על אף שהסיפור מתרחש בתקופת השופטים, כביכול לאחר תקופת המדבר ולפני ימי המלוכה, אפשר לזהות את תקופת חיבור מגילת רות הן מהלשון המאוחרת שלה והן מכך שמחבר מגילת רות מכיר את הספרים המאוחרים. על כך עמדו כבר חוקרים שונים ביניהם פרופסור יאיר זקוביץ', חתן פרס ישראל, והצביעו על כך שהמגילה נכתבה בימי בית שני. מדוע נכתבה המגילה וכנגד מי?
הרקע לכתיבת מגילת רות - הוויכוח על מי הוא יהודי
מגילת רות היא הקול החתרני והמחאתי נגד כוהני בית צדוק השבים מבבל, בראשם עזרא הסופר, המנסים לשנות סדרי עולם. היא נכתבת על רקע הוויכוח בנושא שהיום היינו קוראים לו "הגדרת מי הוא יהודי". המושג "יהודי" עדיין לא קיים. אנשי שבט יהודה היהודאים, בהובלת כוהני בני צדוק שחזרו מגלות בבל, מנסים לקבוע את גבולות הגזרה של מי הוא יהודי.
מיתוס הארץ הארץ הריקה וגזרות השבים על המקומיים
הכוהנים שמגיעים מהגלות מגלים שהחיים נמשכו בלעדיהם וזועמים. מהמחקר הארכיאולוגי אנחנו יודעים שהתיאור המקראי של הארץ הריקה, המספר כאילו כולם הוגלו ולא נשאר אף אחד בשטחה של ארץ ישראל, הוא תיאור סובייקטיבי של כוהן היושב בבבל, או פרי תוצר של אג'נדה פוליטית מבית היוצר של כוהני צדוק.
פרופסור עודד ליפשיץ שחפר ברמת רחל מראה במחקריו כי הבבלים העבירו את המרכז המסחרי לשם, במקום זה שהיה בירושלים, אך כמות כדי השמן לא קטנה, העסקים המשיכו בשגרת יומם, וההגליה היתה מצומצמת. למעשה גם התיאור המקראי מספר לנו גרסה מספרית של הגולים, ולפיה מי שהוגלו היו הכוהנים, המלך וסריסיו, ועוד כמה בעלי מקצועות. כולם יחד לא יותר מ 12 אלף איש.
אבל כשעזרא ואנשיו מגיעים מבבל, מבחינתם כולם עזבו את התורה מלבדם ונשואי התערובת נמצאים בכל מקום. מבחינת עזרא הכוהן כל אותם אנשי המקום מחותנים עם מואבים, עמונים ושאר העמים הכנעניים. את עצמו וחבריו הוא מכנה "זרע הקודש", מושג הלקוח מנבואתו של ישעיהו. על פי הנבואה שלו, כל החוטאים ייעלמו ומתוך מתי מעט, האיכותיים, יתחיל עם ישראל להיוולד מחדש. מבחינתו, זרע הקודש הם בראש ובראשונה הכוהנים לבית צדוק, אנשי יהודה וההנהגה של שבט יהודה, היא מלכות בית דוד.
על פי ספר עזרא הם מקימים ועדה שתבחן מי היא אישה כשרה ומי לא. כל הנשים שלא עברו את המבחן, בעליהן נדרשו לגרש אותן. על רקע הדרישה של עזרא לגירוש הנשים נכתבת מגילת רות. מגילה שהיא הקול החתרני נגד גזרות עזרא.
מגילת רות - הקול השפוי נגד הכהונה החוזרת מגלות בבל
הסיפור במגילת רות מציג מקרה הלכתי שאי אפשר לפתור אותו על פי חוקי התורה. מחבר מגילת רות מראה שגמישות מחשבתית, חמלה וכבוד, יכולים לפתור גם בעיות בלתי פתירות לכאורה – רמז אולי לעזרא הסופר.
הסיפור עוסק ברות ועורפה, שתי נשים שבעליהן מתו ואין אח של בעליהן שיכול לייבם אותן. ייבום היה נוהג מקובל בימים ההם, שמשמעותו היא שאם מת אח אחד, האח השני מתחתן עם אשת אחיו המת. גורלן של נשים כמו רות או ערפה, כאלה שלא היה אפשר לייבם, עלול היה להיות רע ומר. הן היו נשארות בלא כלום ונאלצות לחיות חיי עוני וחרפת רעב.
הסיפור מתמקד במשפחה יהודאית, משבט יהודה, ולא במקרה. משפחה מ"זרע הקודש" שבזכות חמלה וגמישות מחשבתית מוצאת פתרון הלכתי יצירתי שמאפשר בסופו של דבר את קליטת הנשים הללו. במוקד העלילה רות המואביה, מאותן הנשים שעזרא הסופר רצה שיגורשו. מוצאה המואבי מודגש ומוצאם היהודאי, מאנשי זרע הקודש, של נעמי ובועז מודגש אף הוא. הכל כדי ללמד שיעור באנושיות את עזרא הסופר.
רות מתוארת כאישה הגונה, ישרה, מי שמסרבת לעזוב את נעמי לבדה. נעמי מפצירה בה להישאר במואב כי אין דבר שהיא יכולה להציע לה ביהודה. אבל רות לא נרתעת. היא נשארת נאמנה לנעמי, מסרבת לעזוב אותה והולכת עם חמותה ליהודה על אף וחרף הקשיים באומרה: "אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי". (רות א, טז). משפט המבטא יותר מכול את השתייכותה לעם ישראל. רות קושרת את חייה עם אלוהי ישראל ועם נעמי, כמו מואביות רבות אחרות באותן השנים.
הפתרון ההלכתי של מחבר מגילת רות
הפתרון ההלכתי של המחבר, שניכר שהוא כוהן הבקי היטב בחוקי התורה ואינו משתייך לאסכולה של כוהני בית צדוק, מבוסס על חוקי התורה העוסקים בעזרה לגר ובקבלתו לחברה. חוקים שעוסקים בהשארת פאות השדה לגר, לעני וליתום. המחבר יוצר זיקה בין חסדיה של רות לבין החוק בתורה המחייב דאגה וקבלה של החלש והגר בחברה. פרופסור זקוביץ' מראה במחקרו כי המחבר עושה זאת בפרשנות נועזת שהיא זו שמאפשרת להכשיר את קשר הנישואים בין רות לבועז.
שושלת דוד במגילת רות
הפאנץ' ליין של המגילה הוא בסופה. אפשר לומר שבשבילו נכתב הסיפור כולו. מחבר מגילת רות אינו מסתפק בשינוי ההלכתי הפרשני והרדיקלי שהציב בספר. גולת הכותרת של הספר נמצאת בסופו. בסיום הספר המחבר מוסיף את אילן היוחסין של רות ובועז, שממנו מתגלה שדוד המלך הוא צאצא של בועז ורות. כלומר, המחבר אומר לעזרא הסופר שרוצה לגרש את הנשים הנוכריות: דוד המלך, מי שאתה מתגאה שהוא זרע הקודש, מוצאו ממואבייה.
אבל לא רק זה. אילן היוחסין החדש של דוד זוכה לקבל הולך לאחור עד ימי יהודה, בנו של יעקב. בועז מתואר כצאצא של פרץ. כלומר, פרץ, שנולד מהיחסים האסורים בין יהודה ותמר, הופך על ידי המחבר של מגילת רות לאבי שושלת בית דוד, כאשר בועז הוא אחת מהדמויות בשושלת, בין פרץ לדוד. פרץ להזכירכם הוא מי שנולד מהבעילה האסורה של יהודה את תמר, שהתחזתה לזונה על אם הדרך והערימה על יהודה. מהיחסים האסורים נולדו התאומים פרץ וזרח ותיאור השושלת בדרך זו יש בה אמירה של ביקורת. במילים אחרות, המחבר אומר לעזרא (ולתומכיו): זרע הקודש שבו אתה מתהדר, אל תשכח מהיכן מוצאו. תמר היא בת כוהן כנעני, יהודה אינו ערכי יותר מרות המואבייה, ודוד המלך הוא בכלל צאצא של רות המואבייה.
מגילת רות היא איפה הקול החתרני שיוצא נגד הנהגת כהונת בית צדוק, שזה עתה חזרו מבבל, ויתכן שנחסמו על ידי הכוהנים שהיו בשומרון והראו להם שיש גם דרך אחרת.
מאבקי היהודים בימי בית שני
על המאבקים בתוך כהונת בית צדוק עצמה בימי בית שני תוכלו לקרוא בפוסט על מי כתב את ספר דברי הימים ומה הקשר שלהם אל החשמונאים.
למה חג מתן תורה לא מופיע בתורה?
חג שבועות קרוי היום גם חג מתן תורה. לאורך האלפיים השנה האחרונות אנחנו מוצאים מפרשים שונים ביהדות המנסים לתת תשובה לשאלה מדוע חג מתן תורה אינו מופיע בתורה. הרי אם החג הוא חלק מהתורה והתקבל במעמד הר סיני, אזי החג אמור היה להיות מצוין בתורה. תשובה לשאלה זו נעוצה במועד היווצרותו של החג. חג מתן תורה לא מופיע בתורה משום שהתורה נכתבה שנים רבות לפני שהחג הזה נוסד. חג מתן תורה נכנס למסורת על ידי חכמים שרצו לבסס את מעמדה של התורה שבעל פה, שנכנסה ליהדות כחלק ממאבק גדול ביהדות בסוף בית שני ולאחריו. מאבק בו הדיחו הפרושים את הצדוקים והמסורת שלהם, ובמקומה זכינו לקבל את התורה של הפרושים, היא התורה שבעל פה. במסגרת אותה מהפכה נכנסו ליהדות כמה חגים. אחד מהם הוא חג מתן תורה. חג נוסף שנכנס במסגרת אותה הפיכה הוא חג ראש שנה, ואתם מוזמנים לקרוא את הפוסט על מי יצר את ראש השנה, מתי וכנגד מי.
ראיות לנאמר כאן תמצאו בספר "שלושה לוחות הברית" שבו ניתוח חדשני, בשפה פשוטה וקריאה, המראה כי מחלוקות אלו הן חלק ממאבק ארוך שנים בין שני בתי כהונה מתחרים. בתי כהונה בעלי די-אן-אי שונה שהאיחוד ביניהם יצר גוף בעל שני ראשים ששבו מחלוקות רבות ופירוק השותפות הוביל למלחמות ולמרחץ דמים. הספר מציג ראיות רבות לכך שספרות המקרא וגם התורה שבעל פה הן תוצר של מחלוקות פוליטיות שהיו בין שני בתי הכהונה. מחלוקות על אותם הדברים שגם כיום בימינו פוליטיקאים מתווכחים עליהן כמו על נדל"ן והשליטה במקדשים, על ההנהגה והכוח הבא איתה, ועל כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
איך נולד אתר היסתורה
קוראים רבים מבקשים שאספר על עצמי. מי אתה? מה למדת? איך הגעת לכל מה שאתה כותב עליו כאן? אז בפוסט הזה אנסה לתת תשובות לחלק מהשאלות הללו.
מהי מידת האמינות של פירושי חכמי התורה?
אם ברצוננו להבין למה באמת התכוונו מחברי המקרא כאשר כתבו את הטקסט, האם באפשרותנו להסתמך על פירושי חכמי התורה?
למה דוד מושמץ כל כך בתנך ומתי הפך למלך נערץ?
דוד הוא אולי המלך שעשה הכי הרבה חטאים בתנ"ך ולעומת זאת בציבור ובמסורת היהודית הוא נתפס כמלך הקדוש ביותר. איך מיישבים את הסתירה הזאת?
למה יש סתירות בתנ"ך?
ספרות המקרא רצופה סתירות. גוליית למשל "זכה" למות פעמיים, כאשר פעם דוד הרגו ופעם אלחנן. איך נוצרו כל כך הרבה גרסאות הסותרות זו את זו ולמה?
מי מחק את הדיבר ה 11 ולמה?
נוסח קדום של ספר דברים שבו נמצאה גרסה שונה של עשרת הדברות מסעיר את החוקרים. האם יכול להיות שהדיבר ה 11 נפסל והושמט מסיבות פוליטיות?
איך ציירו יהודים את אלוהים בבתי כנסת בתקופת המשנה?
ציורי קיר בבית כנסת קדום מזמן חיבור המשנה חושפים ממצא נדיר ומפתיע. על קירות בית הכנסת צויר אלוהים. האם מיכאלאנג'לו שאב השראה לדמותו של אלוהים בקפלה הסיסטינית מציורי יהודים?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני