מצאתי מעט מחקרים העוסקים בספר זה. נראה כאילו חוקרי מקרא רבים הדירו רגלם מהספר שנשאר תעלומה במידה רבה. מחבר ספר דברי הימים סוקר סקירה גניאולוגית של כל האנושות לכאורה, מאדם הראשון, דרך האבות, שנים-עשר השבטים וצאצאיהם, ועד ימי כתיבת הספר סביב תחילת ימי בית שני. בהמשך הוא סוקר כרונולוגית את קורות עם ישראל מסוף ימי שאול המלך ועד לחורבן ממלכת יהודה.
במבט שטחי נראה שמחבר ספר דברי הימים רק חוזר על מה שכתוב היה כבר במקומות אחרים בתנ"ך ומספר אותם בשינויים כאלה ואחרים המציגים אותם באור שונה מעט, על פי האג'נדה שלו. חוקרים רבים הבחינו בכך שמחבר הספר היה פרו-דוידי, וכשהוא חוזר על הסיפורים של דוד מספר שמואל הוא מנקה אותו מכל החטאים שעשה. על כך תוכלו לקרוא גם בפוסט העוסק במחבריו השונים של דמויות דוד השונות במקרא. פוסט שמנסה לענות על השאלה איך דוד, המלך החוטא והמושמץ של ספר שמואל, הפך למלך הנערץ של ימינו. אולם החלקים החשובים בעיני בספר דברי הימים הם דווקא אלו שבהם המחבר לא חוזר על חלקים קדומים יותר של המקרא. חלקים אלו קשורים לדעתי לתקופת חיבור הספר וחושפים את מטרת כתיבתו, שהיא רפורמה שנעשתה בתוך כהונת בית צדוק. רפורמה שבה הוחלפה השדרה הראשית של ההנהגה של הכהונה.
רפורמה אולי נשמע לכם מהלך מנהלי וטכני, אולי חסר חשיבות. אבל לא לכך הכוונה שלי. אולי המילה "הפיכה" מתאימה כאן יותר. מדובר על השתלטות של 17(!) משפחות כהונה חדשות, שהן אלו שירכיבו מעתה את משמרות הכהונה לאחר אותה רפורמה. באותו הזמן נראה שהיו 21 משמרות כהונה, כפי שעולה מניתוח שבחנתי בו את כלל משמרות הכהונה בספרות המקרא. לאחר הרפורמה רק 7(!) מהמשפחות הוותיקות נשארו לכהן במקדש וזכו להיכנס לרשימה החדשה של מחוללי הרפורמה, ואילו 14 משפחות כהונה הודחו. מחברי ספר דברי הימים שבו מפורטת הרשימה החדשה מתארים אותה כמינוי מימיו של דוד המלך, אך דבר זה לא מתיישב עם גרסאות אחרות במקרא. ריבוי הגרסאות המתווכחות זו עם זו על רשימת משמרות הכהונה "הנכונה", בעיני מחבריה כמובן, הוא עדות לדעתי למאבק שהיה על הרשימה. רשימה שהתעצבה לדעתי בתהליך אבולוציוני רווי מאבקים ותוכלו למצוא ראיות רבות לכך בספר "שלושה לוחות הברית" בו אני מתאר את אותה רפורמה לפרטי פרטים וחושף מי הם מחוללי הרפורמה, מדוע יצאה אל הפועל ובאלו נסיבות.
נראה כי כל הכוהנים שלא נכנסו לרשימה המכובדת של מחבר ספר דברי הימים הודחו. ביניהם משפחות מכובדות המוכרות במחקר. ממשפחות הכהונה המובילות בימי בית ראשון. מה המשמעות של הדחה באותם הימים? כנראה שלא נדע. מכתב פיטורים? אולי חרב שנוחתת על גרונך? כל אחד יבחר את שירצה. מה שבטוח זה שהם נעלמו מההיסטוריה המקראית לעולמי עולמים ולא כיהנו עוד במקדש.
תמצית הוויכוח בין הכוהנים
הוויכוח בין הכוהנים מתפתח על רקע הגעתן ההדרגתית של משמרות הכהונה מבבל לארץ. כאשר כוהני בית צדוק חוזרים מגלות בבל, לא כל משמרות הכהונה מגיעות יחד. ראשוני המשפחות שהגיעו תפסו את המשרות הנחשקות ונוצר מאבק עם אלו שבאו אחריהן על עמדות הכוח. דבר זה מתועד גם בתלמוד ועולה גם מהמקרא עצמו, אך כדי לחשוף זאת באופן מוחלט וברור נדרש לבצע ניתוח מקיף של כל הרשימות השונות של משמרות הכהונה המופיעות בכל ספרות בית שני. ריבוי הגרסאות והשוני ביניהן הוא עדות לוויכוח העז שהיה באותם הימים בין משפחות הכהונה. ויכוח שהוכרע באותה רפורמה שמוביליה כתבו את ספר דברי הימים, שהוא מעין ההסכם הקואליציוני בין המשפחות המנצחות במאבק. בכך הם למעשה יוצרים סדר חדש של משמרות הכהונה במקדש בירושלים. סדר שמחזיק עד ימי החשמונאים ועדות לקיומו ניתן למצוא גם במגילות מדבר יהודה.
פירוט של חלק מהרשימות הללו תוכלו למצוא בספרו של פרופסור יעקב ליוור "פרקים בתולדות הכהונה והלוייה" ואת חלקן אני גם מציג בסרטון על המאבקים בין החשמונאים למשמר ידעיה המצורף בכתבה זו.
מי הם מחוללי הרפורמה שיצרה את ספר דברי הימים?
המאבק מתחיל כאמור עם חזרת ראשוני הגולים מבבל, כאשר כוהני משמר ידעיה שהגיעו ראשונים תופסים את השליטה בכהונה הגדולה, וכוהני משמר יהויריב שהגיעו באיחור ונאלצו להיאבק על מעמדם מולם.
ספר דברי הימים נכתב כחלק מרפורמה שכוהני משמר יהויריב מחוללים במטרה לקחת את הכהונה הגדולה לידיהם, או מנקודת מבטם להשיב עטרה ליושנה ולהשיב לידם את שלטון הכהונה שהוענק להם לכאורה על ידי דוד המלך בכבודו ובעצמו.
רפורמה זו קדמה כמאה חמישים שנה למרד החשמונאים. על אף ששינתה סדרי עולם ויצרה סדר כוהני חדש, נכשלה בסופו של דבר מבחינתם של כוהני משמר יהויריב. משמר ידעיה בכל זאת מצליח לדחוק אותם מעמדות הכוח והם הופכים למשמר כהונה זוטר פגוע ודחוק. לכן למעשה מחזרתם של הגולים מבבל ועד ימי החשמונאים משמע ידעיה החזיק במשרת הכוהן הגדול שעברה מאב לבן, למורת רוחם של כוהני משמר יהויריב.
הקשר בין ספר דברי הימים והחשמונאים
אנחנו רגילים לחשוב כי מרד החשמונאים היה נגד היוונים והכוהנים המתייוונים. שכנגדם יצאו החשמונאים לטהר את המקדש במטרה להשיב את המקדש לקדמותו. אבל יש לזכור שכל ספרות כוהנית, לרבות ספר המקבים, היתה תמיד ספרות מגויסת. ספרות פרופגנדה שתודלקה מאג'נדה הפוליטית של מחבריה. כך גם בספרות החשמונאים. כשבוחנים מי היו הכוהנים המתיוונים רואים שאלו היו יריביהם הפוליטיים. אז על מה באמת פרץ מרד החשמונאים?
לשם כך נצטרך לחזור למאבקים מראשית ימי בית שני. מי היו כוהני משמר יהויריב? המשפחה המוכרת ביותר מאותו משמר כהונה היא משפחת חשמונאי – מתתיהו ובניו, יהודה המכבי, אלעזר, שמעון ויהונתן. אותה משפחה דחויה שראתה עצמה כמי שצריכה להוביל את ההנהגה ולאחוז במשרת הכוהן הגדול הנחשקת, משיגה את מבוקשה כאשר אנטיוכוס הרביעי מפטר את חוניו, הכוהן הגדול ממשמר ידעיה. אז היא משתלטת על המקדש בירושלים במרד החשמונאים, בסביבות שנת 167 לפנה"ס.
קל לראות שהחשמונאים לא יצאו למרד כדי לטהר את המקדש ולהשיבו לסדר הקודם, זאת משום שמעולם הם לא השיבו את המקדש לידיו של חוניו הכוהן הגדול ממשמר ידעיה ומשפחתו. להיפך, כאשר החשמונאים משיגים את השליטה במקדש הם ממנים את עצמם לכוהנים גדולים ורודפים במשך כל ימי שלטונם את כוהני משמר ידעיה. דבר זה אינו מקרי לדעתי. מדובר ביריבות וסכסוך ארוך שנים שהחל עם חזרתם של הכוהנים מבבל והדחתם של כוהני משמר יהויריב, שבית חשמונאי הוא מכוהניו, על ידי משמר ידעיה. נראה כי החשמונאים חיכו לשעת כושר בה יוכלו להשיב לידם את השליטה בכהונה הגדולה, וזאת הם עושים בגדול במרד החשמונאים, כאשר משמר ידעיה מודח.
על האיחוד המפתיע של כוהני משמר ידעיה המודחים, מכהונת בית צדוק שמיהודה, עם כוהני בית עלי מישראל, שמטרתו היתה המלחמה המשותפת בחשמונאים, תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בייסוד מפלגת הפרושים.
ראיות לכל הנאמר כאן תמצאו בספר "שלושה לוחות הברית". הספר מציג את נקודות המחלוקת בין הכוהנים ומראה בשפה פשוטה וקריאה כיצד הן משתקפות במקרא ובתורה שבעל פה. אלו תמיד היו מחלוקות פוליטיות שהיו בימים ההם, בזמן שספרות זו נכתבה, בין הכוהנים. מחלוקות על אותם הנושאים שגם כיום, בימינו, פוליטיקאים מתווכחים עליהם: על נדל"ן (השליטה במקדשים), על הנהגה וכוח, וכמובן על כסף, הרבה כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
שנות שלטון מלכי החשמונאים
מלכי בית חשמונאי מלכו משנת 160 לפנה"ס ועד לשנת 37 לפנה"ס.
מנהיג | שנות שלטון - לפנה"ס | תפקידו ופעולתיו החשובות ביותר |
---|---|---|
מתתיהו הכהן | 167 | מייסד השושלת |
יהודה המכבי | 166–160 | מנהיג המרד. נהרג בקרב אלעשה. |
יונתן הוופסי | 160–143 | נשיא וכהן גדול. נפל בשבי בעכו והוצא להורג. |
שמעון התרסי | 143–134 | נשיא וכהן גדול. הכריז על הממלכה. נרצח על ידי חתנו, תלמי בן חבוב ביריחו. |
יוחנן הורקנוס הראשון | 134–104 | נשיא וכהן גדול. החריב את המקדש הישראלי בהר גריזים. |
יהודה אריסטובולוס הראשון | 104–103 | מלך וכהן גדול. נפטר ממחלה בטרם עת. |
אלכסנדר ינאי (יהונתן) | 103–76 | מלך וכהן גדול. נלחם בפרושים. הוריש את המלוכה לאשתו. . |
שלומציון אלכסנדרה | 76–67 | מלכה. הכהונה הייתה בידי בנה הורקנוס. |
אריסטובולוס השני | 67–63 | מלך וכהן גדול. הורעל בידי תומכי פומפיוס. |
הורקנוס השני | 63–40 | מושל וכהן גדול בחסות הרומאים. |
מתתיהו אנטיגונוס השני | 40–37 | מלך בחסות הפרתים. הוצא להורג בפקודת הורדוס. |
שנות שלטון מלכי בית סלאוקוס
מלכי בית סלאוקוס | שנות שלטון |
---|---|
אנטיוכוס הרביעי - אפיפאנס | 175 עד 164 לפנה"ס |
אנטיוכוס החמישי - איופטור | 164 עד 162 לפנה"ס |
דמיטריוס הראשון - סוטר | 161 עד 150 לפנה"ס |
אלכסנדר הראשון - באלס | 154 עד 145 לפנה"ס |
דמיטריוס השני - ניקטור | 154 עד 138 לפנה"ס |
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
הדרמה שמאחורי כתיבת ספר התורה
הרפורמה לריכוז הפולחן בירושלים, או טבח ממוסד לחיסול בית הכהונה המתחרה בחסות תורה חדשה? אז מי כתב את התורה ולמה?
מדוע חרב המקדש הראשון וכהונת יהודה הוגלתה?
למה גלינו לבבל? וויכוח בין הגולים מתפתח על הסיבה לגלות ולחורבן המקדש הראשון. הכהן הגדול שהוגלה מאשים את חטאי ישראל אבל יש גם קול מרדני אחר שמתווכח איתו. מי הוא היה ולמה יצא נגדו?
מהי מידת האמינות של פירושי חכמי התורה?
אם ברצוננו להבין למה באמת התכוונו מחברי המקרא כאשר כתבו את הטקסט, האם באפשרותנו להסתמך על פירושי חכמי התורה?
באיזה שפה נכתב הטקסט התנכ"י הקדום ביותר?
האם הטקסט המקראי הקדום ביותר נכתב בעברית תנ"כית? או אולי בעברית הקדומה, שמשמשת עדיין את השומרונים? או אולי בשפה שלישית, קדומה עוד יותר?
אלוהים של כוהני ישראל ויהוה של כוהני יהודה
האם יש הבדל בין אלוהים ליהוה? עבור רובנו מדובר באותו האל אך נראה שלא כך היה בעיני מחברי המקרא. מי תמך באלוהים ומי תמך ביהוה ועל מה היה הוויכוח?
למה דוד מושמץ כל כך בתנך ומתי הפך למלך נערץ?
דוד הוא אולי המלך שעשה הכי הרבה חטאים בתנ"ך ולעומת זאת בציבור ובמסורת היהודית הוא נתפס כמלך הקדוש ביותר. איך מיישבים את הסתירה הזאת?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
המחקר שלך מעלה הרבה תובנות חדשות. שובר הרבה קונספטים וקבעונות שיש בציבור על התנך ועל מי שכתבת אותו. בעיקר מביא את הסיבות לכתיבת ספרות הקודש שהן לרוב פוליטיות.. לא צריך כל כך להפתיע כשחושבים על זה. לגבי כל ספרות קדומה זה ברור לנו. תככים ומזימות תמיד היו במוקדי הכוח אז למה גבי כוהנים והתנך שזה לא יהיה נכון גם?