מחקרים רבים נכתבו על המהפכה של הפרושים בימי בית שני. על פי הם בימי בית שני התקיים מאבק בין הצדוקים, הם הכוהנים לבית צדוק, לבין הפרושים, שהם זרם של תלמידי חכמים שצמח באותה תקופה ונתמך על ידי העם.
המאבק הסתיים בחיסול מורשתם של הצדוקים והכנסת התורה שבעל פה. תורה שפירשה את הספרות הצדוקית באופן שתאם את התפיסות הפרושיות. במסגרת אותה מהפכה גדולה זכה עם ישראל לקבל את התורה שבעל פה והתנ"ך, שאפשר לומר שהוא הספרות הצדוקית שנערכה והותאמה לפי האג'נדה של הפרושים.
אבל השאלה הגדולה היא מהיכן צצו הפרושים? איך צמח לפתע, משום מקום, זרם של חכמי תורה הבקיאים בכל ההלכות והחוקים. האם הפרושים אכן היו זרם שצמח לפתע מתוך העם?
מהיכן הגיעו הפרושים ואיך הופעתם קשורה לעליית החשמונאים
אני רוצה להראות כאן שהפרושים לא צמחו יש מאין. הם היו שם תמיד. מדובר במפלגה שבראשיתה היתה מעין כור היתוך של שני בתי הכהונה, זה שהיה בשטחה של ממלכת ישראל וזה שהיה בממלכת יהודה. . אז איך קרה ששני בתי הכהונה התאחדו לפתע? על זה אני רוצה לדבר בפוסט זה.
לא מדובר ב"גר זאב עם כבש". האיחוד המפתיע הוא תוצאה של מאבק אין ברירה נגד אויב משותף. אויב חדש שהופיע בזירה, טרף את הקלפים ואילץ את הכוהנים משני בתי הכהונה לחשב מסלול מחדש. והאויב הזה הוא משפחת בית חשמונאי שעולה לשלטון בסביבות שנת 167 לפנה"ס כשהיא דוחקת את שאר הכוהנים מעמדות ההנהגה.
תיאור השתלטותם של החשמונאים בספר המקבים על המקדש, ולפיו החשמונאים שחררו את המקדש מהכוהנים המתייוונים, הוא תיאור סובייקטיבי שנכתב מטעמם של החשמונאים. אולי אפילו חלק מהפרופגנדה של החשמונאים נגד מתנגדיהם מבית. אילו החשמונאים אכן היו יוצאים למרד כדי להשיב את המקדש לקדמותו, כוהני משמר ידעיה שהודחו על ידי אנטיוכוס היו שבים אל המקדש. אבל לא כך היה. במקום זאת הם מינו את עצמם למשרת הכוהן הגדול ורדפו את כוהני משמר ידעיה, אויביהם מבטן ולידה. המרד היה למעשה השתלטות החשמונאים על המקדש והדחתם של משמר ידעיה לצמיתות.
רדיפות החשמונאים אחריהם מתוארות הן בספריו של יוסף בן מתתיהו, היסטוריון יהודי שחי במאה הראשונה לספירה, והן מתועדות אף במגילות מדבר יהודה שכתיבתן מתוארכת לימי החשמונאים, סביב המאה השניה לפנה"ס. שם מסופר על כוהן הרשע, שמוסכם על מרבית החוקרים כי הוא כוהן בית חשמונאי, הרודף אחר כוהן הצדק. הוא הולך להורגו ביום הכיפורים, כשהוא חסר יכולת התגוננות.
החשמונאים אינם רודפים רק אחר כוהני בית צדוק, הירושלמיים, שהודחו על ידיהם. הם גם רודפים אחר הכוהנים במקדשים המתחרים שבשטחה של ממלכת ישראל. תיעוד לכך אפשר למשל למצוא בספרו של יוסף בן מתתיהו המדווח על חורבן המקדש השומרוני בהר גריזים ב 107 לפנה"ס על ידי החשמונאים.
מצידו האחד הכתובת "יונתן הכהן הגדול וחבר היהודים" ומצידו השני קרני השפע, ורימון.
