דוד היא אחת הדמויות המעניינות ביותר במקרא וזאת משום שמחברי דמותו שינו את יחסם אליו. בתחילה הוא מתואר כאחד החוטאים הגדולים. הוא המלך שנענש על ידי האל יותר מכל מלך אחר על שום חטאיו הרבים, הוא מנהיג חבורת פורעי חוק שעוברים על כל חוק אפשרי, בוגד בחבריו מילדות וילדיו בוגדים בו וחוטאים כמותו. ובכל זאת מתישהו במהלך ההיסטוריה הוא אומץ וחובק על ידי מחברי המקרא. מדוע תואר כחוטא גדול כל כך ובאיזה דור שינוי הכוהנים את יחסם אל דוד?
למה דוד מתואר כחוטא?
אני רוצה להציע הסבר לסיבה שבגללה דוד מושחר כל כך בספר שמואל. השחרה שאולי קשה לחלק מקוראי התנ"ך להבחין בה משום שחונכנו על דמותו הקדושה והטהורה של דוד. אבל כאשר קוראים את הסיפורים בעין ביקורתית ומפוקחת אפשר להבחין בנקל בחטאים הרבים שדוד חוטא בהם ובעונשים שהאל מעניש אותו בהם בעקבותיהם. אלו הם ביטוי לכעס של מחבר הסיפורים על דוד. אני טוען כי השחרת דמותו אינה מקרית והיא חלק מאג'נדה פוליטית שאחזו בה מחברי הסיפורים הללו. אג'נדה שראתה בדוד מלך לא ראוי וזאת משום שתמך במתנגדיהם, בית הכהונה המתחרה.
להסבר זה אני מגיע בעקבות ניתוח המאבקים בין שני בתי הכהונה, זה שהיה ביהודה והוא זה שכותב את הסיפורים הללו (כהונת בית צדוק), לבין הכוהנים שהשתלטו על המקדשים בשטחה של ממלכת ישראל ולמעשה גירשו את כוהני בית צדוק מהם עם הקמת ממלכת ישראל, והם הכוהנים מבית הכהונה המתחרה (כהונת בית עלי).
ניתן ללמוד ממספר רב של סיפורים בתנ"ך כי בימי דוד הכהונה נשלטה על ידי כוהני בית עלי. למשל מסופר בספר מלכים, ספר מבית היוצר של כהונת בית צדוק הירושלמיים, על אביתר, הצאצא של עלי הכוהן שהודח על ידי שלמה. במקומו מתמנה צדוק הכוהן לכהונה הגדולה ותופס את מקומו. הוא אותו צדוק הכוהן מייסד כהונת בית צדוק.
מי כתב את ספר שמואל ולמה
ככלל, אני טוען כי ספר שמואל בגרסתו הראשונה (ולא אכנס כאן לאתגר המורכב של זיהוי הסיפורים הקדומים) נכתב כנגד כוהני בית עלי, אויביהם מבטן ולידה של כוהני בית צדוק. כתיבה שהיא אולי תגובה לגירושם של כוהני בית צדוק מהמקדשים שנשלטו על ידיהם בזמן כהונת שלמה, אולם לאחר מותו ירבעם בן נבט מקים את ממלכת ישראל ומגרש את כוהני בית צדוק מהמקדשים שבשטחה. במקומם הוא מאמץ אל חיקו את כוהני בית עלי, אויביהם. ספר שמואל הוא תגובה לשבר הנורא שחוו כוהני בית צדוק.
מדוע ירושלים נבחרה לעיר הקודש
גירוש כוהני בית צדוק מהמקדשים שבממלכת ישראל היה משבר עצום ולו הדים רבים במקרא. בספר "שלושה לוחות הברית" תוכלו למצוא ראיות רבות לכך, תוך הצבעה על מקומות אלו במקרא. משבר שבמהלכו הם נאלצו לברוח מהמקדשים בשבטים בנימין, דן, מנשה ואפרים, ולהסתפק במקדש שבירושלים. מקדש שבאותו הזמן היה עלבון עבורם וביטוי לזה ניתן למצוא בספרות הנכתבת באותה תקופה. אך מאחר שלא הצליחו לחזור אל המקדשים שמהם גורשו, הם התמקמו בירושלים והעיר הפכה למרכזם. למעשה בשל כך העיר תהפוך לעיר הקודש. לעיר שבחר בה האל וזאת משום שהם יושבים בה כמובן, תופעה מקובלת בעולם הקדום בה כל כוהן הפך את מקדשו למקום שהאל אהב יותר מכל. עדויות לכך שירושלים לא נחשבה לעיר חשובה בעיני הכוהנים עד למאה השמינית לפנה"ס תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בשאלה מתי ירושלים הפכה לעיר הקודש ולמה.
כאמור לשבר הזה הדים רבים במקרא. אפשר לחוש את השואה שחוו הכוהנים דרך סיפורים רבים שלדעתי נכתבו בעקבות אותו משבר בו הכוהנים איבדו את המקדשים. יתכן אף שסיפור הדחתם של כוהני בית עלי על ידי האל מבטא לא מעט את משאת נפשם של הכוהנים היושבים בירושלים. בספר שמואל אנחנו מוצאים מספר סיפורי הדחה של משפחת הכהונה הזו. זהו תיאור סובייקטיבי שנכתב מטעמה של המפלגה השניה, היושבת בירושלים, שבא לתאר את מה שייחלו לו הכוהנים הירושלמיים הכותבים את הסיפור, אשר רואים בעצמם את בית הכהונה החשוב ואת בחירתו של האל בהם.
חטאיהם של דוד ושאול
לצד תיאור הדחתם של כוהני בית עלי בידי האל, המלכים שאול ודוד שתמכו בכהונת בית עלי מתוארים בספר שמואל כמלכים לא ראויים וחוטאים.
הכהונה בתקופת מלכותם של שאול ודוד נשלטה על ידי כוהני בית עלי. לכך עדויות רבות בספר שמואל עצמו. לכן כוהני בית צדוק מתארים את שאול ודוד שתמכו בכהונה המתחרה, כמלכים שעשו חטאים רבים וככאלו שנבחרו למלוכה רק משום שהעם, הטיפש לתפיסת המחברים, דרש מלך והאל נכנע לתביעותיו.
המלכת דוד ושאול בספר שמואל
כך למשל מתאר המחבר הצדוקי את סיבת המלכתו של שאול: "וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לוֹ כִּי מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ". (שמואל א' י יט).
כוהני בית צדוק עמדו בפני דילמה קשה. מצד אחד הם התקשו להבין איך קרה ששאול ודוד הומלכו על אף שתמכו בכוהני בית עלי, ומהצד השני זו היתה עובדה, כאשר בעולם שהם חיו בחירתו של אדם למלך לא יכלה להתקיים ללא רצון האל.
סיפור המלכתו של דוד מבטא במידה רבה את הסתירה הפנימית הזאת. הנביא שמואל לא מצליח לזהות מי מבניו של ישי הוא האדם שאותו הוא אמור למשוח למלך. כלומר, אדם מהשורה – ואפילו נביא – לא יכול להבין מדוע דוד הוא זה שיימשח למלך. רק אלוהים רואה בדוד את האיש המתאים להחליף את שאול. המחבר גם משתמש בסיפור המלכתו של דוד כעדות כביכול לכך שאלוהים מודה שטעה בבחירת המלך שאול. בהמשך ספר שמואל הוא ינסה להביא עוד ועוד ראיות לכך שמבחינתו גם דוד לא היה ראוי למלוכה.
גם לדוד וגם לשאול שלוש גרסאות המלכה שונות הסותרות זו את זו, הן בזמנים, והן במקומות והן בסיבות שהובילו להמלכות השונות. הן עדות לוויכוח בין הכוהנים על מעמדו של המלך בעיניהם. על הסיבות לסתירות הרבות במקרא תוכלו לקרוא בפוסט שמציע הסבר מדוע ישנן הרבה כל כך סתירות בתנ"ך.
מתי דוד הופך מחוטא למלך נערץ ואהוב
חשוב לומר, דוד המופיע בתנ"ך נכתב על ידי כמה מחברים שונים שחיו בתקופות שונות. כל אחד מהם השתמש בדמותו של דוד לצרכיו כדי להצדיק אג'נדה דתית ופוליטית שונה שרצה לקדם.
אפשר למצוא במקרא לפחות שלושה דוידים שונים. שלוש דמויות דוד השונות כל כך, הן פרי יצירה של שלושה כותבים שונים. הדוד הראשון, זה דוד החוטא של מחבר ספר שמואל הראשון, אבל הוא דוד אחד בלבד. מחבר נוסף למשל משתמש בדוד בסיפור העברת ארון הברית אל ירושלים דרך קריית יערים. מחבר זה עדיין מציג את דוד באור שלילי. ניכר שעניינו הוא העברת הארון לירושלים, שפירושה העברת תמיכת האל בכוהנים הירושלמיים הכותבים את הסיפור. אך דוד בסיפור הוא רק שחקן במחזה. דוד זה נכתב לפחות במאה השמינית לפנה"ס, הרבה שנים לאחר ימי דוד. על הסיבה לקביעה זו תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בסיבות שהובילו לכתיבת סיפור העברת ארון הברית לירושלים.
רק בימי בית שני דוד יהפוך לדמות הטהורה והצדיקה שאנחנו מכירים ואוהבים, כפי שהיא גם מוכרת לנו היום. אז לראשונה, בעיקר בספר דברי הימים, אנחנו רואים שינוי ביחסם של כוהני בית צדוק אל דוד. המחבר השלישי של דוד ינקה את דוד מכל חטאיו. יחזור סיפור אחר סיפור מספר שמואל בו דוד מושחר ומופיע כחוטא, ימחק את כל חטאיו ויהפוך אותו לצדיק. דוד של מחבר ספר דברי הימים הוא איש האלוהים, מי שהיה ירא שמיים ומי שהלך בדרכי האל כל חייו. הוא המלך שעשה הכל לבניית המקדש הראשון ולמעשה חוץ מלגזור את הסרט, דבר שנשאר שמור עדיין לבנו שלמה, דוד הוא מי שהכין את כל הנדרש למקדש.
אתם מוזמנים להאזין לסרטון בו אני מרחיב בנושאים אלו.
אתם יכולים גם להקשיב לפרק המסביר על הסופרים השונים של דוד בפרק פודקאסט זה, ב Spotify וב Google Podcast .
על הסיבות שהובילו לכתיבת ספר דברי הימים תוכלו לקרוא בפוסט אחר העוסק בפוליטיקה בימי בית שני בין הכוהנים, שהיא לדעתי זו שחוללה מהפכה גדולה ששינתה את מבנה הכהונה מהקצה אל הקצה. תוכלו לראות מדוע ספר דברי הימים הוא במידה רבה מעין הסכם קואליציוני שנכתב על ידי הזרמים המנצחים באותה מהפכה.
ראיות לנאמר כאן תוכלו למצוא בספר "שלושה לוחות הברית". בשפה פשוטה וקריאה הספר מראה כי ספרות המקרא וגם התורה שבעל פה הן תוצר של מחלוקות פוליטיות שהיו בין שני בתי הכהונה. בכל פעם בית כהונה אחר גבר על משנהו והוסיף פרקים חדשים לספרות הקודש, ערך את הספרות הקודמת, תמיד על פי האג'נדה של המנצחים. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
האם קורבן אשם בבית המקדש הוקרב עבור האל אשם ולא לאל יהוה?
חונכנו שעם ישראל סגד לאל אחד. אבל האם כך היה בימי בית ראשון ושני? יומני קהילה יהודית קדומה חושפים ממצא מפתיע במיוחד: היהודים עבדו את האל אשם לצד עבודת האל יהוה. האם קורבן אשם מקורו באל ששמו היה אשם?
אלוהים של כוהני ישראל ויהוה של כוהני יהודה
האם יש הבדל בין אלוהים ליהוה? עבור רובנו מדובר באותו האל אך נראה שלא כך היה בעיני מחברי המקרא. מי תמך באלוהים ומי תמך ביהוה ועל מה היה הוויכוח?
מאיפה הגיעו הפרושים?
בסוף ימי בית שני מגיח משום מקום זרם חדש: הפרושים. משתלט על היהדות, כשהוא מכניס את התורה שבעל פה שהחליפה את תורת הצדוקים. איך קרה הדבר ומאיפה באו הפרושים?
חזקיהו נגד יאשיהו – ההבדל בין שתי הרפורמות לריכוז הפולחן בירושלים
מסופר על שתי רפורמות לריכוז הפולחן בירושלים שעשו חזקיהו ויאשיהו, אך הן רפורמות הפוכות במהותן. אחת ניסתה לאחד את בתי הכהונה והשניה לחסל אחד מהם. מה קרה ואיך זה קשור ללוח השנה?
מתי ולמה נכתבה מגילת רות
על אף שהסיפור מתרחש לכאורה בתקופת השופטים זמן חיבור המגילה הוא בבית שני. מה קרה בימים ההם שהוביל לכתיבת מגילה חתרנית היוצאת נגד הכהונה הירושלמית?
גלגולו של חג השבועות
מתי הפך חג השבועות מחג הביכורים לחג מתן תורה ולמה? ומדוע בחורי ישיבות שהגיעו בעליה השנייה מישיבות באירופה החזירו אותו להיות חג הביכורים?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
מרתק! פורץ דרך ומאיר באור חדש את ההבנה שלנו ואת כל החשיבה על למה נכתבו הסיפורים האלה על דוד ושאול ולמה הם הוצגו באור כל כך שלילי.
הולך לקרוא את הכתבה הבאה 🙂