איך קרה שחג השבועות הפך מחג חקלאי שבו מביאים את הביכורים אל הכוהנים בבית המקדש, לחג מתן תורה שבו החקלאות out ולימוד התורה in? ואיך קרה שאלפי שנה לאחר אותה מהפכה חזרו יהודים מישיבות חשובות באירופה והחזירו את החג לאופיו החקלאי, שבמרכזו שוב הבאת הביכורים?
חג הביכורים – גרסת הכוהנים
חג השבועות עבר גלגולים רבים במרוצת הדורות. את החג יסדו הכוהנים. מטרתו של החג הייתה הבאת ביכורי הארץ לכוהנים שישבו בבית המקדש ולא הייתה להם הכנסה משלהם. ולא, אני לא רומז לשום דבר הקשור לפוליטיקה העכשווית, ממש לא. פשוט כך היה. הכוהנים התקיימו ממיסים שונים כמו מס מחצית השקל ופדיון הבן, נהנו מחלקים מבשר הקורבן שהיו שמורים רק להם, ובכלל, הם לא היו מסכנים. מיסים רבים זרמו אליהם והם היו מעשירי העם. חלק גדול מהכסף, מהזהב ומהאוצרות של המדינה נשמרו במקדש, ששימש גם מעין בנק באותם הימים. על עוצמתם הכלכלית של הכוהנים אפשר ללמוד מתיאוריו של יוסף בן מתתיהו, הכוהן וההיסטוריון בן המאה הראשונה לספירה. הוא מספר כי לאחר חורבן בית המקדש השני מחיר הזהב צנח והוא איבד מערכו בכל האזור, משום שהשוק הוצף בזהב שהרומאים בזזו מהמקדש בירושלים.
הפיכת חג שבועות מחג מקדש לחג מתן תורה
בסוף ימי הבית השני מופיע זרם חדש בזירה והוא מפלגת הפרושים. הפרושים נאבקו בכוהני בית צדוק שישבו במקדש בירושלים, ובתהליך הדרגתי דחקו את מסורתם של כוהני בית צדוק. על כיצד שינוי זה קרה ומאיפה צצו הפרושים, תוכלו לקרוא בפוסט "מאיפה הגיעו הפרושים".
הפרושים, שלא נשאו את הדם "הנכון" בעורקיהם, לא יכלו להשתלב בכהונה שעברה מאב לבן. הם הציבו תורה אלטרנטיבית לתורת הכוהנים בירושלים, היא התורה שבעל פה, תורה שמפרשת את התורה של הכוהנים באופן שלא פעם הפך את משמעותה מהקצה אל הקצה. למשל על פי הפירוש שלהם, זכותם לפרש את התורה וזכותם לקבוע הלכות על פי הפירוש שלהם, דבר שקומם את כוהני בית צדוק הירושלמים שכתבו את התורה. מבחינת הצדוקים, התורה שבעל פה הייתה שקר והונאה מתחילתה ועד סופה. הרי הפרושים לקחו את חוקי התורה שהם כתבו וסילפו אותם לצורכיהם, ולפשוטי העם לא הייתה שום דרך לדעת שהפירוש מעוות ומגמתי.
המחאה של הצדוקים נגד התורה שבעל פה והפרושים
כוהני בית צדוק מחו כנגד הכנסת התורה שבעל פה. כך למשל כותב אחד הכוהנים בטקסט אותנטי שנמצא במגילות מדבר יהודה, טקסט שמשקף את רגשות הצדוקים לנוכח השימוש שהפרושים עשו בתורתם:
"פשר על מתעי אפרים אשר בתלמוד שקרם ולשון כזביהם ושפת מרמה יתעו רבים".
(מגילת פשר נחום, עמוד 2).
"מתעי אפרים" הם מחברי התלמוד, הם הפרושים. מבחינת המחבר הצדוקי, הם כולם דוברי שקר שמוכרים כזבים לעם ומטעים אותם בפירושיהם השקריים, שאינם על פי התורה האמיתית.
אך להיסטוריה היו תוכניות משלה ובסופו של דבר המנצחים הם מי שכותבים את ההיסטוריה. על אפם ועל חמתם של הצדוקים התרחבה תמיכת העם בפרושים, והמאבק הסתיים בדחיקת הכוהנים הירושלמים אל מחוץ להיסטוריה. במקומם הפרושים וחז"ל ממשיכיהם הביאו אל מרכז הבמה את התורה שבעל פה, תורה שהחליפה את תורתם של כוהני בית צדוק. ספרים רבים של הצדוקים הוצאו לנצח מהקנון היהודי, נאסרו לקריאה וללימוד, ונקראו מאז "הספרים החיצוניים". אפשר לומר שיהדות שלמה נמחקה, וגיבור תרבות חדש נולד, הוא "התלמיד החכם", שהחליף את גיבור התרבות הישן, "הכוהן".
