התמונה מויקיפדיה
מי כתב את התורה שבעל פה? אם יכול להיות שהתורה שבעל פה נוצרה כדי לשרת אג'נדה פוליטית? זרם חדש פורץ באמצע ימי הבית השני ומשנה את היהדות מהקצה אל הקצה. איך קרה הדבר?
מיתוס שתי התורות הוא מיתוס שלפיו עם ישראל קיבל מהאל במעמד הר סיני שתי תורות. תורה אחת היא התורה שבכתב. תורה זו כוללת את חמשת חומשי התורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר וספר דברים, שמופיעים בתנ"ך. התורה השנייה היא התורה שבעל פה. היא כוללת ששה סדרי משנה, שנכתבו על ידי חכמי התורה. יש הכוללים בה גם את הגמרא, שהיא לכאורה פירוש של ששת סדרי המשנה. על פי המיתוס של שתי התורות, התורה שבעל פה התקבלה אף היא במעמד הר סיני ועברה בעל פה במהלך הדורות. התורה שבעל פה היא זו שמסבירה מה הכוונה בכל דבר הכתוב בתורה שבכתב.
אך האם מיתוס זה היה חלק מהיהדות מאז ומעולם? אני אראה כאן במאמר דעה זה שמיתוס זה הוא תולדה של מאבק פוליטי ודתי, עקוב מדם יש לומר, בין שני זרמים ביהדות בתקופת בית שני, הרבה אחרי המועד המקובל במסורת למעמד הר סיני האגדי. זרם אחד קרוי הפרושים. זהו זרם שהיתה לו באותם הימים תמיכה רחבה בעם, ושנאבק בזרם השני – הצדוקים, הם הכוהנים שמרכזם בבית המקדש בירושלים.
המאבק הסתיים בניצחונם של הפרושים. חז"ל, ממשיכיהם של הפרושים, נעצו את המסמר האחרון בארון הקבורה של הצדוקים כאשר הם הפכו את הספרות שלהם לספרות חיצונית האסורה בלימוד ובקריאה. רבי עקיבא, ממובילי המהפכה, אמר את אחת מאמירות הצנזורה הקשות והמחמירות ביותר: "כל הקורא בספרים החיצוניים, אין לו חלק בעולם הבא" – אמירה שגדעה ספרייה כוהנית עצומה. מאות ספרים הוצאו לנצח מהמסורת היהודית. באותה הפיכה זכינו לקבל היסטוריה חדשה. היסטוריה מגויסת, פרושית, שהשתמרה ברובה עד ימינו. לעומתה, הספרות הכוהנית של הצדוקים הושכחה בכוונה ואכן רובה נשכח.
על מה היה המאבק בין הפרושים לצדוקים?
הוויכוח בין שני הזרמים, בין שתי המפלגות, היה פוליטי. התורה הכתובה של הצדוקים הקנתה להם ורק להם את כל הסמכויות הפוליטיות והדתיות, זאת משום שהם אלו שכתבו את התורה. הכהונה הייתה שמורה אך ורק לכוהנים. הפרושים לא היו יכולים להשתלב בכהונה שבירושלים משום שהיא עברה מאב לבן בלבד, ובעורקיהם של תלמידי החכמים, הפרושיים, לא זרם הדם הנכון. עם חוסר הצדק הזה הפרושים נאלצו להתמודד. כדי להקנות לעצמם מעמד של פוסקים ומחוקקים לגיטימיים, הם פרשו את התורה הכתובה כך שתתאים לאג'נדות הפוליטיות שלהם ותקנה דווקא להם את אותן הסמכויות.
אם תרצו הם הציבו תורה אלטרנטיבית שהתחרתה בתורה של הכוהנים הירושלמיים. תורה חדשה שאפשרה לפרושים לחוקק חוקים חדשים ולתת פירוש, יצירתי מאוד לעיתים, לאופן שיש לקיים את התורה של הכוהנים. פירושיהם היו מוטים פוליטית כמובן ובינם לבין המשמעות המקורית אליה התכוונו מחברי המקרא בטקסט, לא היה הרבה קשר. על כך תוכלו לקרוא בפוסט המדבר על מידת האמינות של פירושי חכמי התורה לתורה שבכתב.
עדות לוויכוח בין הפרושים לצדוקים במגילות מדבר יהודה
מבחינתם של הצדוקים, הם הכוהנים לבית צדוק, התורה שבעל פה הייתה שקר והונאה מתחילתה ועד סופה. הרי הפרושים לקחו את חוקי התורה שהם כתבו וסילפו אותם לצורכיהם, כאשר לפשוטי העם לא הייתה שום דרך לדעת שהפירוש מעוות ומגמתי.