רדיפות החשמונאים נגד מתנגדיהם משני בתי הכהונה הם שהולידו לדעתי את מפלגת הפרושים. מפלגה שהיא איחוד כוחות נדיר וחריג בהיסטוריה היהודית של כוהנים משני בתי הכהונה. איחוד שמטרתו היתה לעשות יד אחת כנגד כהונת בית חשמונאי ולכן החשמונאים רדפו אחר הפרושים בכל דרך. יוסף בן מתתיהו מספר למשל על צליבתם של כ 800 פרושים ושחיטת בני משפחותיהם לנגד עיניהם, על ידי אלכסנדר ינאי החשמונאי. מאורע זה מוזכר אף במגילות מדבר יהודה.
המחלוקת בימים ההם בין הפרושים לחשמונאים היתה על כוחה של הסנהדרין והסמכויות שיהיו לה. מחלוקת שהובילה למלחמה קשה.
שינוי מבנה הסנהדרין בימי החשמונאים
על מה אני מבסס את המסקנה לפיה זרם הפרושים נוצר מאיחוד של כוהנים משני בתי הכהונה? מסקנה זו לא נטענה, למיטב ידיעתי, באף מחקר קודם לכן. ובכן אפשר ללמוד זאת ממבנה הסנהדרין, הגוף הפוליטי והדתי החשוב ביותר, שהשתנה עם עלית בית חשמונאי לשלטון. עד אז בראש הסנהדרין עמד אדם אחד, כוהן ירושלמי, שכיהן בתפקיד אב בית הדין של הסנהדרין. אך כאשר החשמונאים עולים לשלטון נוסף לגוף הזה בעל תפקיד חדש: נשיא הסנהדרין. כאשר בוחנים את מקום מוצאם ואילן היוחסין של מי שכיהנו בתפקיד נשיא הסנהדרין מגלים כי כולם מוצאם מכוהני ישראל, ולעומתם כל מי שכיהנו בתפקיד אב בית הדין כולם היו מכוהני יהודה.
איחוד מפתיע זה של כוהני ישראל יחד עם כוהני יהודה המודחים הוא שמוביל להקמת מפלגת הפרושים החדשה. תקופה זו של ראשוני הפרושים והיווצרותה של התנועה החדשה קרויה גם "תקופת הזוגות". תקופה זו כאמור מאופיינת באיחוד זמני של כוהנים משני בתי הכהונה, הישראלי והיהודאי, שהתאחדו נגד אותו אויב משותף, הוא בית חשמונאי. איחוד שבו קיים וויכוח אינהרנטי ובלתי פוסק שיצור את התורה שבעל פה, שכולה ביטוי למחלוקות העמוקות בין שתי המסורות, זו של כוהני ישראל וזו של כוהני יהודה.
תקופת הזוגות
תקופת הזוגות על פי המסורת נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני, כאשר בראש הסנהדרין כהנו במשותף אב בית הדין של הסנהדרין ונשיא הסנהדרין. מהמחקר עולה כי לתפקיד אב בית הדין מונה כהן מכהונת יהודה ולתפקיד נשיא הסנהדרין מונה כהן מכהונת ישראל.
| נשיא הסנהדרין – מכוהני ישראל | אב בית הדין של הסנהדרין – מכוהני יהודה |
|---|---|
| יוסי בן יסעור | יוסי בן יוחנן |
| יהושע בן פרחיה | נתאי הארבלי |
| יהודה בן טבאי | שמעון בן שטח |
| שמעיה | אבטליון |
| הלל | שמאי |
שושלת נשיאי הסנהדרין ומוצאם הישראלי
חלק זה בכתבה הוא ל"מטיבי לכת" ומטרתו להציג חלק מהראיות החושפות את הקשר שבין שושלת כוהני ישראל לנשיאי הסנהדרין.
קיימת דעה במסורת ישראל לפיה שלושת נשיאי הסנהדרין הראשונים היו כוהנים
כאן אני רוצה להביא סימוכין לכך שקימת במסורת ישראל דעה לפיה שלושת נשיאי הסנהדרין היו כוהנים. לאחר מכן נבחן מאיזו משפחת כוהנים הם היו.
לפי המובא בספר "סדר הדורות" שכתב הרב יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין, נמנה רבי יהודה בן טבאי עם שושלת כוהנים גדולים. הוא היה בנו של טבאי כהן גדול, וכיהן בעצמו בתפקיד הכהן הגדול אחרי פטירת אביו. על פי מסורת זו נמנה רבי יהודה בן טבאי לדור שלישי של כוהנים, באותו ייחוס של יוסי בן יועזר ורבי יהושע בן פרחיה שקדמו לו, שאף הם נמנו ככהנים.
כשבוחנים את מוצאו של יוסי בן יועזר רואים שהוא היה מכוהני שומרון מהעיר צרדה, היכן שהיתה גם עירו של ירבעם בן נבט. הוא גם היה דודו של הכוהן אלקימוס שמזוהה עם יקים איש צרורות. הקשר המשפחתי בין אלקימוס ויקים איש צרורות מובא במדרש בראשית רבה.
מוצאם הישראלי של שלושת נשיאי הסנהדרין הראשונים
על כך שכוהני ישראל הם ממשיכי שושלת כוהני בית עלי אתם יכולים לקרוא בפוסט העוסק בשאלה: מה חטאם של כוהני בית עלי. פוסט שמצביע על כך שהחוטאים בתנ"ך היו תמיד מתנגדיהם הפוליטיים של מחברי הסיפורים אודותם. כך היה תמיד בעת העתיקה. כל ספרות קודש נכתבה תמיד על ידי מחבר עם אג'נדה פוליטית בה הטובים והרעים תוארו בהתאם לה והתנ"ך אינו שונה בכך.
עכשיו, כשאנחנו יודעים את ייחוסם של יהודה בן טבאי, יהושע פרחיה ויוסי בן יועזר, שלושת נשיאי הסנהדרין הראשונים, הבה נבדוק מי היה הכוהן אלקימוס, אחינו של יוסי בן יועזר. הכוהן אלקימוס הוא אחד משלושת הכוהנים ה"מתייוונים" המופיעים בספרות החשמונאית, שבחרה תמיד לתאר את כוהני שומרון, מתנגדיהם, כחוטאים.
על אלקימוס הכוהן מסופר בספר מקבים א, מבית היוצר של החשמונאים. כמו לשאר מתנגדיהם הפוליטיים, גם לאלקימוס הם הדביקו את כינוי הגנאי "מתייוון". נאמר עליו שהוא מנהיגם של הרשעים מישראל, אבל גם מסופר עליו ש"החסידים", מי שתמכו ביהודה המכבי, הכירו בסמכותו הדתית. הם קיבלו את מינויו לכוהן גדול במקדש ובחרו ללכת אחריו. אחר כך אלקימוס מתואר גם כמי שהונה את אותם חסידים והם הפנו לו עורף.
מתוך התיאור בספר המקבים החשמונאי אפשר ללמוד על מוצאם של אותם כוהנים והשושלת שאליה השתייכו. הם היו חלק ממשפחת כוהנים שכיהנו במקדשים בשומרון, הם המקדשים בשטחים שהיו בזמנו חלק מממלכת ישראל. על כן ולא במקרה אלקימוס מתואר כמנהיג הרשעים מישראל, משום שהיה כוהן ישראלי, ולא מנהיג האנשים מיהודה.
שמעיה ואבטליון, הלל ושמאי
שמעיה ואבטליון, שהיו נשיא הסנהדרין ואב בית הדין בדור הבא, היו גרים ולא היו חלק מהשושלת. לכן הם גם לא משמרים חלק מהמסורות של שני בתי הכהונה. למשל בנושא הסמיכה, שהכוהנים משני בתי הכהונה היו חלוקים לגביה.
אולם הלל ושמאי גם הם היו משני צידי המתרס. קל לראות זאת משלל נושאי המחלוקת ביניהם החופפים אחד לאחד למחלוקות בין שני בתי הכהונה, עליהן תוכלו לקרוא בספר "שלושה לוחות הברית", בו אני מפרט את כולן. הספר חושף כ 20 הפיכות שונות שבמסגרת כל אחת מהן נערכה ספרות הקודש שהיתה או נוספה ספרות חדשה שהצטרפה לקיימת, בהתאם לאג'נדה של המנצחים.
המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל
אתן דוגמה אחת שתמחיש אחד מההבדלים בין תלמידי בית שמאי ותלמידי בית הלל, שמראה את הקשר של שני בתי המדרש לשני בתי הכהונה.
בית שמאי שימרו את המסורת של כוהני ירושלים מיהודה שהתנגדה להפצת התורה בקרב העם. מבחינתם רק הם, הכוהנים בני המעמד הגבוה, רשאים היו לאחוז בתורה, כפי שהיה תמיד במקדש הירושלמי. לשיטתם רק הם רשאים להחזיק בתורה וללמוד אותה. אם להיות מעט בוטה, למעשה הם אלו שכתבו את התורה במשך דורות, ורק להם שמורה הזכות לפרש את דבריהם.
לעומתם, תלמידי בית הלל, רצו להכניס את מסורת הלימוד בבית המדרש לכל העם, דבר שהיתה מנוגד לתפיסה הצדוקית שבית שמאי החזיקו בה. הם הרשו לכל אדם להצטרף ללימוד התורה ומבחינתם לכולם שמורה היתה הזכות גם לפרש את התורה. זו תפיסה מנוגדת לתפיסה הצדוקית שבית שמאי נשארו נאמנים לה. תפיסה חדשה שנכנסה ליהדות על ידי הזרם הישראלי שהובילו תלמידי בית הלל. לכן אין זה מפתיע שהלל היה נשיא הסנהדרין, כפי שהיו גם כוהני ישראל האחרים לפניו, וששמאי שימש בתפקיד אב בית הדין, כפי שהיו כל קודמיו בתפקיד, משושלת כהונת יהודה.
הד לוויכוח הזה אנחנו מוצאים למשל במסכת אבות דרבי נתן. שם נשמע הקול שמתנגד לגישת בית שמאי. קול שמכריז כי התורה נועדה לכולם ולא רק לבעלי ייחוס, כפי שגרסו כוהני בית שמאי:
"והעמידו תלמידים הרבה: שבית שמאי אומרים אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר ובית הלל אומרים לכל אדם ישנה שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים". (מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא א' פרק ג).
ולעומתם בית שמאי קובעים כי רק מי שמיוחס, זה שיש לו את הדם הנכון והרבה כסף כדוגמת כוהני בית צדוק, רק הוא רשאי ללמוד. עדות לעמדת אנשי בית שמאי מופיעה גם כן בתוספת למסכת אבות מהמשנה בשם אבות דרבי נתן: "אין אדם מלמד אלא לבן עשירים ולבן חכמים ולבן מיוחסין ולבן שדעתו עליו".
המחלוקת הזאת מגיעה לשיא כאשר אנשי בית שמאי גוזרים את י"ח הגזרות, י"ח דבר. בגזרות אלו הם כופים את דרכם על אנשי בית הלל. התלמוד הירושלמי מספר על יום קשה שבו אנשי בית שמאי הורגים את כל מי שמסרב להתיישר לפי הגזרות שלהם.
"תנא ר' יהושע אונייא: תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים". (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת).
האם הפרושים היו כוהנים?
הפרושים ידועים כתלמידי חכמים, בשונה מהצדוקים שמוכרים ככוהנים שכיהנו במקדש בירושלים. אולם אני טוען שהפרושים גם הם היו כוהנים. הם אומנם השתייכו למפלגה שונה מהצדוקים אבל עדיין היו ממשפחות כהונה, שמרביתן הגיעו מבית הכהונה המתחרה לצדוקים ששלט במקדשים בשומרון וישראל, כהונת בית עלי.
כיצד ניתן לראות כי גם הפרושים היו כוהנים? דבר זה נחשף בזכות המחלוקת על הסמיכה. לאורך כל שנות הסנהדרין המאוחד התקבלו החלטות משותפות. רק בעניין אחד שני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה. זו המחלוקת על הסמיכה, שנשארה בעינה ללא פתרון או הסכמה.
המחלוקת על הסמיכה היא מחלוקת על האופן שבו יש להקריב את הקורבן. סמיכה על הקורבן פירושה הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו. בזמן הסמיכה, מי שהביא את הקורבן אומר דברים המביעים את הסיבה להבאת קורבנו למקדש. מעין וידוי שבו הוא חושף את חטאיו ושופך אותם בפני האל.
כוהני בית צדוק שכיהנו במשרת אב בעת הדין טענו שבלי קיום חלק זה בהקרבה, הקורבן יהיה פסול, ואילו כוהני ישראל שהיו הנשיאים של הסנהדרין, טענו שאין לבצע את הסמיכה בתהליך הקרבת הקורבן. יוצאים מהכלל הם שמעיה ואבטליון, נשיא הסנהדרין ואב בית הדין בהתאמה, שבימיהם התחלפו הדעות. הסיבה לכך היא, כנראה, כי הם היו גֵרים שלא הלכו בדרכי המסורות הקודמות.
המחלוקת הזו על האופן שיש לבצע את הקרבת הקורבן חושפת את מוצאם הכוהנים של הפרושים. אלו סוגיות שרק כוהנים היו בקיאים בהן ועסוקים בהן. דבר זה חושף כי הפרושים היה זרם כוהני מובהק. הסוגיות שעליהן הם מתווכחים הן סוגיות כוהניות. סוגיות הנוגעות לדקויות הקטנות ביותר על האופן שיש לקיים את הקרבת הקורבנות במקדש. דבר שלא עניין ולא שלט בו אדם שלא עסק בכהונה.
לאחר סיום שלטון החשמונאים האיחוד לא שורד. כוהני ישראל דוחקים את כוהני יהודה, הצדוקים, אל מחוץ להיסטוריה של עם ישראל והתורה שבעל פה, היצירה הגדולה של הפרושים, תשתלט על היהדות.
במסגרת המהפכה גבור תרבות חדש עולה אל הבמה והוא "תלמיד חכם" ומוריד ממנה את גיבור התרבות הישן, הוא "הכוהן". מהפכה זו מייסדת גם מספר חגים חדשים, ביניהם ראש השנה. על כך תוכלו לקרוא בפוסט על מי יצר את ראש השנה ולמה.
מה גרם לחשמונאים באמת לצאת למרד, ומדוע היתה להם שנאה כל כך גדולה לכוהני משמר ידיעה אותם הם רדפו כל שנות שלטונם? על זה תוכלו לקרוא בפוסט אחר שמדבר על מי כתב את ספר דברי הימים והקשר שלו לחשמונאים.
ראיות לכל הנאמר כאן תמצאו בספר "שלושה לוחות הברית". הספר מציג את נקודות המחלוקת בין הכוהנים ומראה בשפה פשוטה וקריאה כיצד הן משתקפות במקרא ובתורה שבעל פה. מחלוקות פוליטיות שהיו בימים ההם, בזמן שספרות זו נכתבה, בין שני בתי הכהונה. מחלוקות על אותם הדברים שגם כיום בימינו פוליטיקאים מתווכחים עליהן: על נדל"ן (השליטה במקדשים), על ההנהגה והכוח, וכמובן על כסף, הרבה כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
אלוהים של כוהני ישראל ויהוה של כוהני יהודה
האם יש הבדל בין אלוהים ליהוה? עבור רובנו מדובר באותו האל אך נראה שלא כך היה בעיני מחברי המקרא. מי תמך באלוהים ומי תמך ביהוה ועל מה היה הוויכוח?
מי כתב את ספר דברי הימים ומה הקשר לחשמונאים?
האם יכול להיות שספר דברי הימים נכתב כחלק ממאבק על הכהונה הגדולה, שבמסגרתו נרצחו רוב הכוהנים? מי נאבק נגד מי ואיך כל זה קשור למרד החשמונאים?
טכניקה לתיארוך ספרות המקרא
האם ניתן לדעת מתי נכתב כל סיפור במקרא, מתי נערך ועל ידי מי? ואל השאלה הגדולה הזו אוסיף שאלה נוספת: אל מי נכתב הסיפור המקורי ולאיזו מטרה?
מדוע חרב המקדש הראשון וכהונת יהודה הוגלתה?
למה גלינו לבבל? וויכוח בין הגולים מתפתח על הסיבה לגלות ולחורבן המקדש הראשון. הכהן הגדול שהוגלה מאשים את חטאי ישראל אבל יש גם קול מרדני אחר שמתווכח איתו. מי הוא היה ולמה יצא נגדו?
גלגולו של חג השבועות
מתי הפך חג השבועות מחג הביכורים לחג מתן תורה ולמה? ומדוע בחורי ישיבות שהגיעו בעליה השנייה מישיבות באירופה החזירו אותו להיות חג הביכורים?
גלגולו של חג הפסח
כיצד חגגו את החג בימי המקרא ומה גרם לחג להשתנות? התשובה: פוליטיקה. פוליטיקה והרבה דם שנשפך, בעקבות מחלוקת ומאבק גדול בין שני בתי כהונה מתחרים.
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
החלוקה של נשיא הסנהדרין ושל אב בית הדין לכוהני ישראל וכוהני יהודה זה משהו יוצא דופן. עלית כאן על משהו גדול. מדהים!