fb

היסתורה

פוליטיקה של בתי כהונה

מאמרים ופרשנויות על ההיסטוריה והתהוותה של תורת ישראל

הסיפור שלא הכרתם על נפילת מצדה

סיפור מצדה
סיפור מצדה
צילום אויר של אתר מצדה
מדוע צונזר סיפור נפילת מצדה ומה ניסו להסתיר? כאן לראשונה תשמעו את הסיפור המלא, ומדהים לגלות עד כמה הוא אקטואלי גם לימינו

אי אפשר לנתק את סיפור נפילת מצדה מהמרד הגדול וחורבן המקדש בירושלים, רק שלוש שנים קודם לכן. מרד שהוא תוצאה ישירה של הקצנה דתית, התעוררות של קבוצות דתיות משיחיות מיליטנטיות שהתסיסו וקרעו את העם והובילו אותו למלחמת אחים קשה שגבתה את מותם של מאות אלפים בקרבות וברעב. העיר ירושלים והמקדש שבתוכה חרבו בתוך ארבע שנים של מלחמת אחים מזעזעת. מי אשם בדבר? היכן טיטוס בכל זה? האם נוכל ללמוד משהו מכך גם היום?

חשוב לומר כי המקור היחיד לסיפור על נפילת מצדה הוא ספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים". הסיפור אינו עומד בפני עצמו אלא הוא חלק משרשרת האירועים שהובילו למרד ובסופו של דבר לחורבן המקדש והעיר ירושלים. בתיעוד נדיר זה יוסף בן מתתיהו שוטח בפנינו את אורחות החיים באותם הימים ואת הפלגים השונים בתוך משפחות הכהונה, הכיתות של הקנאים הקיצוניים והמאבקים  ביניהם. כשאני מדמיין את העיר ירושלים שמשתקפת מתיאוריו, עולה כי העיר, עשור לפני החורבן, היא עיר תוססת ומשגשגת. השווקים בעיר שוקקי חיים, מלאים בעופות, בגבינות, בלחמים, ואפופי ריחות תבלינים מהודו ועד לבנון. המקדש והעיר כולה מלאים במבקרים המגיעים בשלושת הרגלים, רחבת המקדש רוחשת פעילות והיא מעין הייד פארק של דעות. אבל מתחת לתמונה הפסטורלית הזאת זורם נהר לבה דתית מבעבעת, ותוך מספר שנים ספור היא תפרוץ ותתחולל מלחמת אחים קשה ומזעזעת שתחריב את העיר והמקדש שבתוכה.

קנאות יהודית, אלימות וטרור

הכול מתחיל בקבוצת טרוריסטים יהודים קנאים, הסיקריים, ששמה לה למטרה לרצוח יהודים, שמבחינתם יהדותם אינה טובה דיה בעיניהם, או גם לרצוח סתם מתוך תאוות בצע. בסביבות שנת 63 הסיקריים מקבלים היתר מהנציב הרומי אלבינוס לבזוז ולשדוד ככל העולה על רוחם בתמורה לחלק מהשלל. הם פושטים על כפרים שונים, גם על בתי כוהנים ואצולה, ובוזזים את רכושם. הם גם חוטפים אנשי אצולה, כוהנים ובני משפחותיהם, ומוסרים אותם תמורת כופר לנציב הרומי. אחד החטופים היה אלעזר בן חנניה, בנו של הכוהן הגדול.

אבל ישנה תפנית מפתיעה בעלילה. דווקא אלעזר בן חנניה, מי שנחטף בידי קבוצת הסיקריים ונמסר תמורת כופר לרומאים, הוא שסייע לסיקריים. אפשר לומר שעל פרוץ המרד הגדול חתומים שני שמות: אלעזר בן חנניה, שמקים קבוצת קנאים משלו, וקבוצת הסיקריים.

פרוץ המרד הגדול

בקיץ שנת 66 אלעזר בן חנניה יוצא נגד אביו הכוהן הגדול וגורם להפסקת הקרבת הקורבן לשלום הקיסר, כפי שהיה נהוג במשך שנים. מהלך זה היה בניגוד מוחלט לרצון אביו חנניה והכוהנים הבוגרים, וזאת משום שמשמעותו הייתה הכרזת מרד גלוי בקיסר הרומי.

מייד לאחר מכן הסיקריים חודרים אל הר הבית. הם מנצלים את המון האנשים המצטופפים בשערי הר הבית לרגל חג העצים (חג שאינו קיים עוד), ומצליחים להסתנן למתחם הר הבית כשהם מסתירים פגיונות בבגדיהם. כשהם בתוך המקדש הם שולפים את הפגיונות, רוצחים את הכוהנים שהיו במקדש וכובשים את הר הבית. כוהנים רבים בורחים אל מקומות מסתור בעיר העליונה, אך חלק גדול מהם נתפס ונשחט. גם חנניה הכהן הגדול נתפס כשהוא מסתתר בתוך בור מים, ומנחם, מנהיג הסיקריים, רוצח אותו.

המהומות נמשכו באותו הלילה, ארכיון שטרי החוב הוצת, חיל המצב הרומי כותר וחוסל בידי אלעזר ואנשיו, ועוד. כשאלעזר מגלה כי אביו נרצח בידי מנחם מנהיג הסיקריים, הוא בא איתו חשבון. אלעזר ואנשיו תופסים את מנחם, כשזה עלה להתפלל בהר הבית, ועם עוברי אורח שלא ראו בעין יפה את מעשיו של מנחם, עושים בו לינץ' והורגים אותו.

אלו האירועים שהחלו את המרד הגדול בקיץ שנת 66 והוא הסתיים בקיץ שנת 70 בחורבן המקדש.

מלחמת האחים בירושלים

בראות הסיקריים את מנהיגם מת, הם בורחים אל מצדה. אליה נגיע מייד, אך לפני זה כמה מילים על המרד הגדול שפרץ באותו יום שחור. מאותו יום ועד לחורבן המקדש תתחולל בירושלים מלחמת אחים קשה שתימשך ארבע שנים. קצרה היריעה מלתאר את הזוועות. קבוצות שונות של קנאים, של אלעזר ואחרות, משנות סדרי עולם. העיר ירושלים וכל ערי יהודה האחרות בעקבותיה, נכנסות למערבולת ולחוסר יציבות. יום אחר יום נוצרות ונופלות קואליציות בין הזרמים הקיצוניים, ומלחמת אחים קשה ועקובה מדם חוצה את כל העיר. זוהי מלחמת אחים במלוא מובן המילה. אחים נאבקים ורוצחים אלו את אלו, והמלחמה אינה פוסחת על אף בית. משפחות נקרעות בין הזרמים הקיצוניים השונים, שכל אחד מהם טוען לגאולה שתבוא בזכותו. זוהי דרמה שלא הייתה מביישת כל סרט הוליוודי. כל צד שרף את מקורות המזון של הקבוצה שמנגד. שערי ירושלים ננעלו, אין יוצא ואין בא, וכל המנסה להימלט, נרצח. הרעב החל להתפשט בעיר ותיאוריו של יוסף בן מתתיהו קשים ומזעזעים. תיאורי אנשים-שלדים שבטניהם נפוחות ומהלכים ונופלים ברחובות באפיסת כוחות. המתים מושלכים ללא קבורה ובשרם הופך טרף לכלבים ולעוף השדה. שואה נוראה.

טיטוס מגיע אל ירושלים

ולמי ששואל, רגע, מה עם המרד ברומאים? הכול מתחיל כשאותו בן הכוהן הגדול, אלעזר בן חנניה, מפסיק, בניגוד לרצון אביו, את הקרבת הקורבן לקיסר הרומי מדי יום ביומו בבית המקדש, דבר שמשמעותו באותם הימים מרד ברומאים. טיטוס מגיע לירושלים עם צבאו שלוש שנים וחצי לאחר אותו אירוע. שלוש שנים וחצי שבהן התחוללה אותה מלחמת אחים קשה ומזעזעת שהותירה את העיר הרוסה ואת תושביה האחרונים חלשים ובאפיסת כוחות. כשטיטוס מגיע, מעטים מצליחים בכוחות אחרונים לברוח אל המחנה הרומי בתקווה שיינצלו מאחיהם היהודים, אך הם נתפסים ונצלבים בידי הרומאים מול החומות. לא נדרש לטיטוס עוד הרבה כדי להגיע להכרעה, ותוך כשלושה חודשים החיילים הרומאים פורצים אל העיר הנצורה, מחריבים את המקדש ושורפים את שארית העיר.

סיפור נפילת מצדה

יוסף בן מתתיהו מטיל את אשמת החורבן על הסיקריים, אותה קבוצה של קנאים יהודים שבגללם כדור השלג הזה החל להתגלגל. אומנם הם ברחו אל מצדה בתחילת המרד ולא השתתפו בקרבות בירושלים מאז בריחתם מהעיר עם מות מנהיגם מנחם, אבל יוסף לא שוכח להם את מעשיהם.

כולנו מכירים את סיפור נפילת מצדה, שהפך עם קום המדינה למודל של גבורה והקרבה. מיתוס שבעיניי הוא מהחשובים של עמנו. כולנו התייצבנו להגן על המולדת, שירתנו בצבא ההגנה לישראל, ילדינו שירתו בצבא, הורינו שירתו לפנינו בצבא, לחמנו כדי להגן על המדינה ועל זכותנו להיות עם חופשי בארצנו. שילמנו מחיר כבד מנשוא שבו גם מות בנים והורים ואחים, מחיר השכול שאין כבד ממנו. אך אין לנו ברירה, אכן אנחנו מעטים מול רבים ונאלצים יום יום להמשיך לשמור על חיינו בגבורה.

המיתוס הזה יישאר איתנו כל עוד נצטרך להגן על חיינו, ועם זאת, כדאי שנכיר ונלמד את ההיסטוריה שלנו כפי שהיא הייתה. לשם כך הבאתי את סיפור מצדה בהקשרו המלא, שמקורו היחיד הוא מאותו הספר של יוסף בן מתתיהו. חונכנו באמצעותו על האתוס של מעטים מול רבים, שהעדיפו לשלוח יד בנפשם וסירבו להיכנע לאויב הרומי האכזר. אבל לא כך הוא הסיפור המקורי. 

סיפור מצדה המלא

חונכנו באמצעותו על האתוס של מעטים מול רבים, שהעדיפו לשלוח יד בנפשם וסירבו להיכנע לאויב הרומי האכזר. אבל לא כך הוא הסיפור המקורי. יוסף בן מתתיהו מכניס לפיו של אלעזר בן יאיר, אחיינו של מנחם מנהיג הסיקריים וממשיכו, נאום שקטעים ממנו כתובים היום על שלט מאיר עיניים באתר מצדה. מופיעה בו אמירה מרגשת שמעוררת בליבנו רטט, יראה וגאווה כאחד:

"… צדקה עשה אתנו אלוהים בתתו בידינו למות מות גיבורים בני חורין…" (מלחמות היהודים, ספר ז, פרק ח).

המסר של סיפור מצדה על פי יוסף בן מתתיהו

"… צדקה עשה אתנו אלוהים בתתו בידינו למות מות גיבורים בני חורין…" (מלחמות היהודים, ספר ז, פרק ח).

אלו מילים שאומר אלעזר בן יאיר כאשר הוא מקהיל את המשפחות האחרונות שנותרו בחיים, בעוד הצבא הרומי שורף את החומה של מצדה ובעוד דקות יחדור אל מעוזם. מילים אלה בנו אתוס של גבורה והקרבה לאומית עם קום המדינה, ורבים מאיתנו מכירים אותן. אבל מעטים יודעים שמילים אלו, הלקוחות מספרו של יוסף בן מתתיהו, הוצאו מהקשרן המלא. זו הייתה בחירה סלקטיבית של מילים שהסתירה את המסר המקורי של המחבר. נאומו של אלעזר בן יאיר הוא נאום של הלקאה עצמית, שבמרכזו הודאה של אלעזר באשמת הסיקריים במלחמת האחים הנוראה והודאה בחטאים הרבים שחטאו הוא ואנשיו.

למשפט המתנוסס על השלט במצדה יש המשך, והינה המשכו של נאום אלעזר בן יאיר, כפי שהוא מופיע בספרו של יוסף בן מתתיהו:

"… האומנם נדמה בנפשנו להינצל לבדנו מכל זרע היהודים ולשמור על חירותנו, כאילו לא חטאנו לאלוהים ולא דבק בנו עוול בידינו – תחת אשר לימדנו גם אחרים להרע? התבוננו וראו! הנה הראה לנו אלוהים, כי כל ביטחוננו היה הבל ותהו, בהביאו עלינו צרה נוראה להוביש את תקוותנו הטובות. כי תכונת משגב המבצר לא הייתה לנו לישועה, ועם כל הלחם הנמצא בידינו לשובע והמון הנשק הגדול וכל הכבודה הרבה והעצומה בושנו מכל תקוותינו ולא נוכל להציל נפשנו – אין זה כי אם יד אלוהים עשתה זאת! הן לא במקרה הפכה האש הנטויה לקראת האויב את פניה אל החומה, אשר הקימו ידינו. רק אות עבֵרה הוא, גמול חטאותינו הרבות, אשר חטאנו במושבה ובזדון לאחינו בני עמנו. ואומנם על הדברים האלה לנו לתת דין וחשבון לא לפני הרומאים אויבי־נפשנו, כי אם לפני האלוהים..." (מלחמות היהודים, ספר ז, פרק ח).

האשמת הסיקריים והקבמרד הגדול וחורבן המקדש

זהו כתב האישום החריף של יוסף בן מתתיהו נגד הסיקריים והקנאות היהודית לדורותיה. הם האשמים והאחראים לאסון הנורא שקרה לעם ישראל, לעיר ירושלים ולמקדש, ומותם מבחינתו הוא עונש מאלוהים על מעשיהם.

קנאות דתית לאורך הדורות הובילה לא פעם למלחמות ולהרג יהודים חפים מפשע, גרמה למלחמות אחים קשות שבסופן איבדנו גם את הריבונות היהודית בארץ ישראל. אולי אפשר ללמוד משהו מכתב האישום של יוסף בן מתתיהו על הקנאות גם בימינו. אולי כדאי להישמר מהקצנה דתית, מפילוג, מקיטוב ומשיסוע. אולי גם היום היא עלולה לסכן את שלום המדינה ואת שלום אזרחיה, אפילו יותר מאויביה החיצוניים. האם נשכיל ללמוד מהעבר?   

הסיקריים - תמצית האירועים


תמצית האירועים בהם קבוצת הסיקריים היתה מעורבת מיום היווסדה ועד למות אנשי הסיקריים מצדה:
שנה אירוע
שנת 6 יהודה הגלילי מייסד את תנועת הסיקריים, שהציגה עצמה כתנועה פרושית
שנת 50 הסיקריים בראשות מנחם בן יהודה עולים לירושלים
שנת 56 הסיקריים רוצחים את יונתן בן חנן שהיה הכוהן הגדול במקדש
שנת 63 מעשי שוד ורצח בהיתר הנציב הרומי לוקיוס אלבינוס
שנת 66 כיבוש הר הבית ופתיחת המרד, שריפת הארכיון ורצח הכוהנים במקדש
שנת 66 מות מנחם והבריחה למצדה בראשות אלעזר בן יאיר אחינו של מנחם
שנת 69 מעשי שוד וטבח של מאות יהודים. ביניהם תושבי עין גדי, עיר של יהודים אמידים באותם הימים שגידלו את האפרסמון ממנו הפיקו בושם יוקרתי. חוקרים העריכו כי הרומאים תקפו את אנשי מצדה מסיבות כלכליות בשל הפגיעה ביצור הבושם..
שנת 73 נפילת מצדה וההתאבדות

אמינות סיפור מצדה

יוסף בן מתתיהו הוא המקור היחיד לסיפור. מהיכן שמע עליו? קשה לדעת. מרבית החוקרים לדעתי יסכימו כי תיאורו של הכתות והמאבקים ביניהן באותם הימים הוא אוטנטי ומתאר מציאות שהיתה. יחד עם זאת גם יוסף בן מתתיהו מגיע עם אג'נדה ובוחר לתאר את הסיקריים כמי שחטאו על פי האג'נדה שלו.

יוסף בן מתתיהו אינו היחיד שנהג כך. תיאור ההיסטוריה בעת העתיקה תמיד היה תיאור סובייקטיבי, מוטה על פי זווית הראיה של המחברים. תמיד מתנגדי חיבור הטקסט תוארו כחוטאים ומחברי הסיפור כמי שהאל תמך בהם והעניש את החוטאים. גם כשבוחנים את החוטאים בתנ"ך אפשר לראות שהחוטאים בו היו מתנגדיהם הפוליטיים של מחברי הסיפורים, והדבר אינו מקרי.

אתר היסתורה

אתר היסתורה מראה שמאבקים פנים יהודיים היו תמיד לאורך ההיסטוריה. כתביו של יוסף בן מתתיהו לא זכו להישמר בידי יהודים, אולי משום שורשיו הצדוקיים. חז"ל, ממשיכיהם של הפרושים, מי שהדיחו את הצדוקים, בחרו להוציא ספרות צדוקית רבה אל מחוץ ליהדות תוך כדי המאבק. בלב כל ספרות קודש שנכתבה לאורך ההיסטוריה עמדו אנשים עם אג'נדות שונות, פוליטיות ודתיות, והן אלו שהכתיבו את התכנים של ספרות הקודש על פי תפיסתם.

תוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית". בספר ניתוח מעמיק בשפה פשוטה וקלה המראה כי מאבקים פוליטיים עומדים בלב ספרות הקודש, שתמיד היתה נגועה במניעים פוליטיים ושקפה את האג'נדה של מחבריה. הספר מציג ראיות רבות לכך שספרות המקרא וגם התורה שבעל פה הן תוצר של מחלוקות פוליטיות שהיו בעיקר בין שני בתי הכהונה. מחלוקות על אותם הדברים שגם כיום בימינו פוליטיקאים מתווכחים עליהן: על נדל"ן והשליטה במקדשים, על ההנהגה ועל כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית". 

מחלוקות אלו בין הזרמים השונים כאמור עומדות בלב כל ספרות קודש יהודית לדורותיה, התורה, התנ"ך, התורה שבעל פה. כולם התפתחו כחלק ממאבק ארוך שנים בין זרמים שונים, שנאבקו אלו באלו. באתר היסתורה תמצאו אסופת מאמרים העוסקים בהתהוות תורת ישראל, דרך זוית הראיה שמשתקפת מהמאבקים הללו. בעיקר מתוך מאבקים בין שני בתי כהונה מתחרים, זה שהיה בישראל וזה שהיה ביהודה. האתר חושף שרשרת של הפיכות, שהיו לאורך ההיסטוריה, ושהן אלו שעצבו את הטקסט המקראי ואף את חגי ישראל והתורה שבעל פה. חלקן הפיכות קשות ואלימות שכללו לא פעם גם חיסול אלים ואכזרי של הכוהנים האופוזיציונרים מבית הכהונה המובס. על כך תוכלו לקרא גם בפוסט העוסק בשאלה האם חוקי ספר דברים נכתבו כחלק מהפיכה פוליטית, ספר שעבר עריכות רבות שעליהן תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בשאלה מי מחק את הדיבר ה 11, וגם בפוסט שעוסק בשאלה מי יצר את התורה שבעל פה ולמה, שנוגע במהפכה שהפרושים עשו, כאשר דחקו את הצדוקים ותורתם אל מחוץ להיסטוריה.

אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם

Facebook
WhatsApp
Email

אולי יעניין אותך גם

איך חג נולד

גלגולו של חג הפסח

כיצד חגגו את החג בימי המקרא ומה גרם לחג להשתנות? התשובה: פוליטיקה. פוליטיקה והרבה דם שנשפך, בעקבות מחלוקת ומאבק גדול בין שני בתי כהונה מתחרים.

קראו עוד »
חג הביכורים - חג שבועות
איך חג נולד

גלגולו של חג השבועות

מתי הפך חג השבועות מחג הביכורים לחג מתן תורה ולמה? ומדוע בחורי ישיבות שהגיעו בעליה השנייה מישיבות באירופה החזירו אותו להיות חג הביכורים?

קראו עוד »
תיארוך התנ"ך והמקרא
המקרא

טכניקה לתיארוך ספרות המקרא

האם ניתן לדעת מתי נכתב כל סיפור במקרא, מתי נערך ועל ידי מי? ואל השאלה הגדולה הזו אוסיף שאלה נוספת: אל מי נכתב הסיפור המקורי ולאיזו מטרה?

קראו עוד »
מתנה שלושה לוחות הברית
מתנה מיוחדת ולא שגרתית למתעניינים במקרא והיסטוריה

התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.

עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.  

תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.

לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני

3 מחשבות על “הסיפור שלא הכרתם על נפילת מצדה”

  1. ניסים ביטרן

    לסיכום אומר לעם ישראל: "מנה מנה תקל ופרסין"
    כי "מחרבייך מקירבך יצאו!" אני אומר. עדיין לא נותקנו מהמסע במידבר כ – 12 שבטים גם כשהשגנו ארץ משלנו. אנו עדיין 12 שבטים ושברים של קנאים. והסיקריים. וחרדים. ובני עדות שעובדים את מינהגי הגלות. ועדיין מתגעגעים לסיר הבשר!
    בעיניי אין לנו זכות על חלקת האדמה הזו. כי אנו מחללים את כול מה שקיבלנו בהרבה דם. חזע. ודמעות. רק כשנתערבב בתוך כול העדות נוכל להיות עם אחד.

  2. ברוך גבעון

    המאמר הזה על נפילת מצדה מדגיש עד כמה כל אחד מביא את זווית ראייתו שלו, שייתכן שהקשר בינה לבין המציאות שאכן הייתה, הוא קלוש ביותר.
    הרי ברור שיוסף בן מתתיהו השתייך לקבוצת מתנגדי הסיקריים, שלדעתו – והוא מדגיש זאת שוב ושוב – היו "טרוריסטים יהודים קנאים".
    חבל שכותב המאמר, עובד הישראלי, מהדהד "דעה פוליטית" מימים ימימה, כאשר אין לו באמת אפשרות לוודא שכך אומנם היה.
    אביא דוגמה מהדור שלנו: כל מה שלימדו אותנו בישראל שאחרי מלחמת השחרור, היה מידע שצונזר באדיקות על ידי מפא"י, שידעה להשמיט את תרומת המחתרות (שמחוץ ל'הגנה'). ידוע שבן גוריון היה אלוף בזה.
    נקווה שיום אחד יימצא איזה ספר, שכתב מישהו "ממפלגה שונה" מזו של יוסף בן מתיתיהו… אינשאללה.

סגור לתגובות

דילוג לתוכן