא הייתי "חלק מהמערכת", אני מצליח להביא חשיבה אחרת, מחוץ לקופסה. אני מקווה עדיין שיום אחד יהיה לי הזמן להשלים בצורה מסודרת את מה שהחסרתי בתחום.
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
למה יש סתירות בתנ"ך?
ספרות המקרא רצופה סתירות. גוליית למשל "זכה" למות פעמיים, כאשר פעם דוד הרגו ופעם אלחנן. איך נוצרו כל כך הרבה גרסאות הסותרות זו את זו ולמה?
הדרמה שמאחורי כתיבת ספר התורה
הרפורמה לריכוז הפולחן בירושלים, או טבח ממוסד לחיסול בית הכהונה המתחרה בחסות תורה חדשה? אז מי כתב את התורה ולמה?
אלוהים של כוהני ישראל ויהוה של כוהני יהודה
האם יש הבדל בין אלוהים ליהוה? עבור רובנו מדובר באותו האל אך נראה שלא כך היה בעיני מחברי המקרא. מי תמך באלוהים ומי תמך ביהוה ועל מה היה הוויכוח?
איך נולד אתר היסתורה
קוראים רבים מבקשים שאספר על עצמי. מי אתה? מה למדת? איך הגעת לכל מה שאתה כותב עליו כאן? אז בפוסט הזה אנסה לתת תשובות לחלק מהשאלות הללו.
חזקיהו נגד יאשיהו – ההבדל בין שתי הרפורמות לריכוז הפולחן בירושלים
מסופר על שתי רפורמות לריכוז הפולחן בירושלים שעשו חזקיהו ויאשיהו, אך הן רפורמות הפוכות במהותן. אחת ניסתה לאחד את בתי הכהונה והשניה לחסל אחד מהם. מה קרה ואיך זה קשור ללוח השנה?
הסיפור שלא הכרתם על נפילת מצדה
מדוע צונזר סיפור נפילת מצדה ומה ניסו להסתיר? כאן לראשונה תשמעו את הסיפור המלא, ומדהים לגלות עד כמה הוא אקטואלי גם לימינו
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
מעניין מאוד עובד.
לא יכולתי להפסיק לקרוא
מחכה לפוסטים הבאים
מרתק.
ומבטיח איזה סוג של תסכול פנימי…
אז זה הכל אנחנו?
מייאש
הי שלי,
אל תתיאשי, כי העולם שלנו היום הרבה יותר טוב
כך אני מאמין לפחות..
רהוט, מעורר מחשבה, פולמוסי משהו…
גילוי נאות- אני מכיר את המחבר ושמח לגלות עומק ורובד נוסף.
יישר כוח!
הצעה: ספר לעמיתך באודיטוריום וחשוף אותם להיסטורה מרתקת זו וכולם יצאו נשכרים
היי, תודה על התגובה. עכשיו אני סקרן לגלות מי זה המשלב… אין לי מושג אבל אולי פעם תחשף 🙂