בבית כנסת מהמאה השלישית, תקופת חיבור המשנה, נתגלו ציורי קיר ובהם מופיעות סצנות מסיפורי המקרא. ציורים אלה מלמדים על האמנות שהייתה מקובלת באותן השנים, ועד כמה שהדבר מפתיע, הציירים הרשו לעצמם לבטא בציור את דמותו של אלוהים.
בית הכנסת בדורה אירופוס
בית הכנסת בעיר דורה אירופוס נתגלה בשנת 1920, והוא ממוקם בסוריה של היום. העיר העתיקה דורה נמצאת על נהר הפרת, והייתה במשך שנים ארוכות במחלוקת בין האימפריה הפרתית לאימפריה הרומאית. שתי האימפריות כבשו לסירוגין את העיר, שעמדה על קו התפר בין שתי האימפריות המסוכסכות.
בית הכנסת עמד בצידו המערבי של היישוב, ובצידו המזרחי זרם נהר הפרת. בתור עיר ספר סבלה דורה כאמור מכיבושים חוזרים ונשנים, ולקראת סוף המאה השלישית האימפריה הרומית החליטה לבצר את העיר. מכיוון שנקודת התורפה של העיר הייתה בצד המערבי שלה, המרוחק מהנהר, נידונו כל בתי הרחוב המערבי להפוך לביצורים. לשם כך הרחוב כולו כוסה בעפר ושימש כחומת הגנה מבוצרת מפני הפולשים הצפויים.
בית הכנסת שעמד באותו הרחוב, כוסה גם הוא כולו בעפר, עם שאר בתי הרחוב. בזכות שכבת העפר העבה שכיסתה את בית הכנסת במשך כמעט אלפיים שנה, מהמסד ועד לקצוות הגג, השתמר הבניין באופן יוצא דופן.
כשהחופרים החלו לחשוף את בית הכנסת נגלתה בפניהם סדרת ציורי קיר מרהיבים, שבהם גוללו הציירים סצנות רבות מתוך סיפורי המקרא ואף ממדרשים שונים.
התגלית של ציורי המדרשים מעניינת במיוחד, משום שאותם המדרשים המוכרים לנו הועלו על הכתב מאות שנים לאחר זמן בניית בית הכנסת. בכך הציורים מהווים עדות לכך שמדרשי חז"ל אלו היו מוכרים ומסופרים כבר במאה הראשונה. על הממצא המעניין ויוצא הדופן הזה אתם מוזמנים לקרוא בפוסט העוסק בשאלה מתי נכנסו מדרשי חז"ל ליהדות.
ציורי הקיר בבית הכנסת בדורה אירופוס
ציורי הקיר כאמור מתארים סצנות שונות מסיפורי המקרא. כיצד ציירו את אלוהים בציורי הקיר?
ציור חזון העצמות היבשות של יחזקאל
בספר יחזקאל מתואר חזון יחזקאל שבו אלוהים לקח אותו אל בקעה ובה עצמות יבשות. בחזונו, אלוהים רוקם עור וגידים על העצמות ומפיח בגופות המתהוות רוח חיים.
“אָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה" (יחזקאל לז).
הצייר בחר לצייר את הסיפור בכמה סצנות. מימין, העצמות שרוקמות עור וגידים, ומשמאל, האל מעיר את המתים. החלק המפתיע והמעניין בציור הוא אותה יד שהצייר בחר לייצג בה את האל, יד שנמצאת מעל ראשיהם של שלושת המתים ומפיחה בהם רוח חיים.
ייתכן שהבחירה בציור יד האלוהים היא בעקבות הפסוק הפותח של הפרק:
"הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת" (יחזקאל לז).
ציור סיפור עקדת יצחק
דוגמה נוספת אפשר למצוא בציור שבו תיעד האומן את סיפור עקדת יצחק. הסיפור מחולק לשלוש מערכות. במערכה הראשונה, השליחים שמגיעים אל שרה ומבשרים לה את בשורת אלוהים, שלפיה תלד בן, את יצחק. בשנייה מופיע מזבח ולידו אדם האוחז במאכלת, מי שנראה כאברהם רגע לפני העקדה. ובמערכה השלישית מופיע איל שקרניו לכודות בסבך. רצף התמונות נראה כמו תיאור סיפורו של יצחק מרגע הבשורה על לידתו הקרבה ועד להיחלצותו מגזירת העקדה.
גם כאן אפשר להבחין ביד המופיעה מעל האוהל שבו שרה מתבשרת על הולדת יצחק. האם מקרי הדבר? או שאולי כך נהגו הציירים בימים ההם לתאר את נוכחות האל?
אתם מוזמנים להאזין להרצאתו של ד"ר חגי משגב בנושא בה הוא מרחיב על ציורי הקיר בבית הכנסת בדורה אירופוס ובבתי כנסת נוספים. מראיין אלכס צייטלין מערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים".
האם פעם היה מקובל לצייר את אלוהים?
כאשר היום אנחנו מסתכלים על הציורים שבהם הצייר הרשה לעצמו לצייר את האל בדמות היד, מתעוררת שאלה: כיצד העז הצייר לעשות זאת? הרי כתוב "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". כולנו חונכנו וגדלנו על כך שלאל אין פנים וצורה, ולכן מוזר לנו הדבר. אולם כאשר בודקים את המקרא, רואים שיש בו שתי מסורות שונות ובהן תפיסות שונות, שמשולבות יחד במקרא. האחת, מסורת שהגיעה מכוהני יהודה, ואכן תפיסתה אוסרת על עשיית כל פסל ותמונה. לעומתה קיימת מסורת אחרת, שלדעתי אפשר להראות כי הגיעה מכוהני ישראל, ולפי תפיסתה, האדם הוא בדמותו ובצלמו של האל. לאל יש יד, כפי שיש לאדם, והוא יושב על כיסא, וחוקרים שונים הצביעו על עדויות מתוך המקרא שלפיהן במקדשים גם עמד פסל, צלם, של האל.
שני סיפורי הבריאה
המקרא מספק לנו שני סיפורי בריאה. לפי אחד מהם אלוהים יצר את האדם בצלמו ובדמותו של האל. על פי סיפור זה, לאל צורת אדם. אולם המקרא מספר לנו גם סיפור שני לבריאה. בסיפור הבריאה השני, הוא סיפור גן עדן, בו רק קולו של האל נשמע ואין לו צורת גוף אדם.
בסיפור בריאה אחד אלוהים הוא בורא העולם, ובשני יהוה הוא בורא העולם. נראה כי הרעיון של איסור עשיית פסל, צלם ותמונה הגיע מהכוהנים שבסיפורם יהוה הוא הבורא, סיפור שהוא חלק מהמסורות שלטענתי הגיעו מבית הכהונה ביהודה. לעומתם, על פי הכוהנים שבסיפורם אלוהים הוא הבורא, האדם נברא בצלמו של האל, או לחלופין, דמות האל היא כדמות אדם. על כן גם ידו של האל היא בצורת יד אדם. מסורת זו יוצאת כנגד המסורת השניה.
נראה כי שני סיפורי הבריאה, שבכל אחד מהם האל הבורא הוא אל שונה, הם חלק מוויכוח ארוך שנים בין מחברי המקרא. אתם מוזמנים לקרוא גם את הפוסט בו אני עוסק בשאלה מה ההבדל בין אלוהים ליהוה. עבור רובנו היום מדובר באותה ישות, אבל נראה שבעיני מחברי המקרא לא כך היה הדבר. על מה היה הוויכוח, תקראו בפוסט שעוסק בשאלה מי תמך באלוהים ומי ביהוה ולמה.
הדי־אן־איי השונה של כל בית כהונה
כשמנתחים את המאפיינים השונים של כל בית כהונה, מי שהיה בישראל ומי שהיה ביהודה, רואים שכל אחד מהם החזיק בסט אמונות אחר ולכל אחד מהם היה די־אן־איי שונה. אם תרצו, אלו שתי מפלגות שונות בעלות מצע שונה. אחת, של כוהני ישראל, מאופיינית כקבוצה סובלנית, מכילה, המשלבת בתוכה אמונות ודעות שונות. משום הפתיחות לסביבה, הם סופגים ומאמצים אל חיקם מנהגים וגם את תפיסת האלים של התושבים שסביבם. לעומתם, כוהני יהודה אינם סובלניים לאמונות ולתרבויות אחרות. מבחינתם, רק הדרך שלהם היא הנכונה והם מוכנים לכפות בכוח הזרוע את דעתם על האחר. האל שלהם חזק משאר האלים. הוא קנאי וחסר סובלנות, אַלִּים, נקמן ורצחני. אל הזועף על אי ציות של בני האדם. אולי אפשר לומר שהאל שלהם דומה לכוהנים שעובדים אותו והוא מייצג נאמנה את הדי־אן־איי שלהם.
כחלק מההבדל בין שתי המפלגות, אחת מהן התירה את ציור ידו של האל, והשנייה אסרה זאת. משום שהתנ"ך בחלקים גדולים עבר עריכה יהודאית שדחקה את המסורת של בית הכהונה שהיה בישראל, קשה לנו היום לראות זאת.
בספר "שלושה לוחות הברית" תמצאו ניתוח מעמיק, בשפה פשוטה וקריאה, המראה כי הדי-אן-אי השונה של שני בתי הכהונה יצר גוף בעל שני ראשים שגרם למחלוקות רבות. הספר מציג ראיות רבות לכך שספרות המקרא וגם התורה שבעל פה הן תוצר של מחלוקות פוליטיות שהיו בין שני בתי הכהונה. מחלוקות על אותם הדברים שגם כיום בימינו פוליטיקאים מתווכחים עליהן: על נדל"ן והשליטה במקדשים, על ההנהגה ועל כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
מי השתמשו בדימויי גוף של האל?
אנחנו מוצאים בספרי הנביאים יחזקאל וירמיהו שימוש בתיאורי גוף של האל.
למשל: "וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת-יָדוֹ, וַיַּגַּע עַל-פִּי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ." (ירמיהו א ט)
גם יחזקאל כפי שראינו משתמש ביד יהוה בתיאור חזון העצמות היבשות:
"הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת" (יחזקאל לז).
מנבואות שני הנביאים הללו אפשר ללמוד על שורשיהם ועל הזיקה העמוקה שלהם לכוהני ממלכת ישראל, היא ממלכת שומרון. בנבואותיהם מוצאים גם את הוויכוח על אהדת האל בין כוהני שומרון לכוהני יהודה. יחזקאל למשל מתאר את יהודה כמי שזנתה והיתה גרועה אפילו מסדום, ולעומתה שומרון מוצגת כאחותה הגדולה שעשתה כחצי מחטאיה של יהודה.
"וְשֹׁמְרוֹן, כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה; וַתַּרְבִּי אֶת-תּוֹעֲבוֹתַיִךְ, מֵהֵנָּה, וַתְּצַדְּקִי אֶת-אחותך (אֲחוֹתַיִךְ), בְּכָל-תּוֹעֲבֹתַיִךְ אֲשֶׁר עשיתי (עָשִׂית)." (יחזקאל טז).
שורשיו של ירמיהו גם הם מאותה משפחת כוהנים שיצאה נגד כוהני יהודה. הוא מאותם הנביאים בעלי זיקה לכוהני ישראל ולכן כאשר האל מדבר מגרונו הוא יקרא לאנשי שומרון, שהנהגתם היתה בשבט אפרים, "הבן יקיר לי אפרים".
מי היו הנביאים?
את הנביאים אפשר לחלק לכמה סוגים, כאן אני רוצה לעמוד על סוג מסוים – אני קורא לו "הנביא האופוזיציונר". אפשר להראות דוגמאות רבות שבהן הנביא יוצא נגד מי שהיו בשלטון. מטיח בהם האשמות רבות ודורש מהם לשפר את דרכיהם. דבר זה אינו מקרי לדעתי. אפשר לראות כי נביאים רבים השתייכו למשפחה האופוזיציונרית. רבים מהם בעלי זיקה לכהונה הישראלית שהיתה אופוזיציה לכהונה היהודאית. נביא באותן השנים הוא מי שזועק נגד האנשים שמחזיקים לפי דעתו בסמכות לא להם. זועק נגד כל אותם בעלי השררה שלדעתו סרחו. במושגים של ימינו היינו אומרים שהוא אופוזיציונר, מישהו שנלחם בהנהגה ורוצה להחליפה.
כדי להבין את זה, חשבו על עולם שבו אין אופוזיציה, אין בו דמוקרטיה, אין ערוצי טלוויזיה שבהם אתה יכול להופיע בפריים טיים ולצעוק את מה שעולה על רוחך. מי שביטאו בעולם שכזה את המחאה של מתנגדי השלטון וההנהגה היו הנביאים, ובחסות התוקף האלוהי שהם לקחו לעצמם, יכלו לעמוד מול הכוהן הגדול היהודאי ולהטיף לו ולמרוד נגדו, לפעמים, אגב, מתוך הכלא ולפעמים בשל חוצפתם איבדו גם את ראשם.
ירמיהו ויחזקאל הם בדיוק מאותם הנביאים שיצאו נגד הכוהן הגדול מבית הכהונה היהודאי והטיפו לו על העוולות שכוהני יהודה עשו לכוהני ישראל. משום השתייכותם לכוהני ישראל הם גם השתמשו בדימוי הגוף של האל, כפי שהיה מותר ומקובל לדעתי לתאר את האל בבית הכהונה הישראלי.
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
מדוע חרב המקדש הראשון וכהונת יהודה הוגלתה?
למה גלינו לבבל? וויכוח בין הגולים מתפתח על הסיבה לגלות ולחורבן המקדש הראשון. הכהן הגדול שהוגלה מאשים את חטאי ישראל אבל יש גם קול מרדני אחר שמתווכח איתו. מי הוא היה ולמה יצא נגדו?
מי כתב את ספר דברי הימים ומה הקשר לחשמונאים?
האם יכול להיות שספר דברי הימים נכתב כחלק ממאבק על הכהונה הגדולה, שבמסגרתו נרצחו רוב הכוהנים? מי נאבק נגד מי ואיך כל זה קשור למרד החשמונאים?
איך ציירו יהודים את אלוהים בבתי כנסת בתקופת המשנה?
ציורי קיר בבית כנסת קדום מזמן חיבור המשנה חושפים ממצא נדיר ומפתיע. על קירות בית הכנסת צויר אלוהים. האם מיכאלאנג'לו שאב השראה לדמותו של אלוהים בקפלה הסיסטינית מציורי יהודים?
האם קורבן אשם בבית המקדש הוקרב עבור האל אשם ולא לאל יהוה?
חונכנו שעם ישראל סגד לאל אחד. אבל האם כך היה בימי בית ראשון ושני? יומני קהילה יהודית קדומה חושפים ממצא מפתיע במיוחד: היהודים עבדו את האל אשם לצד עבודת האל יהוה. האם קורבן אשם מקורו באל ששמו היה אשם?
איך נולד אתר היסתורה
קוראים רבים מבקשים שאספר על עצמי. מי אתה? מה למדת? איך הגעת לכל מה שאתה כותב עליו כאן? אז בפוסט הזה אנסה לתת תשובות לחלק מהשאלות הללו.
גלגולו של חג השבועות
מתי הפך חג השבועות מחג הביכורים לחג מתן תורה ולמה? ומדוע בחורי ישיבות שהגיעו בעליה השנייה מישיבות באירופה החזירו אותו להיות חג הביכורים?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני