fb
אתר היסתורה

היסתורה

פוליטיקה של בתי כהונה

מאמרים ופרשנויות על ההיסטוריה והתהוותה של תורת ישראל

אלוהים של כוהני ישראל ויהוה של כוהני יהודה

אלוהים נגד יהוה
אלוהים נגד יהוה
ציור של מאוריץ קורנליס אֶשֶר
האם יש הבדל בין אלוהים ליהוה? עבור רובנו מדובר באותו האל אך נראה שלא כך היה בעיני מחברי המקרא. מי תמך באלוהים ומי תמך ביהוה ועל מה היה הוויכוח?

מהו ההבדל בין אלוהים ליהוה? עבור רובנו מדובר בשמות נרדפים. יהוה הוא אלוהים, או שיהוה הוא שמו השני של אלוהים. אולם לא כך היה בעיני מחברי המקרא. נראה שהמקרא הוא שילוב של שתי מסורות, אחת של כוהני ישראל והשניה של כוהני יהודה. שתי מסורות שמשולבות היום יחד ובשל העריכות הרבות שנעשו לאורך השנים בטקסט טושטש ההבדל בין אלוהים ליהוה וקשה לנו היום לראותו.

אלוהים של כוהני ישראל ויהוה של כוהני יהודה

רמז לשוני בתפיסת האלוהות השונה בין שתי המסורות אפשר אולי לקבל ממגילות שפירא. אלו מגילות שנויות במחלוקת, שבהן נמצא נוסח קדום של ספר דברים. השוואה בין הנוסח הקדום לנוסח ספר דברים המוכר לנו, חושפת ממצא מפתיע: במקומות שבהם הופיע בנוסח הקדום "אלוהים", בנוסח המסורה המוכר לנו הופיע במקומו "יהוה". בעיני רובנו אלוהים ויהוה הם היינו הך, אולם לא כך היה בעיני מחברי התנ"ך, שטרחו להחליף את שמו של אלוהים ביהוה.

הנה דוגמה אחת: 

ספר דברים הקדום

ספר דברים בנוסח המסורה

אלהם אלהנו דבר אל[נו] בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה.

יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. (דברים א)

ההחלפה המגמתית של "אלוהים" ב"יהוה" מצביעה לדעתי על השוני בתפיסת האלוהות ועל הוויכוח שהיה בנושא בין מחברי המקרא. הגרסה הראשונה, לפיה אלוהים היא האלוהות שיש לעבוד אותה, מקורה בכוהני ישראל. לעומתה הגרסה השניה, לפיה יש לעבוד את יהוה, היא של כוהני יהודה, שנראה כי הם ערכו את ספר דברים הקדום שמקורו הגיע מכתבי כוהני ישראל.

עריכת ספר דברים

החלפת שמו של אלוהים ביהוה במסגרת עריכת ספר דברים הקדום נראה שהיא חלק ממאבק ארוך שנים בין כוהני ישראל וכוהני יהודה. עריכת הטקסט היא בדיוק באותן נקודות מחלוקת שהיו בין שני בתי הכהונה, זה שהיה בממלכת ישראל וזה שהיה בממלכת יהודה. מחלוקות שעל חלקן אני מצביע כאן באתר היסתורה, ובספר "שלושה לוחות הברית" תוכלו למצוא כ-20 הפיכות שונות, שהן ביטוי לאותן מחלוקות, וכל אחת מהן הוסיפה פרקים לתנ"ך וחוקים חדשים לתורה, והם נכנסו כחלק משכתוב ספרות הקודש של המנצחים. על העריכה של ספר דברים, השנויה במחלוקת, תוכלו לקרוא גם כאן באתר בפוסט העוסק בשאלה מי מחק את הדיבר ה-11 ולמה.

שני סיפורי בריאת האדם – של אלוהים ויהוה

מכיוון שכיום אין הבדל בין אלוהים ליהוה ונעשו גם עריכות רבות בטקסט שטשטשו את ההבדל, קשה לנו היום להבחין בו, אך עדיין גם היום אפשר למצוא בתנ"ך את שרידי הוויכוח. אנחנו מוצאים למשל במקרא שני סיפורי בריאת אדם. בסיפור בריאה אחד אלוהים הוא בורא העולם ובסיפור הבריאה השני יהוה הוא הבורא.

בסיפור הבריאה בספר בראשית, (פרקים ב וג), הוא סיפור גן העדן, הבורא הוא יהוה. הבריאה היא תהליך רציף שאינו מחולק לימי בריאה שונים. לכאורה הכול קורה ביום אחד. האל יהוה בורא את האדם, לאחר מכן הוא מחפש לאדם עזר כנגדו. לשם כך הוא יוצר את כל בעלי החיים. אך כאשר האדם לא מוצא בהם עזר כנגדו, הוא בורא את האישה עבורו. בסיום הסיפור יהוה אוסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע. האישה, שלא ידעה על האיסור, מתפתה להצעות של הנחש ומפילה לכאורה את אדם במלכודת. יהוה מעניש את כל המעורבים. הנחש על גחונו יזחל, אדם בזיעת אפיו יאכל לחם, כלומר יעבוד למחייתו, וחוה בעצב תלד בנים ו"אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".

הסיפור אולי מבטא יותר מכל את התפיסה הפטריארכלית של הכוהנים שלפיה הגבר שולט באישה והיא רכושו. היא פתיינית המכשילה אותו ובגללה הוא עובר על חוקי האל.

סיפור הבריאה הפותח את ספר בראשית הוא אחר לחלוטין. הוא נמצא בבראשית גם (פרקים א וב). הפעם הבורא בו הוא אלוהים ולא יהוה. על פי סיפור זה, העולם נברא בשישה ימים, יום אחר יום, וביום השביעי אלוהים שבת ממלאכתו. מסופר לנו מה נברא בכל יום, וכי ביום השישי אלוהים בורא את אדם וחוה גם יחד בדמותו ובצלמו. על פי סיפור זה אלוהים יצר את האדם בצלמו ובדמותו של האל, כלומר לאל צורת אדם, נושא שהיה במחלוקת מול כוהני יהודה שאסרו יצירת פסל ותמונה של האל. לפי אלו שהחזיקו בתפיסה כי לאל צורת אדם, לאל יש יד ורגל והוא יושב על כיסא, תיאורים שיחזרו בתנ"ך פעמים רבות. תפיסה שלדעתי מקורה במסורות הישראליות, ועל כך תוכלו גם לקרוא בפוסט העוסק בשאלה: כיצד יהודים ציירו את אלוהים בבתי הכנסת.

הוויכוח על מקומו של יהוה בהיררכית האלים

החלפת שמו של אלוהים בשם האל יהוה אינה מקרית. האם אפשר לדעת על מה היה הוויכוח?

המקרא מספר לנו מספר גרסאות על מוצאו ומעמדו של האל יהוה. גרסה אחת, לפיה מדובר באל יחיד, קנאי, שאינו סובל עבודת אלים אחרים. על פי חוקרים שונים, ביניהם פרופסור ישראל קנוהל,  מוצאו של האל יהוה משעיר. תפיסה שמופיעה בתנ"ך עצמו.

למשל: "יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם, הָָָָָָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה…" (שופטים ה ד).

אבל המקרא מספר לנו גם סיפור אחר. סיפור המופיע בספר דברים בגרסאות הקדומות שלו, באותם החלקים שאני מראה כאן בבלוג המגיעים מכוהני ישראל. על פי הגרסה הישראלית האל יהוה הוא למעשה בנו של האל העליון, ולא האל העליון עצמו. נשמע מוזר? היום בוודאי שכן, אך יש לזכור שהטקסטים נכתבו בעולם שבו בני האדם האמינו באלים רבים.

בפרשת האזינו בספר דברים בגרסאות נוסח קדומות, כפי שנמצאו במגילות מדבר יהודה ובתרגום השבעים, יהוה בפרשה מתואר רק כבן של האל העליון ולא כאל העליון עצמו. שם אנחנו מוצאים טקסט שירתי המשקף את החשיבה הקדומה של כוהני ישראל. טקסט שמשקף את הגישה הטולרנטית לפולחן האלים של העמים השונים. הטקסט מספר על מסורת שלפיה בעבר "עליון", במשמעות אל עליון, חילק את האלים השונים לעמים השונים. במסגרת אותה חלוקה, האל יהוה קיבל את עמו יעקב (ישראל ולא יהודה), או לחלופין, העם יעקב קיבל את האל יהוה:

"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּור וָדֹור; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם (במשמעות של עמים), בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי אֵלוהים. כִּי חֵלֶק יְהוָה, לְעַמּוֹ: יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ." (דברים לב, בעדי הנוסח הקדומים)

אתם יכולים להקשיב להרצאתו של ד"ר יגאל בן נון שדן בהרחבה בפסוק הזה, בערוץ היוטיוב של אלכס צייטלין "באים אל הפרופסורים".

הפסוק הזה חושף מסורת קדומה של כוהני ישראל שחיים בשלום עם האלים האחרים של עמי האזור. הגישה של האל הקנאי, זה שרוצה שיעבדו רק אותו, היא גישה המגיעה מכוהני יהודה. מכיוון שהמקרא מורכב משילוב של שתי מסורות בעלות די־אן־איי שונה ששולבו יחד, אנחנו מוצאים בספר דברים את שני הקולות הללו.

אפשר ללמוד מהטקסט הזה שני דברים חשובים על הוויכוחים שהיו בין כוהני ישראל לכוהני יהודה. וויכוח אחד הוא על מי היא האלוהות החשובה. כוהני ישראל הציבו את אלוהים בראש ההיררכיה ולעומתו יהוה הוא עוד אחד מבניו של אלוהים. אפשר למצוא במקרא עצמו עדויות רבות לכך שכוהני ישראל עבדו אלים נוספים בנוסף לעבודת האל יהוה. וויכוח שני הוא על מי הוא העם הנבחר, מי הוא העם שיהוה בחר בו. על פי כוהני ישראל הם העם הנבחר ולא יהודה. לכן, יעקב (ישראל) ולא יהודה מתואר כבחירתו של יהוה. גם לוויכוח הזה הדים רבים במקרא.

מי אתה עליון ומי הם בני אלוהים?

מי הוא אותו אל עליון? אנחנו רגילים להשתמש במילה "אל" כמילה המתארת כל אל, אולם המילה מקורה בשמו של האל הכנעני אל, ראש פנתיאון האלים הכנעניים. בתפיסה הכנענית אל הוא אבי כל האלים ושאר האלים הם בניו, בדיוק כפי שמסופר לנו בפרשת האזינו בספר דברים.  

האם יכול להיות שאלוהים הוא גלגולו של אל הכנעני? אל שהפך בידי כוהני ישראל לאלוהים, שהוא אל אחד שכולל בתוכו את כל האלים יחד? ואולי זו הסיבה שהמילה אלוהים היא בלשון רבים ולא בלשון יחיד כפי שהיינו מצפים מתיאורו של אל אחד ויחיד.

אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם

Facebook
WhatsApp
Email

אולי יעניין אותך גם

פפירוס מתעודות יב - בקשה לשיקום המקדש ביב
יהוה

האם קורבן אשם בבית המקדש הוקרב עבור האל אשם ולא לאל יהוה?

חונכנו שעם ישראל סגד לאל אחד. אבל האם כך היה בימי בית ראשון ושני? יומני קהילה יהודית קדומה חושפים ממצא מפתיע במיוחד: היהודים עבדו את האל אשם לצד עבודת האל יהוה. האם קורבן אשם מקורו באל ששמו היה אשם?

קרא עוד »
חזקיהו מלך יהודה
יצירת התורה

חזקיהו נגד יאשיהו – ההבדל בין שתי הרפורמות לריכוז הפולחן בירושלים

מסופר על שתי רפורמות לריכוז הפולחן בירושלים שעשו חזקיהו ויאשיהו, אך הן רפורמות הפוכות במהותן. אחת ניסתה לאחד את בתי הכהונה והשניה לחסל אחד מהם. מה קרה ואיך זה קשור ללוח השנה?

קרא עוד »
עשרת הדברות
המקרא

מי מחק את הדיבר ה 11 ולמה?

נוסח קדום של ספר דברים שבו נמצאה גרסה שונה של עשרת הדברות מסעיר את החוקרים. האם יכול להיות שהדיבר ה 11 נפסל והושמט מסיבות פוליטיות?

קרא עוד »
מתנה שלושה לוחות הברית
מתנה מיוחדת ולא שגרתית למתעניינים במקרא והיסטוריה

התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.

עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.  

תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.

לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני

1 מחשבה על “אלוהים של כוהני ישראל ויהוה של כוהני יהודה”

  1. איריס רבר כהן

    מאמרים מרתקים וכתיבה קולחת, כל הכבוד ויישר כוח על הארת עיניינו בסוגיות חשובות שכאלה, תודה רבה!

סגור לתגובות

דילוג לתוכן