ציור קיר בבית כנסת מתקופת המשנה בו מצוירת חנוכת המשכן במדבר. במרכז מצוייר אהרון הכהן, לבוש בתלבושת פרסית אופינית. התמונה מויקיפדיה
מתי הופיעו מדרשי חז"ל הקדומים ביותר? בבית כנסת שנוסד במאה ה-2 לפנה"ס ופעל עד המאה ה-3 לספירה, נתגלו ציורי קיר ובהם מופיעות סצנות ממדרשי חז"ל. התגלית של ציורי המדרשים מעניינת במיוחד, משום שאותם מדרשים המוכרים לנו הועלו על הכתב מאות שנים לאחר זמן בניית בית הכנסת. בכך, הציורים מהווים עדות נדירה לכך שמדרשי חז"ל אלו היו מוכרים ומסופרים בקרב קהילות ישראל לפחות במאה הראשונה לספירה ואולי אף קודם לכן.
בית הכנסת בדורה אירופוס
בית הכנסת בעיר דורה אירופוס נתגלה בשנת 1920, ונמצא בסוריה של היום. העיר העתיקה דורה נמצאת על נהר הפרת, והייתה במשך שנים ארוכות במחלוקת בין האימפריה הפרתית לאימפריה הרומאית. שתי האימפריות כבשו לסירוגין את העיר, שעמדה על קו התפר בין שתי האימפריות המסוכסכות.
בית הכנסת נבנה בשני שלבים. השלב הראשון תוארך לשנים שבין 113 לפנה"ס, בזמן שהשליטה במקום הייתה פרתית, לבין 165 לספירה, כאשר המקום היה בשליטה רומית. בתקופה זו המקום אכלס כ-60 מתפללים, אך בשנת 245 המקום הורחב ובית הכנסת הכפיל את כמות המתפללים שבו. קשה דעת אם היו ציורים נוספים על הקירות שנהרסו בעת השיפוץ, אך גם אם כל הציורים נוספו במסגרת השיפוץ עדיין מדובר במאות שנים לפני שהמדרשים הועלו על הכתב.
בבית הכנסת הזה נמצאו גם ציורי קיר נוספים, מלבד ציורי המדרשים, ובהם מופיעות גם סצנות מסיפורי המקרא. בציורים אלו התגלה ממצא מפתיע במיוחד: על קירות בית הכנסת צוירה גם דמותו של אלוהים. על כך תוכלו לקרוא בפוסט החושף כיצד צויר אלוהים בידי יהודים בבתי הכנסת מתקופת המשנה.
ציורי מדרשים בבית הכנסת בדורה אירופוס
ציורי הקיר כאמור מתארים סצנות שונות ממדרשי חז"ל. הינה שתי דוגמאות מתוך רבות נוספות שצוירו על קירות בית הכנסת.
ציור מדרש אליהו ונביאי הבעל
באחד מציורי הקיר מופיע ציור מדרש שנכתב על סיפור התחרות שערך אליהו הנביא עם נביאי הבעל, תחרות שבה הוכיח אליהו לכאורה את עליונותו של האל יהוה על פני האל בעל. מדרש מוכר על סיפור זה מופיע בקובץ מדרשים הקרוי "ילקוט שמעוני" מהמאה ה-13, והוא מופיע גם במדרש "שמות רבה" שתוארך למאה ה-12 לספירה. הציור צויר לכל המאוחר במאה השלישית, כאלף שנה קודם שהמדרש נכתב בילקוט שמעוני.
הציור שנמצא בבית הכנסת תיאר את סיפור העימות בין אליהו הנביא לנביאי הבעל בכרמל. על פי הסיפור המקראי, אליהו עורך מעין תחרות עם נביאי הבעל. כל צד התבקש להקים מזבח, להניח עליו עצים ולהקריב עליו פר, אך לא להצית אש. האל שיענה לקריאת נביאיו, יצית את האש על המזבח, וזו תהיה ההוכחה לכך שידו היא על העליונה. כמובן אליהו הוא שמנצח במבחן, וכוהני הבעל שנכשלו מומתים.