כך למשל כותב אחד הכוהנים בטקסט אותנטי שנמצא במגילות מדבר יהודה. טקסט שמשקף את רגשות הצדוקים לשימוש שהפרושים עושים בתורתם:
"פשר על מתעי אפרים אשר בתלמוד שקרם ולשון כזביהם ושפת מרמה יתעו רבים."
(מגילת פשר נחום, עמוד 2, שנמצאה במגילות מדבר יהודה).
מתעי אפרים הם מחברי התלמוד, הם הפרושים. מבחינת המחבר הצדוקי, הם כולם דוברי שקר שמוכרים כזבים לעם ומטעים אותם בפירושיהם השקריים, שאינם על פי התורה האמיתית.
מי כתב ולמה את התורה שבעל פה? המניע והסיבות להכנסת התורה שבעל פה
יותר מכול דבר אחר התורה שבעל פה נועדה להעניק לפרושים סמכויות שלא היו ברשותם עד אז. הפרושים קושרים את המסורת שלהם למעמד הר סיני, דבר שיעניק לה תוקף אלוהי ומעמד היסטורי. מסורת של קבלת התורה במעמד הר סיני כבר אז היתה כמובן, אך היא יוחסה לתורה של הצדוקים. הפרשנות הפרושית כאילו תורתם היא זו שהתקבלה על ידי האל היתה דרכם להקנות לתורתם תוקף של צו אלוהי, במקום זה שהיה לתורתם של הצדוקים. תוקף שלפיו החוקים שהם יחוקקו וינהיגו הם שיחשבו לחוקים הנכונים.
המסורת החדשה שהפרושים הכניסו נשארה במחלוקת במשך מאות שנים וגרמה לפיצול היהדות. סביב 700 לספירה, קרוב לאלף שנה לאחר תחילת מאבקם של הפרושים, תתפצל היהדות הקראית שתסרב להאמין בתורה החדשה, היא התורה שבעל פה. אך לבסוף רוב מתנגדיה ייעלמו והיא תתקבע ותהפוך למקובלת. לפי מסורת זו, התורה שבעל פה התקבלה במעמד הר סיני. אבל לא סתם התקבלה במעמד זה – היא התקבלה כאשר כל הנשמות של כל היהודים מכל הדורות, של המתים, של החיים, אפילו של אלו שיחיו בעתיד, כולם נכחו במעמד הר סיני ושמעו את התורה שבעל פה מפיו של אלוהים.
על פי המסורת שהנהיגו הפרושים וממשכיהם חז"ל, תלמיד חכם נולד כאשר הוא כבר יודע את התורה כולה והוא רק נזכר בה במהלך חייו כשהוא פוסק הלכות. לכן דבריו אינם נופלים מדברי הכוהנים והוא רשאי לפסוק הלכות כמותם. הוא גם רשאי לפרש את כתביהם של הכוהנים ולחוקק חוקים על בסיס אותה סמכות. אפשר למצוא בכתבי חז"ל, ממשיכיהם של הפרושים, מספר דוגמאות המבליטות את נחיתותו של הכוהן לעומת התלמיד החכם. כך הם הצליחו לשבור את תקרת הזכוכית ששימרה לכוהנים סמכויות בלעדיות. מעתה הסמכויות הבלעדיות שניתנו על פי התורה רק לכוהנים היו מוקנות גם להם.
אתם מוזמנים לשקשיב להרצאתו של פרופסור משה הלברטל, במסגרת הקורס מחשבת ישראל באוניברסיטה הפתוחה, בה הוא מביא דוגמאות מהתורה שבעל פה המציגות את השינוי שהיהדות עברה בימים ההם. למשל הוא מביא דוגמה מהמשנה (ממסכת הוריות ג ח) בה חז"ל מנגידים את גבור התרבות החדש שהם קידמו, "התלמיד חכם", אל מול גיבור התרבות המודח של הצדוקים, "הכוהן". בהנגדה זו הם מציגים את עליונותו של התלמיד החכם על פני הכוהן. במסכת מדורג תלמיד חכם ממזר, כלומר תלמיד חכם מהמעמד הנחות ביותר, כזה שאין לו יחוס ויכולת להמשיך את הדור, מעל כוהן גדול, שהוא הדמות הצדוקית בעלת הסמכות הגבוה ביותר. משום שהכוהן הגדול אינו מחזיק בתורה שבעלפה הוא מתואר כעם הארץ וחז"ל מדרגים אותו נחות אפילו מתלמיד חכם הגרוע ביותר, אותו תלמיד חכם ממזר.
