סיפרתי כאן בבלוג על הרפורמה שנקראת במחקר הרפורמה לריכוז הפולחן בירושלים, שעשה יאשיהו מלך יהודה בסביבות שנת 622 לפנה"ס. במסגרתה יאשיהו יוצא לחסל את כל המקדשים שהם לא בירושלים ורוצח את הכוהנים שעבדו במקדשים הם. אלו כוהני בית הכהונה המתחרה שפעלו בשומרון ובשאר מקדשי ממלכת ישראל. הוא רודף אותם בחסות תורה חדשה שבה הוכנסו חוקים המתירים את דמם, באמתלה שהם עובדי עבודה זרה. על כך תוכלו לקרוא בפוסט שעוסק בספר דברים וחוקיו, והדרמה שמאחורי יצירת התורה.
כ 80 שנה קודם לכן חזקיהו מלך יהודה עשה גם הוא רפורמה לריכוז הפולחן בירושלים. אבל אם הרפורמה של יאשיהו היא רפורמה של פילוג ומלחמה נגד כוהני ישראל, הרפורמה של חזקיהו הייתה הפוכה לגמרי: רפורמה שמטרתה הייתה לאחד את שני בתי הכהונה ולהשכין שלום ביניהם. על ההבדל התהומי הזה בין שתי הרפורמות אני רוצה לדבר בפוסט הזה.
הרפורמה של חזקיהו מול יאשיהו
הרפורמה הפולחנית של חזקיהו מתבצעת מייד לאחר הגליית ישראל על ידי האשורים בשנת 722 לפנה"ס. תקופת מלכותו היא בשנים 727–689 לפנה"ס, תקופה שבה אנשים רבים שחיו בערי ישראל היגרו לירושלים וליהודה ומצאו בהם מחסה. חזקיהו מנסה לשלב את המהגרים מישראל בממלכת יהודה.
אפשר ללמוד על השוני התהומי בין שתי הרפורמות מהמחלוקת על לוח השנה בין שני בתי הכהונה. כחלק ממאמציו אלו, של חזקיהו, הוא מכופף את ידם של כוהני בית צדוק המכהנים במקדש בירושלים ומשנה את לוח השנה שלפיו קיימו את הפולחן והחגים במקדש, למורת רוחם כמובן של כוהני בית צדוק. על אף התנגדותם, הוא דורש מהם לחגוג את החגים במועדים שאליהם ישראלים היו רגילים, על פי שיטת לוח השנה של כוהני ישראל. בעצם הדיל שהוא עושה עם כוהני יהודה, הוא כופה עליהם את שינוי הלוח אך בתמורה עושה רפורמה לריכוז הפולחן במקדש הירושלמי, שלהם. משהו כמו לסגור את כל סניפי הבנקים הקטנים בשטחה של ממלכת ישראל והעברת כל הלקוחות לסניף המרכזי בירושלים.
וכך כותב על כך כוהן צדוקי שמספר על הזזת לוח השנה בימיו של חזקיהו.
"וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נִכְלְמוּ וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבִיאוּ עֹלוֹת בֵּית יְהוָה". (דברי הימים ב', ל טו).
הכוהן הצדוקי שכותב על כך בתנ"ך מתאר את המעשה ברגשות מעורבים. לפי התיאור שלו, אנשי ישראל, האנשים מהשבטים אפרים, מנשה וזבולון, הם טמאים. מבחינתו כל מי שלא חגג את החג "ככתוב", כלומר על פי הלוח שהונהג על ידיהם, טמאים הם:
"כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב". (דברי הימים ב' ל יח).
ספרות קודש ישראלית מצטרפת אל ספרות הקודש ביהודה
במסגרת הרפורמה של חזקיהו מצטרפים למקדש הירושלמי כוהנים מבית הכהונה המתחרה שהיה בישראל. אינני רוצה להכביד במידע אך אפשר אפילו לדעת חלק משמותיהם ועל כך אני מרחיב בספר "שלושה לוחות הברית". חוקרים שונים טענו כי חלק מהספרות שנכתבה במקדשים הישראליים, בידי כוהני ישראל, הגיע במסגרת הרפורמה של חזקיהו אל המקדש היהודאי בירושלים.
למשל כניסתו של ספר דברים למסורת קורית לדעתי באותה תקופה. זאת בהסתמך על שורה של נושאים. כמו בחירת המקום הקדוש לכוהני ישראל, הר גריזים, כהר המבורך בסיפורים, ולא הר הבית שבירושלים. בנוסף אנחנו מוצאים בספר מלכים סיפור על מציאת ספר תורה חדש, שחלקיהו בן שלום הכוהן הגדול הירושלמי "מצא" לפתע בימיו של יאשיהו והוא העילה לרפורמה. מוסכם על החוקרים כי הכוונה היא לספר דברים. מה שמחזק עוד יותר את ההערכה שלי כי ספר דברים הובא בימיו של חזקיהו מישראל ונערך בימיו של יאשיהו ביהודה, הוא נוסח קדום של ספר דברים שמצא וילאם מוזס שפירא. השוואה בינו לבין ספר דברים המוכר לנו מצביעה על עריכה שעבר הספר בדיוק לפי האג'נדה הפוליטית של כוהני בית צדוק הירושלמיים.
הרחבות בנושא ועל העריכה שכוהני יהודה עושים לספר דברים הישראלי תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בשאלה: מי מחק את הדיבר ה 11.
החזרת הלוח הצדוקי בימיו של יאשיהו
כ 80 שנה מאוחר יותר יוצא כאמור יאשיהו עם הרפורמה הצדוקית שמטרתה חיסול בית הכהונה המתחרה, לא פחות מכך. ברפורמה זו הכוהנים הירושלמים מחזירים את הלוח במקדש בירושלים לסדר הצדוקי:
"וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלִַם פֶּסַח לַיהוָה וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן". (דברי הימים ב' לה א).
דבר זה מתועד גם בספר מלכים שגרסתו הראשונה על פי הערכות רוב החוקרים נכתבה בזמן אותה רפורמה. גם בו, היכן שמסופר לנו על רצח הכוהנים השומרונים, מצוינת במפורש החזרת הפסח למועדו המקורי, על פי שיטת כוהני בית צדוק:
"וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר, יֹאשִׁיָּהוּ; וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל הַמַּעֲשִׂים, אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל. וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם, עַל הַמִּזְבְּחוֹת, וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם, עֲלֵיהֶם; וַיָּשָׁב, יְרוּשָׁלִָם. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר, עֲשׂוּ פֶסַח, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב, עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה". (מלכים ב' כג).
הוויכוח על לוח השנה בימיו של ירבעם בן נבט
אם חשבתם שמחלוקת זו על הלוח מתחילה בימיו של חזקיהו אז טעות בידכם. כבר קודם לכן ירבעם בן נבט משנה את לוח השנה. בסביבות שנת 928 לפנה"ס כאשר שלמה המלך מת וירבעם מקים את ממלכת ישראל, הדבר הרדיקאלי הראשון שכוהניו עושים הוא לשנות את לוח השנה ומועדי החגים. הדבר מתואר במקרא כאשר מצוין שירבעם קובע את חג הסוכות לחודש השמיני:
"וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶש". (מלכים א' יב לב).
שינוי לוח השנה הוא סימן מובהק להפיכה דתית. כך עושה גם נפוליאון במסגרת המהפכה הצרפתית, כך עושה גם לֵנִין במהפכה הסובייטית עם חיסול הצאר. כל הפיכה שכיבדה את עצמה פעלה להרס הסדר הישן והחלפתו בחדש, לפעמים אפילו בצורה מגוחכת. ההפיכה הסובייטית העניקה לאנשי ברית המועצות שבוע בן חמישה ימים, כאשר לכל יום היה צבע משלו, כלומר היה יום סגול, יום צהוב וכך הלאה. נפוליאון, לאחר שהחליף את היארדים במטרים, הגדיל לעשות ושינה אפילו את השעות ביממה לעשר שעות ביום ובכל שעה 100 דקות.
עולה מכך כי למעשה מאז ימי ירבעם בן נבט מלך ישראל בסביבות שנת 928 לפנה"ס ועד ימי חזקיהו מלך יהודה בסביבות שנת 727 לפנה"ס, כל בית כהונה הנהיג לוח שנה שונה במקדשיו.
שורשי המחלוקת על הלוח בין בתי הכהונה
אם נדמה לכם שהמחלוקת הזאת החלה בימי ירבעם בן נבט, עם פיצול שני בתי הכהונה לממלכות יהודה וישראל – טעות בידכם. מחלוקת זו הולכת אחורה מאות שנים קודם לכן. אפשר למצוא לה עדות כבר בספר במדבר פרק ט. המחלוקת מתעוררת כבר אז, בימי הרפורמה של אלעזר הכוהן, עליה אתם יכולים לקרוא בפוסט "מי כתב את ספר במדבר ואת מי הוא הרגיז". דבר זה קורה הרבה לפני ימי המלוכה. הפתרון של אלעזר הוא לקיים שני פסחים, אחד במועד של כוהני בית צדוק והשני חודש לאחר מכן במועד שהנהיגו בממלכת ישראל בימיו של ירבעם בן נבט. לפסח השני הוא קורא הפסח של הטמאים:
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַיהוָה. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ". (במדבר ט י).
הוויכוח מי הם הטמאים ומי הם הטהורים נמשך לאורך כל הדורות, אולי ועד ימינו. כל זרם ביהדות חוגג את חג הפסח במתכונתו הנכונה מבחינתו וכל שאר היהודים בעיניו טועים, טמאים או חוטאים, תלוי בעיני המתבונן.
בכל מקרה, להסדר המיוחד הזה בספר במדבר, לפיו נחגגו שני הפסחים חודש אחר חודש, חשיבות כפולה. אחת, משום שהוא מעיד על כך שהמחלוקת על לוח השנה עתיקת יומין. שניה, והיא חשובה אולי עוד יותר, זהי עדות החושפת שבתקופה ההיא היתה מעין קואליציה בין שני בתי הכהונה. זאת למרות שברור שהמחבר הוא מהזרם הירושלמי, משום שהוא מתאר את הפסח של מי שיהיו כוהני ישראל כפסח של הטמאים.
המאבק על לוח השנה בין הפרושים לצדוקים
כאשר הפרושים, להם שורשים מכוהני ישראל, דוחקים את הצדוקים בימי הבית השני אל מחוץ להיסטוריה היהודית, הם עושים את אותו מהלך, מבטלים אל לוח השנה הצדוקי ומחליפים אותו בלוח שנה אחר. זה הלוח המוכר לנו היום בתור הלוח העברי. בלוח זה חודשי השנה הם בבליים. תמוז למשל הוא אל הפריון בתרבות המסופוטמית, תשרי היא התחלה באכדית, טבת הוא הבוץ שאחרי הגשם ואלול הוא הקציר. אימוץ הלוח הבבלי הוא חלק מאותה מהפכה שהפרושים וחז"ל ממשיכיהם עושים. על כך תוכלו לקרוא בהרחבה בפוסט העוסק בשאלה: מי יצר את ראש השנה ולמה.
עדויות לכל הנאמר כאן תוכלו למצוא בספר "שלושה לוחות הברית". בספר ניתוח מקיף, בשפה פשוטה וקריאה, המראה ספרות המקרא וגם התורה שבעל פה הן תוצר של מחלוקות פוליטיות שהיו בין שני בתי הכהונה שהיתה ביניהם אויבות פוליטית ארוכת שנים. לעתים שיתפו פעולה יחד ולעתים נלחמו אלו באלו אך תמיד היו אותן מחלוקות, על אותם הדברים שגם כיום בימינו פוליטיקאים מתווכחים עליהן: על נדל"ן והשליטה במקדשים, על ההנהגה וכוח, ועל כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
שנות שלטון מלכי יהודה
השנים בהן שלטו מלכי יהודה על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית.
טבלת שנות המלוכה של מלכי יהודה
| שם המלך | שנות מלוכה לפנה"ס | משך שלטונם | הערות |
|---|---|---|---|
| דוד | 1029 - 1004 | 40 שנה | הומלך על ידי שמואל. במשך שבע וחצי השנים הראשונות מלך על יהודה בלבד. |
| שלמה | 965 - 928 | 40 שנה | בנו של דוד. שותף במלוכה 967 - 965 |
| רחבעם | 928 - 911 | 17 שנה | בנו של שלמה |
| אביה | 911 - 908 | כ 3 שנים | בנו של רחבעם (מופיע בספר מלכים א' בשם 'אֲבִיָּם') |
| אסא | 908 - 867 | 41 שנה | בנו של אביה |
| יהושפט | 867 - 846 | 25 שנה | בנו של אסא. שותף במלוכה 870 - 867 |
| יהורם | 846 - 843 | 8 שנים | בנו של יהושפט. שותף במלוכה 851 - 846 |
| אחזיה | 843 - 842 | שנה אחת | בנו של יהורם |
| עתליה | 842 - 836 | כ 6 שנים | בתו של אחאב, אמו של אחזיה ואשת יהורם. תפסה את השלטון בכח. |
| יהואש | 836 - 798 | 40 שנה | בנו של אחזיה, מלך לאחר הפיכה שהובילו כהני המקדש |
| אמציה | 798 - 769 | 14 שנה | בנו של יהואש |
| עוזיהו | 769 - 733 | 52 שנה | בנו של אמציה. שותף במלוכה 785 - 769 |
| יותם | 758 - 743 | 16 שנה | בנו של עוזיהו. שותף במלוכה 758 - 743 |
| אחז | 733 - 727 | 16 שנה | בנו של יותם. שותף במלוכה 743 - 733 |
| חזקיהו | 727 - 698 | 29 שנה | בנו של אחז |
| מנשה | 698 - 642 | 55 שנה | בנו של חזקיהו על פי המקרא. יש חוקרים הסבורים כי המלכתו הונחתה על ידי האשורים |
| אמון | 641 - 640 | שנתיים | בנו של מנשה |
| יאשיהו | 639 - 609 | 31 שנה | בנו של אמון |
| יהואחז | 609 | 3 חודשים | בנו של יאשיהו, מלך 3 חודשים והוגלה למצרים. |
| יהויקים | 608 - 598 | 11 שנה | בנו של יאשיהו, הומלך במקום אחיו על ידי מצרים. |
| יהויכין | 597 | 3 חודשים | בנו של יהויקים, מלך 3 חודשים והוגלה לבבל. |
| צדקיהו | 596 - 586 | 11 שנה | בנו של יאשיהו, דודו של יהויכין, הומלך על ידי בבל. |
כיצד קובעים את תקופת המלוכה של המלכים בתנ"ך?
שנות ההמלכה של כל מלך ומשך ההמלכה מבוססים על המידע המופיעה בוויקיפדיה, שהוא מבוסס בעיקר על הרשום בתנ"ך והצלבת המידע עם ממצאים ארכיאולוגי. עדיין נשאלת השאלה איך נקבעו השנים בהן כהנו מלכי יהודה ומלכי ישראל? על אף שמדובר בהערכה הטובה ביותר חשוב לדעת כי מדובר מהערכה בלבד ואני ורוצה להצביע על כמה מגבלות של שיטת החישוב לפיה נקבעו שנות השלטון של כל מלך.
אתעכב לרגע על השאלה כיצד חושבו שנות השלטון של דוד (וגם של שלמה למעשה). במקרא כתוב שדוד מלך 40 שנה, לאחריו מלך שלמה גם כן 40 שנה, ולאחר שלמה מלך בנו רחבעם. במקרא מוזכר כי בשנה החמישית למלכות רחבעם, מלך מצרים שישק ערך מסע לארץ כנען. מסע זה מתועד גם בכתובות המצריות, ועל פי התיארוך של הכתובות הללו מועד המסע היה סביב 923 לפנה"ס. מכאן, אם אכן זו השנה של מסע שישק אל יהודה, ורחבעם מלך אז חמש שנים – כי אז אפשר לגזור לאחור את שנות מלכותם של שלמה ודוד. כלומר, אם רחבעם מלך חמש שנים בשנת 923 לפנה"ס, אזי שלמה אביו מת בשנת 928 לפנה"ס, כאשר רחבעם ירש את כיסאו. אם המקרא מדייק ושלמה מלך באמת 40 שנה, אזי מלכותו, שהסתיימה בשנת 928 לפנה"ס, החלה בשנת 968 לפנה"ס. מלכותו של דוד ארכה על פי המקרא גם היא 40 שנה אבל מקובל להניח שהייתה חפיפה של שלוש שנים, ולכן תקופת כהונתו של דוד הוערכה מ־1,005 עד 965 לפנה"ס.
אבל כדאי לזכור שציון 40 שנה במקרא הוא ציון טיפולוגי ואינו נחשב לאמין. בכל פעם שהמחבר המקראי רוצה לציין תקופה ארוכה, הוא משתמש במספר 40. למשל עם ישראל הלך 40 שנה במדבר, ובספר שופטים מצוין בכל פעם שהארץ שקטה 40 שנה. כדי להדגים עד כמה מספר זה בעייתי ואינו אמין, המבול המוכר לנו בגרסתו התנ"כית־הפרושית ארך 40 יום ו־40 לילה, אבל אם בוחנים את משך המבול בסיפור שנמצא במגילות מדבר יהודה הצדוקיות, רואים שהמבול לשיטתם נמשך 365 יום (ולילה), דהיינו שנה תמימה. זאת משום שמטרת הסיפור הייתה ללמד את מחזור רבעוני השנה על פי הלוח הצדוקי, אך את הגרסה הזאת השמיטו הפרושים כחלק מצנזורת הלוח.
אם נרצה להקשות עוד על קביעה זו אפשר להוסיף כי בתעודה המצרית שבה המלך שישק מתאר את מסעו לכנען, הוא אינו מזכיר את ירושלים, דבר שלכאורה עומד בסתירה לתיעוד המקראי. אולי העיר ירושלים לא היתה כה חשובה בעיניו, שלא ראה חשיבות גדולה בציון העיר על התעודה? או אולי היה יותר ממסע אחד של המלך שישק לכנען ואז תשאל מתי היה המסע שבו ביקר בירושלים?
נוסיף לכך את הסתירות הרבות בתנ"ך עצמו, כמו למשל שנות מלכותו של דוד. מחבר ספר דברי הימים משנה את שנות המלכתו של דוד ומבחינתו דוד מלך מאז מות שאול, לעומת מחבר ספר שמואל שלפיו דוד מלך במקביל לבנו של שאול. ועוד ועוד קשיים המשפיעים על קביעת שנות השלטון של המלכים ביהודה וישראל.
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
האם ארון הברית היה בירושלים ומתי הפכה העיר לקדושה?
על פי הממצא הארכאולוגי, ארון הברית לא יכול היה לעבור משילה לירושלים דרך קריית יערים, משום שאתר הפולחן בקריית יערים הוקם מאתיים שנה לאחר שחרב המשכן בשילה. אם כן, מדוע נכתב הסיפור כך ומתי הפכה ירושלים לעיר הקודש?
מי מחק את הדיבר ה 11 ולמה?
נוסח קדום של ספר דברים שבו נמצאה גרסה שונה של עשרת הדברות מסעיר את החוקרים. האם יכול להיות שהדיבר ה 11 נפסל והושמט מסיבות פוליטיות?
מי כתב את ספר דברי הימים ומה הקשר לחשמונאים?
האם יכול להיות שספר דברי הימים נכתב כחלק ממאבק על הכהונה הגדולה, שבמסגרתו נרצחו רוב הכוהנים? מי נאבק נגד מי ואיך כל זה קשור למרד החשמונאים?
למה יש סתירות בתנ"ך?
ספרות המקרא רצופה סתירות. גוליית למשל "זכה" למות פעמיים, כאשר פעם דוד הרגו ופעם אלחנן. איך נוצרו כל כך הרבה גרסאות הסותרות זו את זו ולמה?
גלגולו של חג הפסח
כיצד חגגו את החג בימי המקרא ומה גרם לחג להשתנות? התשובה: פוליטיקה. פוליטיקה והרבה דם שנשפך, בעקבות מחלוקת ומאבק גדול בין שני בתי כהונה מתחרים.
גלגולו של חג השבועות
מתי הפך חג השבועות מחג הביכורים לחג מתן תורה ולמה? ומדוע בחורי ישיבות שהגיעו בעליה השנייה מישיבות באירופה החזירו אותו להיות חג הביכורים?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
לצערי כל התאוריה על החלפת לוח השנה בידי חזקיהו, והחזרתו בידי יאשיהו, הוא מושתת על טעות מהותית.
הקדמה קצרה. לוח השנה הישראלי / יהודי מבוסס על שילוב של שנה שמשית ושנה ירחית, אך מה שחשוב יותר הוא, כי חגי השנה מבוססים על עונות השנה, וחג הפסח נקרא בתורה גם "חג האביב" ומכאן שהוא חייב להיות באביב, לא סתם באביב כעונה, אלא ממש באביב החקלאי עת מתחיל קציר התבואה. ומשום שלוח שנה המושתת על חודש ירחי, ושנה שמשית עלול להביא למצבים בהם חג הפסח יחול כשעוד חורף בחוץ, נקבע המושג "עיבור השנה" היינו כאשר הנהגת העם שנקבעה נוכחה לראות כי החורף מתארך, או האביב מאחר, היו מעברים את החודש שלפני, ודוחים את חג הפסח לחודש הבא. הנוהג היה שהחודש אותו מעברים, הוא הצמוד והקרוב לחודש השביעי (חודש ניסן) משום שאז אכן יש אינדיקציה לדעת האם אנחנו עדין עמוק בחורף, או מתחילים לראות מעט אביב.
ירבעם בן נבט מבקש לנתק את ישראל מיהודה, וחושש שאם ימשיכו הישראלים להגיע למקדש בירושלים, הקרבה והפולחן יחבלו בנתק זה, והוא מחליט החלטה מהפכנית, הוא מנתק את ישראל מהפולחן בירושלים פיזית ורוחנית, הוא מושיב משמרות על הדרכים למנוע פיזית הגעה של ישראלים ליהודה, פותח שני מרכזי פולחן בבית אל ובדן, והוא יוצר הבדל בין לוחות השנה של ישראל ויהודה כך שלא יחוגו יחד את החגים, לשם כך הוא מחליט לעבר את חודש אלול (הבעיה שהוא עושה זאת בחודש תשרי ומודיע שכעת שוב חודש אלול) כדי שבזמן שממלכת יהודה מקיימת את ראש השנה כיפור וסוכות על פולחניו וקרבנותיו, הרי שהישראלים יקיימו את כל מצוות החג הזה בחודש תשרי שלהם, היינו חודש אחרי חודש תשרי של יהודה. וכך בזמן שיהודה סופר את החודש השמיני, הוא קורא לזה חודש שביעי, וכן הלאה. כך הוא מפריד בין לוחות השנה, בה כל ממלכה מקיימת את החגים בחודשים שנקבעו בתורה, אלא שהם פשוט מונים אחרת את החודשים.
מצב זה מתקיים עד היום בין היהודים לשומרונים, להם יש לוח ובו העיבור שונה מהשנים שלנו, כך לפעמים אנחנו והשומרונים חוגגים את חגי השנה יחדיו, ולפעמים הם חוגגים חודש לפנינו או אחרינו, משום שבעוד שאצלנו חודש אייר, הם עיברו את השנה ואצלם חודש ניסן.
וכעת נחזור לטיעון של הכותב, לדבריו חזקיהו כופה על הכוהנים את לוח השנה של ממלכת ישראל, וזה ממש לא נכון! גם ממלכת ישראל מקיימת את חג הפסח ב-יד' בחודש הראשון, זה ציווי התורה לא מספר דברים, אלא מספר שמות וספר במדבר. אלא שחזקיהו הרגיש לגולים הישראלים שזה עתה חרבה ממלכתם, מבקש לתת להם הזדמנות לחוג את חג הפסח במקדש בירושלים, והוא משתמש בנימוק ההלכתי מן התורה בה נקבע, כי כל מי שב-יד' בחודש הראשון היה טמא לנפש, ולכן לא יכול להקריב קרבן פסח, מקבל הזדמנות שנייה להקריב קרבן פסח ב-יד' באייר (המכונה "פסח שני") היינו יכול להקריב קרבן בחוש השני, הכוהנים אולי לא אהבו שפתאום בגלל שמגיעים גולים מממלכת ישראל שגם כך לא הקריבו קרבן פסח במקדש, ופתאום עבורם מחליט המלך כי הם יעשו פסח שני במקדש בירושלים, אבל פקודת המלך חזקה מהם והם מאפשרים להקריב את קרבן הפסח, אבל כל זה לפי ההלכה! התורה עצמה מאפשרת להם להקריב קרבן פסח בחודש השני. ובשנה זו הם הקריבו בחודש השני, אבל חג הפסח נשאר בחודש הראשון. לא הוחלף לוח השנה.
רפורמת יאשיהו לא מחזירה את לוח השנה הראשון כביכול מעתה שבים לחוג את הפסח בחודש הראשון, ממש לא. רפורמת יאשיהו מציינת שלראשונה כל ישראל חגגו את הפסח בחודש הראשון במקדש, ולא כפי שעשו רבים שחגגו את הפסח בבמות. עד לתקופת יאשיהו, היו הבמות נפוצות ביהודה, היו במות של עבודה זרה שאת כוהניהם יאשיהו הורג, ואת מזבחותיהם מטמא ומנתץ. והיו במות של עבודת קודש בהם הקריבו קרבנות על ידי כוהנים אמתיים ולשם שמיים, שבזמן שהמקדש נטמא (בימי המלכים הרשעים ובראשם עתליה המרשעת שהעמידה עבודה זרה על המזבח) ועל כן עברו להקריב בבמות, כוהנים אלו לשם שמים, נפסלים לשמש במקדש, אך הם מקבלים פנסיה. ואת מזבחותיהם גונזים ולא הורסים ומנתצים.
ונסכם כי כל התאוריה שמבקשת ללמד כאילו נעשה שינו בלוח השנה בין חזקיהו ויאשיהו, מושתת על הנחה מוטעה שאינה מכירה את הכתוב בתורה בדבר פסח שני, ושאינה מבינה כי כל שעשה חזקיהו הוא, לאפשר לגולי ישראל לקיים את הפסח במועדו הנדחה בפסח שני, ולאפשר להם בפעם הראשונה להקריב קרבן פסח בירושלים.