הציור מתאר את מעשה העלילה, ומה שמעניין בציור הוא הנחש והאיש הקטן שנמצאים בתוך המזבח. פרט זה בעלילה הוא מתוך מדרש המופיע בקובץ המדרשים ילקוט שמעוני. על פי המדרש, אדם ששמו חיאל בית האלי הבין שהאש לא תידלק מעצמה במזבח. כדי להערים על אליהו הוא נכנס אל תוך המזבח כדי להבעיר את האש מתוכו. מייד הרגיש אליהו בדבר, וביקש מהאל שימית את חיאל. בעקבות כך ציווה האל על נחש להיכנס אל המזבח ולהמית את חיאל.
כפי שניתן לראות בציור, חיאל בית האלי יושב בתוך המזבח ואליו זוחל נחש גדול ממדים הבא להמיתו.
ציור מדרש קריעת ים סוף
מדרש נוסף שצויר על הקיר מתאר את סיפור קריעת ים סוף המוכר לכולם. תמצית הסיפור המקראי, המובא כחלק מסיפור יציאת מצרים, בני ישראל במנוסתם מהמצרים מגיעים אל גדות ים סוף. הצבא המצרי דולק בעקבותיהם, וכשהם לכודים בין הצבא לים הנורא, משה מכה בים עם המטה שבידו, הים נבקע לשניים ומעבר יבשתי נוצר בו. בני ישראל חוצים את הים במעבר היבשתי והמצרים הולכים בעקבותיהם. לאחר יציאת בני ישראל מהים, הטה משה את מטהו על הים, חומות המים נפלו והמצרים טבעו בים.
הציור מתאר שתי סצנות מתוך העלילה. בחלק השמאלי של הציור – הצבא המצרי, רגע לפני חציית הים, כשהוא חונה על גדות ים סוף ומשה אוחז במטהו. בחלק הימני של הציור שוב מופיעה דמותו של משה, הפעם לאחר חציית הים, ועל המים צפות גופותיהם של החיילים המצרים.
החלק המעניין הוא אותם שבילים המופיעים מאחורי משה, שהם שבילים שאינם מופיעים בסיפור המקראי, אך מוכרים מהמדרש. הם מוזכרים במדרש תנחומא, שעלה על הכתב ככל הנראה במאה התשיעית לספירה. על פי המדרש כאשר הים נחצה לשניים נוצרו שבילים, שעליהם צעדו בני ישראל.
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לָהֶם עַל הַיָּם. נִבְקַע לָהֶם הַיָּם וְנִבְקַע כְּמִין כִּפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָקַבְתָּ בְּמַטָיו רֹאשׁ פְּרָזָיו וְגוֹ. וְנֶחֱלַק לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ. וְנַעֲשָׂה יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה" (תנחומא, בשלח י).
על פי חוקרים שונים, השבילים המופיעים בציור הם עדות לכך שהמדרש היה מוכר לבאי בית הכנסת הקדום, וכנראה היה מסופר כבר בתחילת האלף הראשון, הזמן שבו בית הכנסת היה פעיל.
אתם מוזמנים להאזין להרצאתו בנושא של ד"ר חגי משגב, ובה הוא מרחיב על ציורי הקיר בבית הכנסת בדורה אירופוס ובבתי כנסת נוספים (מראיין אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים").
האם נמצאה תגלית ארכיאולוגית המהווה עדות למעמד הר סיני?
ציורי הקיר הקדומים שנמצאו בבית הכנסת בדורה אירופוס מהווים עדות לכך שהמדרשים, שהם חלק מהתורה שבעל פה, היו מסופרים מאות רבות של שנים לפני שאותם המדרשים הועלו על הכתב. תגלית זו כמובן מציתה את דמיונם של אנשים רבים השואלים: האין בכך הוכחה לכך שהתורה שבעל פה סופרה מדור לדור ממעמד הר סיני?
בהחלט שלא. אין בכך הוכחה או ראיה לכך שבכלל התרחש מעמד הר סיני. מעדויות אלו אפשר להסיק שיתכן ובמאה ה-2 לפנה"ס, הרבה שנים לאחר מעמד הר סיני על פי המסורת, סופרו המדרשים, וכנראה שגם התהוותה אז התורה שבעל פה. עדיין היא סופרה בעל פה והועלתה על הכתב לראשונה רק כמה מאות שנים לאחר מכן.
מדובר בתקופה בה התרחש מאבק גדול בין הפרושים לצדוקים. לדעתי אפשר ללמוד מכך כי המדרשים והמסורות שהוכנסו ליהדות עם הכנסת התורה שבעל פה באותם הימים, בסוף ימי הבית השני, הן מסורות שהגיעו מבית הכהונה הישראלי, ולא היהודאי. זו גם הסיבה שהמדרשים לא מופיעים בתנ"ך ואפילו לא בספרות הבית השני, משום שהתנ"ך היא ספרות יהודאית, כלומר ספרות ששימרו אותה כוהני יהודה. ולעומתם, המסורת של התורה שבעל פה והמדרשים, כוללת מסורות ישראליות שהפרושים הכניסו באותם הימים אל מרכז הבמה.
על המאבק הגדול באותה התקופה בין הפרושים לצדוקים אתם יכולים לקרוא בפוסט העוסק בהכנסת התורה שבעל פה ליהדות.
מתי ואיפה נוצרו המדרשים הקדומים ביותר?
ובכן, מדוע חוקרים בכל זאת מופתעים כל כך לגלות כי מדרשים אלו היו מוכרים בבתי הכנסת הרבה לפני שהם הועלו על הכתב? התשובה לכך היא משום שהורגלנו לחשוב כי הייתה רק מסורת אחת, והיא המסורת של כוהני יהודה. במסורת זו לא היו מדרשי חז"ל אלא רק סיפורי המקרא. אבל למעשה, כפי שאני מראה כאן באתר היסתורה בפוסטים רבים, בזמן שהתפתחה המסורת הכתובה של הצדוקים מכהונת יהודה, התפתחה במקביל מסורת נוספת במקדשים, ולאחר מכן בבתי הכנסת, של כוהני ישראל, שהיו בית הכהונה מתחרה לכוהנת יהודה שבירושלים. במסורת כוהני ישראל התפתחה תרבות המדרשים שסופרו בעל פה, וזו הסיבה לדעתי גם שאנו מוצאים את ציורי המדרשים קדומים הללו בבתי כנסת, שבהם סופרה למעשה המסורת הישראלית.
מסורת זו היתה מנוגדת למסורת היהודאית והיא נכנסת ליהדות עם המהפכה של הפרושים ושל חז"ל ממשיכיהם. על המהפכה העצומה הזו, שבה הוכנסו התורה שבעל פה והמדרשים, תוכלו לקרוא בפוסט שעוסק בשאלה איך נוצרה התורה שבעל פה ולמה. זו מהפכה שבמסגרתה הודחו הצדוקים, כוהני בית צדוק היהודאים, ספריהם נאסרו בלימוד ובקריאה, וחלקים גדולים מהמסורת שלהם הוכחדו.
לכל מה שנכתב בבלוג היסתורה תוכלו למצוא ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית". ספר זה מראה כי המהפכה שחוללו הפרושים בסוף הבית השני, ועיצבה מחדש את כל ספרות הקודש היהודית, הייתה אחת מהפיכות רבות שהתחוללו לאורך ההיסטוריה. בכל הפיכה הזרם שניצח, ערך ושינה את ספרי הקודש, הוסיף פרקים חדשים לספרות הזו, כשהוא מחסל את מתנגדיו ומוציא את מסורתם מההיסטוריה. על כך כאמור בספר "שלושה לוחות הברית".