למה ומתי נולד חג מתן תורה
הכנסת התורה שבעל פה, המשנה, והתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי שבאו בעקבות התורה שבעל פה, הובילה גם ליסוד חגים שונים שתפקידם היה לקבע את המסורת החדשה ולהקנות לה הכרה רחבה בקרב העם. חג שנכנס במסגרת אותה מהפכה הוא חג מתן תורה. החג הזה שאותו אנחנו חוגגים עם חג השבועות, לא היה קיים בימי הצדוקים. המחלוקת על החג מתועדת רבות במקורות היהודיים לאורך ההיסטוריה. בעקבות המחלוקת אנחנו מוצאים הצעות שונות של מפרשים ביהדות המנסים לתת תשובה לשאלה מדוע חג מתן תורה אינו מופיע בתורה. הרי אם החג הוא חלק מהתורה והתקבל במעמד הר סיני, אזי החג אמור היה להיות מצוין בתורה.
התשובה לשאלה זו נעוצה במועד היווצרותו של החג. חג מתן תורה לא מופיע בתורה משום שהתורה נכתבה שנים רבות לפני שהחג הזה נוסד. חג מתן תורה נכנס למסורת על ידי חכמים שרצו לבסס את מעמדה של התורה שבעל פה. המחלוקת בעם על אמיתות התורה שבעל פה הייתה כאמור ארוכת שנים. ייסוד חג מתן תורה נכנס כחלק מאותה מהפכה שניסתה לבסס ולחזק את מעמדה של התורה שבעל פה. החדרת התורה שבעל פה למסורת הייתה תהליך הדרגתי, וביסוס החג היה חלק ממנו וסייע בתהליך.
במסגרת אותה מהפכה נוסד גם חג ראש השנה. אתם מוזמנים לקרוא גם את הפוסט המסביר כיצד נולד ראש השנה ועל הקשר שלו למאבקם של הפרושים בצדוקים.
עוד תוכלו לקרוא על ראשוני הפרושים. כיצד נוצרה המפלגה שתשנה את היהדות מהקצה אל הקצה. מפלגה שלכאורה הגיחה משום מקום וזכתה לתמיכה רחבה בעם. אני טוען שהפרושים לא צמחו יש מאין והם היו שם תמיד. על כך תוכלו לקרוא בפוסט המספר מהיכן צצו הפרושים.
ראיות רבות נוספות לנאמר כאן תמצאו בספר "שלושה לוחות הברית" שבו ניתוח מעניין ומקיף, בשפה פשוטה וקריאה, המראה כי ספרות המקרא, וגם התורה שבעל פה, הן תוצר של מחלוקות פוליטיות שהיו בין שני בתי הכהונה. מחלוקות על אותם הנושאים שגם כיום, בימינו, פוליטיקאים מתווכחים עליהן: על נדל"ן (השליטה במקדשים), על ההנהגה והשררה, וכמובן על הרבה כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
למה יש סתירות בתנ"ך?
ספרות המקרא רצופה סתירות. גוליית למשל "זכה" למות פעמיים, כאשר פעם דוד הרגו ופעם אלחנן. איך נוצרו כל כך הרבה גרסאות הסותרות זו את זו ולמה?
למה דוד מושמץ כל כך בתנך ומתי הפך למלך נערץ?
דוד הוא אולי המלך שעשה הכי הרבה חטאים בתנ"ך ולעומת זאת בציבור ובמסורת היהודית הוא נתפס כמלך הקדוש ביותר. איך מיישבים את הסתירה הזאת?
מדוע חרב המקדש הראשון וכהונת יהודה הוגלתה?
למה גלינו לבבל? וויכוח בין הגולים מתפתח על הסיבה לגלות ולחורבן המקדש הראשון. הכהן הגדול שהוגלה מאשים את חטאי ישראל אבל יש גם קול מרדני אחר שמתווכח איתו. מי הוא היה ולמה יצא נגדו?
באיזה שפה נכתב הטקסט התנכ"י הקדום ביותר?
האם הטקסט המקראי הקדום ביותר נכתב בעברית תנ"כית? או אולי בעברית הקדומה, שמשמשת עדיין את השומרונים? או אולי בשפה שלישית, קדומה עוד יותר?
חזקיהו נגד יאשיהו – ההבדל בין שתי הרפורמות לריכוז הפולחן בירושלים
מסופר על שתי רפורמות לריכוז הפולחן בירושלים שעשו חזקיהו ויאשיהו, אך הן רפורמות הפוכות במהותן. אחת ניסתה לאחד את בתי הכהונה והשניה לחסל אחד מהם. מה קרה ואיך זה קשור ללוח השנה?
המאבק על ההנהגה בין יהושע בן נון לכלב בן יפונה
המאבק על ההנהגה בין בתי הכהונה: כוהני אפרים קידמו את נשיא שבט אפרים יהושע בן נון, ואילו כוהני יהודה – את נשיא שבט יהודה כלב בן יפונה. על מה היה המאבק?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני