החלפת שמו של אלוהים בשם האל יהוה אינה מקרית. האם אפשר לדעת על מה היה הוויכוח?

המקרא מספר לנו מספר גרסאות על מוצאו ומעמדו של האל יהוה. גרסה אחת, לפיה מדובר באל יחיד, קנאי, שאינו סובל עבודת אלים אחרים. על פי חוקרים שונים, ביניהם פרופסור ישראל קנוהל,  מוצאו של האל יהוה משעיר. תפיסה שמופיעה בתנ"ך עצמו.

למשל: "יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם, הָָָָָָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה…" (שופטים ה ד).

אבל המקרא מספר לנו גם סיפור אחר. סיפור המופיע בספר דברים בגרסאות הקדומות שלו, באותם החלקים שאני מראה כאן בבלוג המגיעים מכוהני ישראל. על פי הגרסה הישראלית האל יהוה הוא למעשה בנו של האל העליון, ולא האל העליון עצמו. נשמע מוזר? היום בוודאי שכן, אך יש לזכור שהטקסטים נכתבו בעולם שבו בני האדם האמינו באלים רבים.

בפרשת האזינו בספר דברים בגרסאות נוסח קדומות, כפי שנמצאו במגילות מדבר יהודה ובתרגום השבעים, יהוה בפרשה מתואר רק כבן של האל העליון ולא כאל העליון עצמו. שם אנחנו מוצאים טקסט שירתי המשקף את החשיבה הקדומה של כוהני ישראל. טקסט שמשקף את הגישה הטולרנטית לפולחן האלים של העמים השונים. הטקסט מספר על מסורת שלפיה בעבר "עליון", במשמעות אל עליון, חילק את האלים השונים לעמים השונים. במסגרת אותה חלוקה, האל יהוה קיבל את עמו יעקב (ישראל ולא יהודה), או לחלופין, העם יעקב קיבל את האל יהוה:

"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּור וָדֹור; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם (במשמעות של עמים), בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי אֵלוהים. כִּי חֵלֶק יְהוָה, לְעַמּוֹ: יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ." (דברים לב, בעדי הנוסח הקדומים)

אתם יכולים להקשיב להרצאתו של ד"ר יגאל בן נון שדן בהרחבה בפסוק הזה, בערוץ היוטיוב של אלכס צייטלין "באים אל הפרופסורים".

הפסוק הזה חושף מסורת קדומה של כוהני ישראל שחיים בשלום עם האלים האחרים של עמי האזור. הגישה של האל הקנאי, זה שרוצה שיעבדו רק אותו, היא גישה המגיעה מכוהני יהודה. מכיוון שהמקרא מורכב משילוב של שתי מסורות בעלות די־אן־איי שונה ששולבו יחד, אנחנו מוצאים בספר דברים את שני הקולות הללו.

אפשר ללמוד מהטקסט הזה שני דברים חשובים על הוויכוחים שהיו בין כוהני ישראל לכוהני יהודה. וויכוח אחד הוא על מי היא האלוהות החשובה. כוהני ישראל הציבו את אלוהים בראש ההיררכיה ולעומתו יהוה הוא עוד אחד מבניו של אלוהים. אפשר למצוא במקרא עצמו עדויות רבות לכך שכוהני ישראל עבדו אלים נוספים בנוסף לעבודת האל יהוה. וויכוח שני הוא על מי הוא העם הנבחר, מי הוא העם שיהוה בחר בו. על פי כוהני ישראל הם העם הנבחר ולא יהודה. לכן, יעקב (ישראל) ולא יהודה מתואר כבחירתו של יהוה. גם לוויכוח הזה הדים רבים במקרא.