ספרות המקרא רצופה סתירות. גוליית "זכה" למות פעמיים, כאשר בגרסה אחת דוד הרג אותו ובפעם אחרת אלחנן, אנחנו מוצאים למשל שלוש המלכות שונות של דוד למלך ושלוש המלכות של שאול, שאינן מתיישבות עם זמני העלילה וסותרות זו את זו, במסר שלהן ובתוכן הסיפור. הכיצד?
למען האמת נראה כי הסיבה לסתירות הרבות פשוטה מאוד. מי שכתבו את המקרא לא ראו כל בעיה עם הסתירות, ולכן הן נמצאות לאורכו ולרוחבו של הטקסט המקראי ללא הפרעה. עד כדי כך פשוט. אבל לפני שאתן את ההסבר שלי מדוע דבר זה לא הפריע להם, או ליתר דיוק מדוע הכניסו את הסתירות, אני רוצה להתייחס למתי למעשה מתגבשת התפיסה שכל הסתירות הללו ניתנות ליישוב?
מתי מתגבשת התפיסה שאת התורה הכתובה כתב האל?
מתוך מעקב אחר רצף המאבקים בין בתי הכהונה עולה מהטקסט המקראי והתנ"ך כי תפיסה הרואה צורך ביישוב הסתירות, נכנסת ליהדות למעלה מאלף שנה לאחר כתיבת הטקסט. דבר זה ככל הנראה קורה בעקבות חז"ל שאסרו את המשך הכתיבה של כתבי הקודש. התורה שבכתב נחתמה בעקבות איסור חמור על המשך כתיבתה, שהוטל כחלק מהמאבק של הפרושים וחז"ל ממשיכיהם בצדוקים, הם הכוהנים שכתבו את הספרות הזאת במקורה והרשו לעצמם להרחיב אותה כרצונם מעת לעת. נראה כי האיסור על המשך הכתיבה יצר צורך להסביר את האיסור. תשובה שחכמים מאוחרים נתנו לעצמם לאיסור על המשך כתיבת התורה שבכתב, הייתה כי אלו אותיות שכתב האל בכבודו ובעצמו. ביטוי לפירוש זה ניתן לראות כבר ב"ספר היצירה", שחוקרים העריכו כי נכתב בסביבות שנת 700 לספירה. לפי פרשנות זו, התורה כתובה באותיות שהן ממש בכתב ידו של האל ולכן אסור לשנות בהן דבר. מכאן גם נולד המיתוס כי הטקסט הוא בעל שלמות כשלמותו של האל, שלכאורה כתב את הטקסט. משום כך גם לא ייתכנו בו סתירות. אבל כותבי המקרא, שחיו דורות רבים לפניהם, מעולם לא חשבו כך. הם כתבו את הטקסט, וכמובן ידעו שהם כותבי הטקסט ולא יד אלוהים בדבר.
מדוע יש סתירות בתנ"ך וסתירות בתורה
ובכן, מדוע בכל זאת כותבי המקרא לא נהגו ליישב את הסתירות הרבות בטקסט המקראי?
אני רוצה להציע הסבר לתופעה. תחילה יש לזכור שהטקסט לא היה בצורתו המוכרת לנו היום, ספר אחד מסודר ומגובש, אלא מאוגד באוסף של מגילות. הסיבה לריבוי הגרסאות הסותרות לדעתי, נובעת בין היתר מכך שבעולמם של כותבי המקרא הטקסט היה נחשב למקודש, ומשום כך לא נהגו למחוק את הטקסט הישן. אומנם נעשו עריכות רבות לאורך השנים ואפשר להראות דוגמאות רבות לכך, אך עדיין העריכה של הטקסט משום קדושתו היתה כנראה נקודתית. לכן הדרך של הכוהנים להתפלמס עם הטקסט הייתה הוספת חוקים חדשים וסיפורים חדשים ש"התווכחו" עם הטקסט שהיה קיים עד לאותה נקודה בזמן. הוספת סיפור שמתווכח עם סיפור אחר, ולמעשה מציג מסר הפוך מזה של הסיפור הקדום, נפוצה לאורך כל ספרות המקרא.
