קריאה ביקורתית של הטקסט המקראי חושפת מספר רב של הפיכות פוליטיות אלימות ואכזריות שעיצבו את הטקסט המקראי. בהן תמיד תוארו מתנגדיהם של מחברי התורה כחוטאים, והוצאתם להורג מתוארת כהוראה מפיו של האל. בחינה בעין ביקורתית של ספרות הקודש מראה בנקל כי חלקים רבים של התורה נגועים בפוליטיקה הפנים-כוהנית של זמן כתיבת הטקסט. חוקי התורה התעצבו כחלק מהפוליטיקה ומהמאבקים בין הכוהנים, והם נכתבו לא פעם כדי לספק את האישור המוסרי, בצו לכאורה אלוהי, המתיר את רצח אנשי האופוזיציה.

כך למשל מתואר בספר מלכים חיסול האופוזיציה ברפורמה הצדוקית לחיסול בית הכהונה המתחרה בימיו של יאשיהו מלך יהודה בסביבות שנת 622 לפנה"ס:

"וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל. וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם עַל הַמִּזְבְּחוֹת וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלָ‍ִם". (מלכים ב כג).

הצדקת גזר דין המוות שנקבע לכוהני הבמות מתבססת על חוק ש"נתגלה" לכוהנים לכאורה בספר תורה חדש, הוא על פי רוב מכריע של החוקרים ספר דברים, ספר שבו הוכנסו חוקים חדשים המתארים את מתנגדיהם של מחברי החוקים כעובדי עבודה זרה שדינם… נכון, ניחשתם – מוות.

על עריכתו של ספר דברים והכנסת החוקים הללו לספר תוכלו לקרוא בפוסט העוזק בשאלה מי מחק את הדיבר ה 11 ולמה.

כשבוחנים לעומק רואים ש"הכוהנים החוטאים" הם כוהני שומרון, הם כוהני בית עלי שהיו אופוזיציה קשה לכהונת בית צדוק הירושלמית. מי שמוציאה אל הפועל את אותה רפורמה רצחנית לחיסול כל הכוהנים שעבדו את האל במקדשים שאינם בירושלים, היא הכהונה שיושבת בירושלים, מי שכותבת את החוקים בספר התורה החדש, שלפיו אלוהים בחר בהם ולא במתחריהם ומקום מושבו הוא ירושלים. גם הסיבה לתיאורם של כוהני בית עלי כחוטאים הגדולים ביותר בספר שמואל הוא תיאור סוביקטיבי שנכתב בידי מתנגדיהם, ככל הנראה כוהני בית צדוק אוייבהם הפוליטיים, ועל כך תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בשאלה מה היה חטאם האמיתי של כוהני בית עלי.

זו רק דוגמה אחת מני רבות לאופן שבו התעצבו ספרי הקודש בעולם הקדום. הטקסט תמיד נועד לשרת את מחברי הספר ונכתב כחלק ממאבק פוליטי. לא מדובר במקרה יחיד ותוכלו למצוא באתר "היסתורה" דוגמאות רבות לכך. המאבקים הרבים בין הכוהנים הם שעיצבו את התכנים של ספרי הקודש. בספר "שלושה לוחות הברית" תוכלו למצוא כ-20 הפיכות שונות, שכל אחת מהן הוסיפה פרקים לספרי הקודש, או לחלופין שבמסגרתה נעשתה עריכה של ספרי קודש, עריכה שלא פעם שינתה את משמעות הספר הנערך, הקדום, מהקצה אל הקצה. זו עריכה שלא פעם ניתן לזהותה ולהבין מדוע נעשתה. כאמור, תוכלו למצוא כאן ובספר "שלושה לוחות הברית" דוגמאות רבות לכך.