עם החלפת גיבורי התרבות הוחלף גם חג השבועות הכוהני, חג הביכורים, בחג מתן תורה, הוא החג לציון התורה החדשה של עם ישראל, היא התורה שבעל פה, תורתם של הפרושים ותלמידי החכמים.
מדוע חג מתן תורה נחוג בחג השבועות
לבחירת מועד חג מתן תורה בצמידות לחג השבועות ניתנו הסברים והשערות רבות, מעבר לשלל ההסברים המסורתיים. אני מודה שרבים מהם נשמעו לי ספקולטיביים ולא קשורים לתקופה. ברצוני להציע הסבר ספקולטיבי נוסף ששמעתי מחוקר מקרא. הסבר מעניין שמצאתי קושר את מועד החג עם שבועה שהצדוקים קיימו בתאריך הזה, לחידוש הברית שניתנה להם במעמד הר סיני. עניין זה מתועד בספר היובלים, אחד מספרי הצדוקים שנאסרו לקריאה ונמצא במגילות מדבר יהודה. הפרושים שאימצו את מועד קבלת התורה הצדוקית במעמד הר סיני, והצמידו מועד זה גם לקבלת תורתם, אולי רצו לקשור גם את אותה שבועה לחידוש הברית שנכרתה במעמד הר סיני עם מקבלי התורה.
למה חג מתן תורה לא מופיע בתורה?
התורה שבעל פה הייתה במחלוקת במשך כאלף שנה ויש לכך עדויות רבות. היהדות נקרעה לשני זרמים: הקראים שהתפצלו במאה השמינית לספירה, משום שסירבו לקבל את התורה שבעל פה, והם המשיכו להאמין בתורת הכוהנים הצדוקים. לעומתם מאמיני התורה שבעל פה, הכניסו את חג מתן תורה, חג שמטרתו הייתה חיזוק מעמדה של התורה שבעל פה. עד כמה שזה יישמע מוזר היום, חלקים גדולים מאוד של היהדות ברוב שנות האלף הראשון לספירה היו קראים.
המחלוקת על חג מתן תורה מתועדת רבות במקורות היהודיים לאורך ההיסטוריה. בעקבות המחלוקת אנחנו מוצאים הצעות שונות של מפרשים ביהדות המנסים לתת תשובה לשאלה מדוע חג מתן תורה אינו מופיע בתורה. הרי אם החג הוא לכבוד התורה שהתקבלה במעמד הר סיני, אזי החג אמור היה להיות מצוין בתורה.
התשובה לשאלה זו נעוצה במועד היווצרותו של החג. חג מתן תורה לא מופיע בתורה משום שהתורה נכתבה שנים רבות לפני שהחג הזה נוסד. את החג הכניסו למסורת החכמים שרצו לבסס ולחזק את מעמדה של התורה שבעל פה, כנגד מתנגדיה. החדרת התורה שבעל פה למסורת הייתה תהליך הדרגתי, וביסוס החג היה חלק ממנו וסייע לו.
החזרת חג השבועות לחג הביכורים
בתחילת המאה העשרים, בין השנים 1904 ל-1914, למעשה עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה, יהודים רבים עלו לארץ במסגרת העלייה השנייה. הם היו ברובם יהודים ממזרח אירופה, בעלי השכלה יהודית תורנית, שהחליטו לעלות לארץ ישראל מסיבות אידאולוגיות. חלומם היה לשלב את יהדותם הישנה עם הציונות החדשה, ובליבם תקווה ליצירת עולם יהודי חדש טוב יותר. יישוב הארץ והחלוציות היו עבורם ערך עליון והם קשרו עצמם אל הארץ דרך עבודת כפיים קשה ועיקשת.
עבור רבים מהם החקלאות ועיבוד אדמת ארץ ישראל היו עמודי התווך של יהדותם. הם ניסו להתנער ממה שראו כגלותי, למשל הם נטשו את היידיש, שפת אמם, ואימצו את שפת התנ"ך, העברית. השימוש בשפה העברית היה חשוב ביותר עבורם. האם ידעתם שעברית היא אחת השפות שבה קיים מספר הפעלים הגדול ביותר של תיאור עבודת האדמה? למשל אפשר למנות את פעולות האסיף השונות על שלל סוגי הגידולים השונים. בוצרים בכרם את ענבים, מסיקים את הזיתים, רודים את הדבש, בולסים שקמים, קוצרים חיטה, אורים תאנים ויוצאים לגדיד התמרים. ולעומתה, לדוגמה בשפה האנגלית, יש רק שם כולל יחיד, harvest, לציון מרבית הפעולות הללו ואין בכוחו לכסות את שלל המומחיות השונות. מבחינת אנשי העליות הראשונות, השפה שיקפה את הקשר שלהם אל החברה היהודית התנ"כית, השורשית, לא הגלותית, שהייתה חברה חקלאית כמותם. הם רצו להחזיר עטרה ליושנה, ולכן ביקשו להשיב לחג השבועות את הצביון החקלאי שלו, כפי שהיה נהוג בתקופת התנ"ך. כך קיבלנו שוב, בגרסה מעט שונה, את חג הביכורים, חג השבועות של הכוהנים הצדוקים. אומנם בווריאציה אחרת, ציונית יותר, שיתופית יותר, אבל גם היא מחוברת לאדמת ארץ ישראל ולביכוריה.
מגילת רות וחג השבועות
מתי נכנסת מגילת רות למסורת. מגילה שהעלילה בה הוא על תקופת השופטים אבל כתיבתה בימי בית שני. על הנסיבות הייחודיות והאירועים יוצאי הדופן שהובילו לכתיבתה תוכלו לקרוא בפוסט מתי ולמה נכתבה מגילת רות.
המחלוקות שהובילו לשינוי החגים הן גם אלו שגרמו לשינוי כתבי הקודש במהלך השנים. בספר "שלושה לוחות הברית" תמצאו ניתוח מקיף, בשפה פשוטה וקריאה, המראה כי ספרות המקרא וגם התורה שבעל פה, הן תוצר של מחלוקות פוליטיות שהיו בין שני בתי הכהונה מתחרים. בכל פעם מהפכה אחרת היא שהדירה והדיחה את מתנגדי המהפכה. חלק ממחלוקות רבות על אותם הדברים שגם כיום בימינו פוליטיקאים מתווכחים עליהן: על נדל"ן והשליטה במקדשים, על ההנהגה והכוח הנלווה אליה, ועל כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
האם ארון הברית היה בירושלים ומתי הפכה העיר לקדושה?
על פי הממצא הארכאולוגי, ארון הברית לא יכול היה לעבור משילה לירושלים דרך קריית יערים, משום שאתר הפולחן בקריית יערים הוקם מאתיים שנה לאחר שחרב המשכן בשילה. אם כן, מדוע נכתב הסיפור כך ומתי הפכה ירושלים לעיר הקודש?
מדוע חרב המקדש הראשון וכהונת יהודה הוגלתה?
למה גלינו לבבל? וויכוח בין הגולים מתפתח על הסיבה לגלות ולחורבן המקדש הראשון. הכהן הגדול שהוגלה מאשים את חטאי ישראל אבל יש גם קול מרדני אחר שמתווכח איתו. מי הוא היה ולמה יצא נגדו?
גלגולו של חג הפסח
כיצד חגגו את החג בימי המקרא ומה גרם לחג להשתנות? התשובה: פוליטיקה. פוליטיקה והרבה דם שנשפך, בעקבות מחלוקת ומאבק גדול בין שני בתי כהונה מתחרים.
מגילות שפירא: זיוף או אמת
עקבותיהן של מגילות עתיקות אבדו לאחר שעננת זיוף הוטלה עליהן. שפירא, שנחשד בזיוף, התאבד. כיום חוקרים מערערים על הקביעה שמדובר בזיוף, וטוענים כי מדובר במגילות החשובות ביותר שהתגלו מעולם
מי יצר את התורה שבעל פה ולמה?
מיתוס שתי התורות, התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שהתקבלו במעמד הר סיני יחד, נכנס ליהדות בימי בית שני. חלק ממאבק גדול בין שני זרמים ביהדות. על מה נאבקו הניצים ואיך קרה שכל ספרי התורה הישנה נאסרו בקריאה ויחד איתם הוכחדה היהדות הישנה שנשמרה במשך אלפי שנים
האם קורבן אשם בבית המקדש הוקרב עבור האל אשם ולא לאל יהוה?
חונכנו שעם ישראל סגד לאל אחד. אבל האם כך היה בימי בית ראשון ושני? יומני קהילה יהודית קדומה חושפים ממצא מפתיע במיוחד: היהודים עבדו את האל אשם לצד עבודת האל יהוה. האם קורבן אשם מקורו באל ששמו היה אשם?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
קראתי כמה כתבות כאן, וואלה, מרתק. לא נראה לי שמישהו חשב על זה, מאיפה הביאו באמת את החגים.. בהתחלה.
מאד מעניין. אתה מציג זוית שפותחת את הראש..
מה אתה יכול להגיד על פורים? לא ראיתי יש על זה