מכיוון שהדרך להתפלמס עם קודמיהם היתה להוסיף גרסה חדשה, המציעה פרשנות חדשה לסיפור קודם שנשמר, נוצרו גרסאות סותרות רבות. ניתן לראות שבעולמם של מחברי המקרא אין מניעה שיהיו סתירות בטקסט, להפך, למשל סיפור המלכתו השני של שאול חייב היה להיות בו סתירה לסיפור הראשון, כדי למתוח ביקורת על הסיפור הקודם. לכן גרסה אחת תומכת בהמלכת שאול ולעומתה אחרת מתארת את שאול כמלך לא ראוי שלא הלך בדרכי האל.
דוגמאות לסתירות בתנ"ך
דוגמאות לסתירות בתנ"ך יש בלי סוף. מה שאולי לא שמים לב אליו הוא שהן מבטאות ויכוח, ולכן מסייעות לנו באיתור מחלוקות וויכוחים שהיו בין כוהנים ממפלגות שונות. אציג כאן רק דוגמה אחת שתמחיש את הדברים. תוכלו למצוא בספר "שלושה לוחות הברית" עשרות דוגמאות לסתירות, שכולן למעשה ביטוי למחלוקות בין שני בתי הכהונה, וחושפות את הוויכוחים שהיו ביניהם.
שלוש הגרסאות של כיבוש העיר דביר
כיבוש העיר דביר מופיע במקרא שלוש פעמים: פעם אחת בידי כלב בן יפונה, פעם שנייה בידי יהושע בן נון ופעם שלישית בידי כלב בן יפונה בהדגשה על כך שכיבוש העיר קורה כאשר יהושע בן נון כבר איננו בין החיים.
שלוש הגרסאות הן חלק מוויכוח על ההנהגה בין שני בתי הכהונה. כוהני בית עלי, שההנהגה שלהם ישבה בשבט אפרים, והם קידמו את נשיא שבט אפרים יהושע בן נון. לעומתם כוהני בית צדוק מיהודה, שקידמו את כלב בן יפונה, נשיא שבט יהודה. המאבק בין שתי ההנהגות, בין שני בתי הכהונה, חוצה את הטקסט המקראי לאורכו ולרוחבו. המחלוקות בין שני בתי הכהונה היו על שטחי הנדל"ן, הם אותם מקומות שבהם היו המקדשים, מחלוקות על הובלת הכהונה ועל מי שיאחוז במשרת הכוהן הגדול, וכן מחלוקות על כסף, הרבה כסף. למעשה כל מה שאנחנו מכירים מפוליטיקה בת זמננו, היתה גם אז.
המחלוקת על העיר דביר ויצירת הגרסאות הסותרות של כיבושה
המחלוקת על העיר דביר נובעת לא מעט מהעובדה שדביר היא עיר מקדש בשטחה של יהודה. תיאור כיבוש העיר בידי יהושע בן נון, נשיא שבט אפרים, הוא אמירה פוליטית. לפיה המקדש נמצא בשליטת כוהני שבט אפרים, כוהני בית עלי. דבר זה צרם לכוהני בית צדוק היהודאים, וכאשר בית צדוק דחקו את כוהני בית עלי ממעוזי הכוח, ייתכן בימי שלמה כאשר זה ממנה את צדוק לכוהן על פני אביתר הכוהן מצאצאי עלי הכוהן, כוהני בית צדוק הוסיפו נוסח נוסף ולפיו כלב בן יפונה הוא שכבש את העיר. צורת כתיבה זו היא מעין רישום בטאבו מבחינתם, ולפיו השליטה במקדש שבעיר דביר היא שלהם. הגרסה השלישית מופיעה בפתח ספר שופטים. גם היא חלק מאותו פולמוס ארוך שנים עם כוהני שבט אפרים. היא נכתבה ככל הנראה עם פיצול הממלכה והקמת ממלכת ישראל על ידי ירבעם בן נבט לאחר מות שלמה. אז משתלטים כוהני בית עלי על המקדשים בממלכת ישראל, בחסות ירבעם בן נבט מייסד הממלכה, ומגרשים את כוהני בית צדוק מהמקדשים בשבטים אפרים, בנימין, דן ומנשה. עריכתו של ספר שופטים משקפת את תגובתם של כוהני בית צדוק המגורשים והכואבים. הם עורכים את ספר שופטים, עריכה שבמסגרתה הם מוסיפים רשימת כיבושים ארוכה, ולפיה שבט יהודה זכה בהם, לשיטתם בתמיכת האל, ולעומתם עומדת רשימת כיבושים של השבטים האחרים שמהם גורשו, והם מתוארים ככיבושים שלא היו בתמיכת האל (על עריכת ספר שופטים העצומה, ששינתה את משמעותו של הספר מהקצה אל הקצה, תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בשאלה: מי ערך את ספר שופטים ולמה?).
כך, בתהליך אבולוציוני התפתח הטקסט המקראי ונוצרו הגרסאות הסותרות. בכל עריכה נוספו סיפורים שמטרתם היתה להראות את תמיכת האל בכוהנים הכותבים את הסיפור, את הזכויות שהוא מקנה להם, ואת הכוהנים האחרים, מתנגדיהם, להראות כחוטאים שעשו הרע בעיני האל יהוה. התוצאה היא ריבוי הסתירות בתנך.
אולם בסופו של דבר מדובר בוויכוח פוליטי. בספר "שלושה לוחות הברית" תוכלו למצוא עשרות סתירות, שכל אחת מהן חושפת מחלוקת אחרת. כולן מחלוקות שגם פוליטיקאים בימינו מתעמתים זה עם זה עליהן, כמו על שליטה וכוח, כסף ועוד, אלא שאז לא הייתה הנורמה שלפיה אסור להרוג את מתנגדיך הפוליטיים.
מדוע חז"ל אסרו את המשך כתיבת התורה שבכתב?
הזכרתי קודם כי האיסור על המשך כתיבת התורה שבכתב הוא שהוליד את המיתוס שלפיו התורה נכתבה בידי האל, ומכאן התפתחה האמונה שהטקסט שלם כשלמות האל, ולכן אין בו סתירות. וציינתי כי בתקופה בה נכתב הטקסט נראה כי סתירות בתנ"ך, בספריו השונים, היו לגיטמיות ואף אחד לא ניסה לישב את הסתירות. מתי ולמה נכנס האיסור על המשך כתיבת התורה?
האיסור של חז"ל, ממשיכיהם של הפרושים, על המשך כתיבת ספרי הקודש, הוא חלק ממאבק גדול אחר בימי בית שני בין הפרושים לצדוקים, הם הכוהנים לבית צדוק. מאבק זה החל בסוף ימי בית שני והסתיים בסביבות המאה השנייה לספירה, כאשר הפרושים מדיחים את הצדוקים ונועצים את המסמר האחרון בארון הקבורה שלהם במהלך הקרוי "הקנוניזציה". הקנוניזציה היא בחירה סלקטיבית של 24 ספרים בלבד שעברו צנזורה ואף עריכה התואמת את האג'נדה הפוליטית והדתית של הפרושים ושל חז"ל ממשיכיהם. הם ורק הם ייכנסו למה שיקרא אחר כך התנ"ך. מתוך ספרייה עצומה של מאות ספרי קודש, שכתבו הצדוקים במשך דורות, רק 24 ספרים הם שנכנסו לתנ"ך המוכר לנו היום. הצדוקים, שכתבו והחזיקו את כתבי הקודש היהודיים במשך אלפי שנים, הודחו. כמעט כל כתבי הקודש שלהם נאסרו לקריאה, נאסרו בלימוד, ונקראו מאז "הספרים החיצוניים". את האיסור החמור הזה חז"ל עיגנו בהלכה דתית מחמירה וגורפת. רבי עקיבא, ממובילי הרפורמה החדשה, אמר לימים את אחת מאמירות הצנזורה הקשות והמחמירות ביותר: "כל הקורא בספרים החיצוניים, אין לו חלק בעולם הבא" – אמירה שגדעה, בין היתר, ספרייה כוהנית עצומה. מאות ספרים הוצאו לנצח מהמסורת היהודית.
המאבק בין הפרושים לצדוקים קדם לחורבן המקדש, וכל ניסיון לקשור בינו לחורבן המקדש טעות היא מיסודה. הוא מתועד בספרו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו ובמקורות נוספים שקדמו לחורבן. על הסיבות להפיכה הזאת ששינתה את היהדות מהקצה אל הקצה, תוכלו לקרוא בפוסט המסביר מהיכן צצו הפרושים. הספר "שלושה לוחות הברית" מצביע על השינויים שעשו הפרושים בספרות הצדוקית כאשר ערכו את התנ"ך, על הטקסטים שהם בחרו למחוק ולהוציא מכתבי הקודש של היהדות הקודמת, יהדות שהוכחדה והוסתרה כאשר זכינו לקבל תורה חדשה, היא התורה שבעל פה, שמסבירה את התנ"ך באופן שתאם את התפיסות והשאיפות הפוליטיות של מחוללי המהפכה, הם הפרושים וממשיכיהם חז"ל.
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
גלגולו של חג הפסח
כיצד חגגו את החג בימי המקרא ומה גרם לחג להשתנות? התשובה: פוליטיקה. פוליטיקה והרבה דם שנשפך, בעקבות מחלוקת ומאבק גדול בין שני בתי כהונה מתחרים.
אלוהים של כוהני ישראל ויהוה של כוהני יהודה
האם יש הבדל בין אלוהים ליהוה? עבור רובנו מדובר באותו האל אך נראה שלא כך היה בעיני מחברי המקרא. מי תמך באלוהים ומי תמך ביהוה ועל מה היה הוויכוח?
מי כתב את ספר דברי הימים ומה הקשר לחשמונאים?
האם יכול להיות שספר דברי הימים נכתב כחלק ממאבק על הכהונה הגדולה, שבמסגרתו נרצחו רוב הכוהנים? מי נאבק נגד מי ואיך כל זה קשור למרד החשמונאים?
האם ארון הברית היה בירושלים ומתי הפכה העיר לקדושה?
על פי הממצא הארכאולוגי, ארון הברית לא יכול היה לעבור משילה לירושלים דרך קריית יערים, משום שאתר הפולחן בקריית יערים הוקם מאתיים שנה לאחר שחרב המשכן בשילה. אם כן, מדוע נכתב הסיפור כך ומתי הפכה ירושלים לעיר הקודש?
טכניקה לתיארוך ספרות המקרא
האם ניתן לדעת מתי נכתב כל סיפור במקרא, מתי נערך ועל ידי מי? ואל השאלה הגדולה הזו אוסיף שאלה נוספת: אל מי נכתב הסיפור המקורי ולאיזו מטרה?
מתי נכנסו מדרשי חז"ל ליהדות?
האם נמצאה עדות ארכיאולוגית לעתיקות התורה שבעל פה? בבית כנסת קדום שנוסד לפנה"ס נמצאו ציורי קיר ובהם סצנות ממדרשי חז"ל שהועלו על הכתב כאלף שנה לאחר מועד הקמת בית הכנסת. ממתי מסופרים מדרשי חז"ל ומי צייר את הציורים?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
איך אף אחד לא אמר את זה קודם? ברור שמחברי המקרא לא הפריעו להם הסתירות, אחרת לא היו כותבים אותן.
הדוגמה של שלוש הגרסאות לכיבוש העיר דביר ממחישה נהדר את תהליך יווצרות הסתירות.
מרתק!