הי מאיר. תודה על התגובה שלך.
אני יודע שהיום מה שכתבת זה ההסבר של המסורת, אך לדעתי הוא הסבר מאוחר לזמן חיבור הטקסט התנכי. אם תבדוק את המחלוקות על הלוח תראה שהלוח החז"לי, שעליו אתה מסתמך ובו החודשים תשרי ואלול, לא היה בשימוש בימיו של חזקיהו וגם לא בימיו של יאשיהו. בתקופה ההיא היה הלוח הצדוקי שהוא לוח שימשי ולא ירחי, כפי שהלוח הבבלי שחז"ל אימצו, זה שהיום אנחנו קוראים לו הלוח העברי.
הלוח של חזקיהו ויאשיהו הוא הלוח הצדוקי שבו אין את החודשים תשרי חשוון כסלו וכו, אלא החודשים ממוספרים, כלומר שמות החודשים הם: החודש הראשון, החודש השני, השלישי וכו. לוח שמשי יפיפה, סימטרי ומרהיב, שונה לגמרי מהלוח של חז"ל. אם תסתכל בתנ"ך, איפה שהפרושים השאירו בתנ"ך אזכור של החודשים, הם תמיד מספריים.
יש שלושה אזכורים של הלוח שאני זוכר כרגע, אולי יש עוד. למשל עזרא בימי הבית השני חוגג באחד לחודש השביעי. חג צדוקי שהיה אז בשם "יום זיכרון תרועה". חג שהיום איננו וחז"ל בחרו לקיים בתאריך הזה את ראש השנה שלנו, א תשרי. לכן רבנים היום אומרים שעזרא חגג את ראש השנה אבל שים לב שעזרא לא חגג את ראש השנה, החג לא בחודש הראשון של השנה אלא בחודש השביעי. החודשים בלוח הצדוקי היו רק מספרים ואין אזכור בתנ"ך לחודשים החז"ליים. הספר היחידי שבו תמצא בתנ"ך חודש בבלי הוא מגילת אסתר, ששם מוזכר חודש אדר. לכן מגילת אסתר הוא הספר היחיד בתנ"ך שלא נמצא במגילות מדבר יהודה, שכוהניו היו מבית צדוק והם לא הסכימו שבספריה שלהם יופיעו החודשים הבבליים, שאדר הוא מביניהם. בדיוק אגב כמו שחז"ל לא הסכימו להשתמש בחודשי השנה הצדוקיים. וכפי שעשו חז"ל לצדוקים כשהוציא את הלוח שלהם, כך עשו הצדוקים לכוהני ישראל בימי יאשיהו. כך שהמחלוקות על הלוח היו גדולות. הנסיון להסביר באמצעות עיבור השנה של הלוח הקיים לנו היום לא מתאים ללוח שהיה אז.
גם ההסבר על כך שהאנשים היו טמאים בגלל הלכות טומאה של חז"ל, כמו נידה, טומאת המת, דברים שבמסורת מסבירים בהם הרבה פעמים את טומאתם של הטמאים של חזקיהו, הוא נראה לי הסבר מאוחר או לפחות לא מתאים לפשט, להסבר של המחבר בתנ"ך עצמו. בתנ"ך מוסבר בדיוק מי הם הטמאים, הקביעה מי טמא ומי לא טמא היא גיאוגרפית. כל מי שהיו בשבטים של כוהני ישראל הם הטמאים. לא קשור להסבר של נידה או הלכות טומאה של חז"ל. לפחות מבחינת הפשט הטמאים הם אלו שהיו במקדשים של כוהני ישראל, שמבחינת המחבר לא עשו ככתוב.
תודה רבה על הערותיך. למסורת חשיבות גדולה ולהסבר המסורתי יש מקום חשוב, בלי קשר למה שעולה במחקר כזה או אחר.