איך ולמה ציירו יהודים על קירות בתי הכנסת
אז אסור או מותר לציר דמויות על קירות בית כנסת? אנחנו רגילים לחשוב כי ציור דמויות על קירות בית כנסת מנוגד ליהדות. כולנו חונכנו על הציווי "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", אז כיצד העזו יהודים בתקופת המשנה, שבה נשיאי הסנהדרין היו מהלכים בבתי הכנסת, לצייר דמויות מקראיות על קירות המקום?
בשונה מהתפיסה הצדוקית של כוהני יהודה, שלפיה אין לעשות כל פסל ותמונה, התפיסה הפרושית שמוביליה כוהני ישראל, התירה ציור דמויות. מסורת זו אף התירה את ציור דמותו של אלוהים, מפני שלפי המסורת הישראלית האדם נברא בצלמו של האל. לכן גם ידו של האל היא כצורת יד אדם, ולאל רגל כרגלו של האדם, והוא יושב על כיסא, כפי שמתואר האל גם במקומות שונים במקרא. על כך תוכלו לקרוא בהרחבה בפוסט העוסק בשאלה: איך ציירו בבתי כנסת יהודים את אלוהים. פוסט נוסף, שנוגע לאותו נושא ואולי יעניין אתכם, עוסק בוויכוח על תפיסת האל בין כוהני ישראל לכוהני יהודה. האם אלוהים הוא האל שיש לעבוד אותו או יהוה הוא האל? כיום אנו מתייחסים אל שניהם כאל אותה האלוהות, אך נראה שלא כך היה בעיני מחברי המקרא.
ציור קיר מבית כנסת בדורה אירופוס מתקופת המשנה ובו מופיעה בת פרעה המושה את משה מהתיבה במימי היאור. מפתיע לגלות כי בבתי הכנסת בתקופת המשנה, בה התפללו נשיאי הסנהדרין, צוירו על קירות המקום דמויות אדם בעירום מלא. התמונה מויקיפדיה
אחת השאלות המעניינות, שהמחקר לדעתי לא נתן עליה עד כה תשובה מספקת, היא השאלה מהיכן הגיעו הפרושים? הפרושים הם זרם חכמי התורה שהופיע בימי הבית השני ושינה את היהדות, כשהוא מכניס את התורה שבעל פה, תורה שלכאורה מספקת הסבר לתורה שבכתב. זרם זה מגיח לכאורה משום מקום באמצע הבית השני, והוא משנה את היהדות מהקצה אל הקצה. אז מי היו הפרושים ומהיכן הגיעו פתאום? על כך תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בשאלה מאיפה הגיעו הפרושים?
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
למה יש סתירות בתנ"ך?
ספרות המקרא רצופה סתירות. גוליית למשל "זכה" למות פעמיים, כאשר פעם דוד הרגו ופעם אלחנן. איך נוצרו כל כך הרבה גרסאות הסותרות זו את זו ולמה?
הסיפור שלא הכרתם על נפילת מצדה
מדוע צונזר סיפור נפילת מצדה ומה ניסו להסתיר? כאן לראשונה תשמעו את הסיפור המלא, ומדהים לגלות עד כמה הוא אקטואלי גם לימינו
מהי מידת האמינות של פירושי חכמי התורה?
אם ברצוננו להבין למה באמת התכוונו מחברי המקרא כאשר כתבו את הטקסט, האם באפשרותנו להסתמך על פירושי חכמי התורה?
באיזה שפה נכתב הטקסט התנכ"י הקדום ביותר?
האם הטקסט המקראי הקדום ביותר נכתב בעברית תנ"כית? או אולי בעברית הקדומה, שמשמשת עדיין את השומרונים? או אולי בשפה שלישית, קדומה עוד יותר?
מי כתב את ספר דברי הימים ומה הקשר לחשמונאים?
האם יכול להיות שספר דברי הימים נכתב כחלק ממאבק על הכהונה הגדולה, שבמסגרתו נרצחו רוב הכוהנים? מי נאבק נגד מי ואיך כל זה קשור למרד החשמונאים?
האם קורבן אשם בבית המקדש הוקרב עבור האל אשם ולא לאל יהוה?
חונכנו שעם ישראל סגד לאל אחד. אבל האם כך היה בימי בית ראשון ושני? יומני קהילה יהודית קדומה חושפים ממצא מפתיע במיוחד: היהודים עבדו את האל אשם לצד עבודת האל יהוה. האם קורבן אשם מקורו באל ששמו היה אשם?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
מדרשי חז"ל
את מדרשי חז"ל אפשר לחלק לשתי סוגות, אחת היא מדרשי ההלכה, והשנייה מדרשי אגדה. המדרשים ככל הנראה סופרו בעל פה והועלו על הכתב בהדרגה במשך מאות שנים, החל מהמאה השנייה לספירה.
מדרשי הלכה
במדרשי הלכה מפרשים פסוקים מהתורה שבכתב ומספקים בדרך זו הסבר הלכתי. מדרשי ההלכה משמשים גם ליצירה של הלכות חדשות, בין שבאמצעות הסקה ישירה מן הפסוק ובין שבאמצעות כללי פרשנות מורכבים.
מדרשי ההלכה המרכזיים:
| שם המדרש | תקציר תוכן המדרש |
|---|---|
| מכילתא דרבי ישמעאל | עוסק בחלקים ההלכתיים של ספר שמות. מבית המדרש של דבי ר' ישמעאל. |
| מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי | עוסקת גם היא בחומר ההלכתי שבספר שמות. מבית המדרש של רבי עקיבא. |
| מכילתא דברים | מדרש מדבי ר' ישמעאל על ספר דברים. |
| ספרא | מדרש הלכה על ויקרא. |
| ספרי | מדרש הלכה על במדבר ודברים. |
| ספרי זוטא | ספרי זוטא על ספר במדבר וכמה מובאות מספרי זוטא דברים . |
מדרשי אגדה
מדרשי האגדה סובבים בעיקר סביב חלקים מסיפורי המקרא והדמויות המקראיות. המדרש מרחיב את הסיפור ומציג באמצעות המדרש גם דעות פילוסופיות שונות. מדרשים אלה מתאפיינים בחופש פרשני נרחב.
מדרשי האגדה המרכזיים:
| שם המדרש | תקציר תוכן המדרש |
|---|---|
| מדרש תנחומא | מדרש אגדה ארץ ישראלי על התורה, שחיבר רבי תנחומא, אמורא בדור החמישי לאמוראים שחי בארץ ישראל. |
| פרקי דרבי אליעזר | מדרש אגדה שיוחס במסורת לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס. המדרש שחובר במאה השמינית הוא מעין מקרא משוכתב הדורש את סיפורי התורה ומעט סיפורי מקרא אחרים. |
| סדר עולם | ספר כרונולוגיה על התורה, שחיבר התנא רבי יוסי בן חלפתא. |
| מדרש רבה | הראשונים ייחסו את המדרש לרבי הושעיא רבה, ויש שייחסוהו לאמורא רבה בר נחמני. כיום סבורים החוקרים כי קובצי המדרש חוברו בזמנים שונים, שההפרש ביניהם עשוי להגיע למאות שנים. |
| פסיקתא דרב כהנא | מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד. |
| ילקוט שמעוני | אוסף מדרשי אגדה נוספים, מהם מדרשים שנעלמו במשך השנים, כמו מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, שרוכזו יחד בלקט מדרשים ילקוט שמעוני. |