איך נוצר ראש השנה?
קוראי הבלוג הזה כבר וודאי יודעים שאני טוען כי החגים נולדו תמיד כחלק מהפיכות שונות שהיו לאורך ההיסטוריה. תוצר לוואי אם תרצו של מאבק, שבו המנצחים יסדו חג שיפאר את ניצחונם, או על מנת שיסייע להם להטמיע את הרפורמה שרצו לעשות בקרב העם, בעודם דוחקים את מסורת קודמיהם אל מחוץ להיסטוריה.
אל תטעו לגבי המילה רפורמה. אין הכוונה לרפורמה דוגמת הרפורמה בסלולר של כחלון שהטיבה עם צרכני הסלולר. רפורמה פירושה מהפכה, ולפעמים גם הפיכה. שינוי מהקצה אל הקצה שהזרם המנצח עושה כשהוא מדכא ומחסל את מתנגדיו. ושלא תבינו אותי לא נכון, אינני מזלזל חלילה בכחלון ובמאמצים שעשה להשגת הרפורמה. אבל מבלי לזלזל במלחמתו בטייקונים רבי הכוח וקשריהם לשלטון, לא מדובר עדיין ברצח האופוזיציה ורדיפות של מתנגדי השלטון (כך לפחות אני מקווה).
ראש השנה הוא חג שבא לבסס את לוח השנה החדש שהפרושים וחז"ל ממשיכיהם רצו להטמיע בעם. לוח שהיה במחלוקת והיה חלק ממאבקם של הפרושים בצדוקים, הם הכוהנים שישבו בבית המקדש. הם לא היו הראשונים ולא האחרונים שהחליפו את לוח השנה כאשר רצו לסמן את סופו של העידן הישן ותחילתו של עידן חדש. שינוי הלוח הוא סימן מובהק למהפכה דתית או פוליטית. כך עושה גם נפוליאון במסגרת המהפכה הצרפתית, כך עושה גם לֵנִין במהפכה הסובייטית עם חיסול הצאר. כל הפיכה שכיבדה את עצמה פעלה להרס הסדר הישן והחלפתו בחדש באמצעות זמן חדש, לפעמים אפילו בצורה מגוחכת. ההפיכה הסובייטית העניקה לאנשי ברית המועצות שבוע בן חמישה ימים, כאשר לכל יום היה צבע משלו, כלומר היה יום סגול, יום צהוב וכך הלאה. נפוליאון, לאחר שהחליף את היארדים במטרים, הגדיל לעשות ושינה אפילו את השעות ביממה לעשר שעות ביום ובכל שעה 100 דקות. זמן חדש – עידן חדש.
במקרה של הפרושים וחז"ל לקח להם כאלף שנה להטמיע את הלוח החדש ובדרך היהדות התפצלה לשתיים ונוצר זרם הקראים, שאנשיו רצו לשמר את המסורת הצדוקית. אבל במרחק הזמן אפשר לומר שהם נצחו בגדול, וזו הסיבה האמיתית לכך שאנחנו חוגגים היום את ראש השנה ב-א' תשרי.
עדויות מהמאבק הגדול על לוח השנה בין הצדוקים לפרושים
מגילות מדבר יהודה מספרות לנו את הסיפור הגדול. מחבריה הם הצדוקים, או כפי שהם מכנים את עצמם במגילות, הכוהנים לבית צדוק, הם הכוהנים שמסורתם נדחקה אל מצולות העבר. אבל מגילות מדבר יהודה לוקחות אותנו כמו קפסולה של זמן אל הימים ההם, בהם הם עוד היו נרדפים.
השוואה מרתקת, כפי שאף עולה ממחקריה ומאמריה של פרופסור רחל אליאור, שחקרה את המגילות במשך שנים, בין כתבי הכוהנים לבית צדוק שנמצאו במגילות מדבר יהודה לבין תנ"ך של ימינו, חושפת מה מכתבי הצדוקים זכה לעבור את מבחן הצנזור הפרושי ומה הוצא מהקנון, נאסר בקריאה והושכח בדרך זו בכוונה.
מחברי מגילות קומראן, הן מגילות מדבר יהודה, החזיקו בלוח שנה שימשי, בשונה מהלוח החז"לי המבוסס על הירח. כל טקסט שהזכיר את הלוח הושמט ולא עבר את הצנזורה המחמירה. למשל על פי כוהני בית צדוק דוד המלך חיבר מזמור לכל יום בשנה, לכל שבת, לכל חג, ראש חודש ומועד. לפי עדותם של מחברי מגילות מדבר יהודה דוד המלך כתב ארבעת אלפים וחמישים מזמורים. אל ספר מזמורי תהילים המצונזר שלנו זכו להיכנס רק 150 מזמורים, אלו שלא צוין בהם התאריך, שהיה תמיד על פי הלוח הצדוקי.
"יהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש {ו}סופר
ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל ואנשים ויתן
לו יהוה רוח נכונה ואורה ויכתוב תהלים
שלושת אלפים ושש מאות ושיר לשורר לפני המזבח על עולת
התמיד לכול יום ויום לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש
מאות ולקורבן השבתות שנים וחמשים שיר ולקורבן ראשי
החודשים ולכול ימי המועדות…"
מתוך מגילת תהילים 11QPs / מגילות מדבר יהודה
מגילת תהילים שנמצא במגילות קומראן וכוללת עשרה מזמורים שלא זכו להיכנס לנוסח המסורה
ייסוד ראש השנה
האזכור הראשון של ראש השנה במקורות היהודיים הוא במסכת ראש השנה במשנה, מסכת שבה למעשה נוסד המועד הזה. במרכזה של מסכת ראש השנה מופיע הוויכוח על הלוח בין רבן גמליאל לבין רבי יהושע, שהוא משבט לוי, שבט הכוהנים. אותו ויכוח בין הפרושים לצדוקים על הלוח.
רבי יהושע, שיש לו "דם כוהני", מבקש להתחיל את השנה ביום ד' כפי שהיה נהוג על פי הלוח הצדוקי. רבן גמליאל, שהוא נשיא הסנהדרין, מסרב וקובע כי הלוח ייקבע על פי רצונו, כלומר על פי רצון ההנהגה ולא על פי שיטת הצדוקים. רבן גמליאל מגדיל לעשות וגוזר על רבי יהושע להופיע בפניו ביום הכיפורים שחל על פי הלוח של כוהני בית צדוק. למעשה הוא דורש ממנו לחלל את יום הכיפורים על פי הלוח הצדוקי ולגלות סולידריות עם החלטת ההנהגה, היא החלטתו שלו.
רבי יהושע מתקשה לקבל את הגזרה הנוראה, ואז רבי עקיבא מבקש ממנו לקבל את החוק החדש. הוא קורא את הפסוק: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כג) ודורש אותו אחרת. אומר רבי עקיבא: "אל תאמר אותם, תאמר אתם." כלומר אתֶם, ההגמוניה, אתם השלטון, אתם הריבון, אתם אלו שתקבעו את המועדים והחגים. לא יהיו אלה המועדים כפי שנקבעו בתורה הכתובה הצדוקית אלא המועדים שההנהגה תקבע על פי שיקול דעתה. וכדי לנחם את רבי יהושע הוא מוסיף ואומר: "אתם אתם אתם ג' פעמים אתם. אפילו שוגגין אתם, אפילו מזידין אתם, אפילו מוטעין בלשון הזה" (תלמוד בבלי, ראש השנה, כה). כלומר, גם אם הם שוגים ואפילו במזיד, ואפילו מטעים, גם אז יש לנהוג על פי המועדים של הלוח החדש של ההגמוניה.
המחלוקת הגדולה הזאת על הלוח במסכת ראש השנה עומדת בלב ייסוד חג ראש השנה. היא חלק מאותה מהפכה, או הפיכה, שבה הפרושים מוציאים החוצה את המסורת הצדוקית ומחליפים בה את לוח השנה. מטרת החג הייתה קיבוע והשרשת הלוח החדש. בצורה זו של מיסוד חג ראש השנה, הפרושים וחז"ל מטמיעים את הלוח החדש שמסכת ראש השנה עצמה מעידה כי היה במחלוקת אפילו בין חכמים. אגב, הצדוקים חגגו חג אחר במועד הזה והוא יום תרועה. אולי התקיעה בשופר בראש השנה היא שריד מחגם של הצדוקים, שנדרס על ידי ראש השנה שלנו ב-א' תשרי.
המהפכה של הפרושים שינתה את היהדות מהקצה אל הקצה. במסגרתה הוכנסה התורה שבעל פה, שהחליפה את התורה של הצדוקים. תורה שלכאורה מפרשת את תורת הצדוקים, אך למעשה הפירוש כה יצירתי כה ורחוק מכוונת המשורר, וזאת משום שמטרתה היתה לשלול את התורה הצדוקית שחלקים גדולים ממנה נאסרו בקריאה והוצאו מהמסורת היהודית לתמיד. על כך אתם יכולים לקרוא בפוסט העוסק בשאלה מי יצר את התורה שבעל פה ולמה.
על עלית הפרושים, זרם שהגיע באמצע ימי הבית השני, לכאורה משום מקום, וכבש בסערה את היהדות, שינה אותה לבלי הכר, אתם יכולים לקרוא בפוסט מאיפה הגיעו הפרושים. איך קרה שלפתע הגיח זרם חדש שלא מופיע באף מקור יהודי קדום משום מקום וחיסל את היהדות שהיה אלפי שנים? אני טוען שהם היו שם כל הזמן. אז מי הם הפרושים?
לוח השנה הצדוקי
הלוח הכוהני של כוהני בית צדוק הוא לוח שמשי בשונה מהלוח הבבלי שמבוסס על שילוב מחזור הירח והשמש. בלוח הזה 364 ימים בשנה, 52 שבועות ובכל שבוע שבעה ימים. כבר בתקופתם היה ידוע כי השנה השמשית אורכה 365 ורבע ימים, ולכן קיים בלוח מנגנון תיקון בלוח, שבו הוסיפו ימים בשנת השמיטה, כדי לפצות על היום ורבע החסרים בכל שנה, וכך התקבל לוח שמשי מלא ומדויק.
בלוח של כוהני בית צדוק, שמות החודשים הם מספרים. כלומר הם נקראים, החודש הראשון, החודש השני, וכך הלאה, ולא בשמות של החודשים הבבליים, שהם החודשים בלוח החז"לי, תשרי, חשוון, כסלו וכו. אם תלכו אל התנ"ך תראו שהחודשים המופיעים בו הם מספרים. דבר זה אינו מקרי ונובע מכך שהשמות בתנ"ך הם שמות החודשים המופיעים בלוח הצדוקי.
ללוח הזה סימטריה מרהיבה. כל שנה מחולקת לארבעה רבעונים בני 91 ימים כל אחד, 13 שבתות בכל רבעון. מועדי החגים בלוח הזה הם קבועים ותמיד חגגו אותם באותו היום בשבוע. היום הראשון של השנה על פי הלוח הזה הוא תמיד יום ד' משום שעל פי אמונתם ביום הרביעי נבראו המאורות. משום שרק מרגע בריאת המאורות אפשר למנות את הימים והשנים. בלוח הזה בכל רבעון, החודש הראשון יתחיל תמיד ביום ד', החודש השני ברבעון תמיד ביום ו', החודש השלישי תמיד ביום א' – כך שכל החודשים מתחילים תמיד בימי א', ד' או
לא אדו ראש
דוגמה נוספת לחוק שהוכנס בלוח השנה החז"לי כחלק מהמאבק בצדוקים הוא החוק המוכר לנו בשם "לא אדו ראש". על פי הלוח הצדוקי כאמור בכל רבעון, החודש הראשון יתחיל תמיד ביום ד', החודש השני ברבעון תמיד ביום ו', החודש השלישי תמיד ביום א' – כך שכל החודשים מתחילים תמיד בימי א', ד' או ו'. כנגד ההסדר הזה חז"ל קבעו את ההלכה שלפיה בלוח החז"לי לעולם ימים אלו לא יפתחו את החודש. לא אד"ו ראש פירושו שהימים א', ד', או ו', לעולם לא יהיו בראש חודש. הלכה שנוסדת כנגד הלוח הצדוקי במסגרת אותה רפורמה.
קביעת ראש השנה ב-א' תשרי ולא ב-א' ניסן - ויום תרועה
ראש השנה העברי נקבע בתחילת החודש השביעי על פי לוח חודשי השנה הבבליים. השנה על פי הלוח הבבלי החלה ב-א' ניסן וחכמים קבעו כי ראש השנה העברי יהיה ב-א' תשרי. כיום, כאשר רבנים מנסים למצוא איזכור של ראש השנה בתנ"ך הם נאחזים בחג צדוקי שהיה נחגג בראשון לחודש השביעי, על פי הלוח הצדוקי. חג הקרוי יום תרועה ונזכר בתנ"ך כמה פעמים. במיוחד נהוג לציין את איזכור החג בימיו של עזרא (נחמיה ח'). רבנים לעיתים משתמשים באיזכור זה כדי להביא ראייה כביכול לקיום ראש השנה בתקופת המקרא. דבר זה יש בו מידה מסוימת של ציניות, שלדעתי נעשית בתום לב, ובכל זאת, השימוש בחג הצדוקי יום תרועה שהוצא ממסורת ישראל כחלק מהוצאת כלל המסורת הצדוקית, ולהביאו כראיה לראש השנה, החג שמסמל אולי יותר מכל את הוצאת המסורת הזו, יש בו מידה מסוימת של אירוניה.
בכל מקרה, מדובר בלוחות שנה שונים, הצדוקי שימשי, השני ירחי-שימשי, שאינם חופפים. היום הראשון בחודש השביעי בלוח השנה הצדוקי לא נפל על א' תשרי, על אף שא' תשרי הוא אכן היום הראשון בחודש השביעי על פי הלוח הבבלי.
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
מדוע נכתב ספר במדבר ואת מי הוא הרגיז?
מי כתב את ספר במדבר? האם יכול להיות שהספר נכתב כדי לחולל הפיכה פוליטית בתוך בית הכהונה? אם כן, מי חולל את אותה הפיכה וכנגד מי היא כוונה?
איך נולד אתר היסתורה
קוראים רבים מבקשים שאספר על עצמי. מי אתה? מה למדת? איך הגעת לכל מה שאתה כותב עליו כאן? אז בפוסט הזה אנסה לתת תשובות לחלק מהשאלות הללו.
באיזה שפה נכתב הטקסט התנכ"י הקדום ביותר?
האם הטקסט המקראי הקדום ביותר נכתב בעברית תנ"כית? או אולי בעברית הקדומה, שמשמשת עדיין את השומרונים? או אולי בשפה שלישית, קדומה עוד יותר?
הדרמה שמאחורי כתיבת ספר התורה
הרפורמה לריכוז הפולחן בירושלים, או טבח ממוסד לחיסול בית הכהונה המתחרה בחסות תורה חדשה? אז מי כתב את התורה ולמה?
מאיפה הגיעו הפרושים?
בסוף ימי בית שני מגיח משום מקום זרם חדש: הפרושים. משתלט על היהדות, כשהוא מכניס את התורה שבעל פה שהחליפה את תורת הצדוקים. איך קרה הדבר ומאיפה באו הפרושים?
מה היה חטאם האמיתי של כוהני בית עלי?
מי היו כוהני בית עלי? האם היו חוטאים גדולים או מתנגדיהם הפוליטיים של מחברי הסיפור?
החלפת הלוח בציר הזמן
עד כאן תיאור הפוליטיקה של הימים ההם. ועכשיו נסתכל לרגע על שינוי הלוח מזווית אחרת והיא ציר הזמן. מימד ציר הזמן חולש על שנים ארוכות ומוסיף מידע נוסף, שלדעתי היקשה על חוקרים שונים לראות את הפוליטיקה ומאחורי שינוי הלוח. למימד הזמן אנסה להוסיף את נקודת המבט שלי, על הוויכוחים בין הכוהנים. כך תוכלו לעקוב אחר השתלשלות האירועים ועדיין לראות את ההקשר המלא והשפעת המאבקים בין הכוהנים על הישתנות הלוח.
השתלטות החשמונאים
בשנת 175 לפנה"ס אנטיוכוס אפיפנס עולה למלוכה ודורש מהכוהן הגדול במקדש, חוניו, להתיישר ללוח האזרחי של הממלכה הסלווקית, זה הלוח ששימש לגביית המס בכל הממלכה. אך חוניו, שהלוח הצדוקי היה מקודש עבורו, מסרב. אנטיוכוס שרואה בחוניו פקיד קטן ותו לא, אינו מתרגש במיוחד ומפטר את חוניו מהתפקיד.
בעקבות המשרה שהתפנתה החל מחול שדים, שמרד החשמונאים הוא חלק ממנו, ובסופו משתלטת כהונת בית חשמונאי על המקדש ועל הכהונה הגדולה. עם השתלטותם החשמונאים מחליפים את הלוח הצדוקי, המסורתי, שהיה במשך מאות שנים במקדש, בלוח הסלווקי, היווני. קצת מצחיק שהחשמונאים, שבספריהם מתארים את כל מי שהכניסו תרבות יוונית למקדש כמתייוונים רשעים, הם שהנהיגו את הלוח היווני במקדש. אולי, אגב, בעל כורחם אך מעניין שהם לא ראו את עצמם מתייוונים. איך אומרים, הגמל לא רואה את דבשתו..
נדגיש רק כי מדובר בלוח הסלווקי-יווני שהחליף את הלוח הצדוקי, ולא בלוח הפרושי-חז"לי, שיהיה הלוח העברי, ואליו נגיע עוד רגע.
נפילת החשמונאים והמאבקים על הלוח העברי
עם נפילת החשמונאים נפתחת האפשרות להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את הלוח הצדוקי למקדש. אלא שאז מתחיל הוויכוח הפנימי בין הפרושים לבין עצמם.
כפי שתוכלו לקרוא כאן באתר היסתורה אני טוען כי עליית החשמונאים היא שהולידה את מפלגת הפרושים שהוקמה כנגד החשמונאים. בתחילת הדרך המפלגה כללה כוהנים הן ממשפחות כהונה ישראליות והן יהודאיות, שעשו יד אחת נגד אויב משותף, החשמונאים. על כך תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בשאלה מאיפה הגיעו הפרושים, מפלגה שהגיחה כאילו משום מקום ושנתה את היהדות מהקצה אל הקצה. אבל כמו תמיד, כשאין לנו, היהודים, אויב משותף אנחנו מתחילים לריב אחד עם השני… נפילתם של החשמונאים רק העצימה את הוויכוח על הלוח, בין הכוהנים מבית צדוק שהיו חלק ממפלגת הפרושים לבין חבריהם הכוהנים ממלכת ישראל שהובילו את המפלגה.
מיסוד ראש השנה הוא חלק מחידוד העמדות בין שני הזרמים הניצים, וחלק מתהליך הוצאתה של המסורת הצדוקית. אפשר לראות שהפרושים לא הביאו ממש לוח חדש. החודשים המוכרים לנו, תשרי, חשוון, כסלו וכדומה, הם חודשי הלוח הבבלי. החודשים האלו היו בשימוש כבר מאות שנים קודם לכן. ככל הנראה הלוח עם החודשים הבבליים אומץ בעבר מכיוון שהיה בשימוש אצל האימפריות, כפי שנהוג לאמץ היום במרבית אומות העולם את הלוח הגרגוריאני (הלועזי).
כוהני בית צדוק שראו בלוח שלהם לוח מקודש סרבו לקבל על עצמם לוח זר כלשהו. אפשר ללמוד על כך למשל מתוך מגילת אסתר שבה מוזכר חודש אדר, חודש מהלוח הבבלי. מגילת אסתר הוא ספר התנ"ך היחיד שלא נמצא במגילות מדבר יהודה ודבר זה אינו מקרי. כוהני בית צדוק סרבו לכלול בספרייתם כל ספר שמחבריו השתמשו בחודשים אחרים מאלו שהיו בלוח המקודש להם. הם החרימו את מגילת אסתר בשל כך, בדיוק כפי שהפרושים החרימו את כתבי הקודש שלהם כאשר באלו הופיעו רק חודשי הלוח הצדוקי כפי שנתגלה במגילות מדבר יהודה.
גם לאחר ייסוד ראש השנה, כנראה בימיו של רבי עקיבא במאה השניה לספירה, המשיכו הוויכוחים. רבי עקיבא הוא מי שחתום על המהפכה הזו שבה ספרי הצדוקים הפכו לחיצוניים ונאסרו בקריאה ובלימוד, אך המאבקים נמשכו עוד כ 800 שנה לפחות. כאמור היהדות הקראית התפצלה משאר היהודים, על רקע המאבק בין מצדדי המסורת הצדוקית למצדדי המסורת החדשה, הישראלית-פרושית. עדות לוויכוחים אלו מתועדת אפילו בימיו של סעדיה גאון שחי עד אמצע המאה העשירית לספירה.
בכל התקופה הזו הלוח, שיקרא הלוח העברי, עובר שינויים רבים. אפשר ללמוד על השתנות הלוח הבבלי שאומץ בידי חז"ל מתוך מגילת אסתר למשל. לפי מגילת אסתר (אסתר, ג', ז') בזמן חיבורה עדיין ראש השנה היה בא' ניסן ולא בא' תשרי, כפי שנהוג היום בלוח העברי המוכר לנו. חוקרים גם הצביעו על כך שעיבור השנה בלוח נכנס בתקופה זו, בה הלוח הפרושי-חז"לי, עובר טלטלה והתאמה לנוכח הוויכוחים עליו. שיטת הלוח שלפיה החלטה אנושית היא שתקבע תחילתה של השנה, קביעה שאינה מסתמכת על מתמטיקה וגרמי השמים, יצרה לוח שנה לא יציב שהיה צריך לעבור התאמות עד שהתקבעה הגרסה המוכרת לנו.
גם לאחר ייסוד ראש השנה, כנראה בימיו של רבי עקיבא במאה השניה לספירה, המשיכו הוויכוחים. רבי עקיבא הוא מי שחתום על המהפכה הזו שבה ספרי הצדוקים הפכו לחיצוניים ונאסרו בקריאה ובלימוד, אך המאבקים נמשכו עוד כ 800 שנה לפחות. כאמור היהדות הקראית התפצלה משאר היהודים, על רקע המאבק בין מצדדי המסורת הצדוקית למצדדי המסורת החדשה, הישראלית-פרושית. עדות לוויכוחים אלו מתועדת אפילו בימיו של סעדיה גאון שחי עד אמצע המאה העשירית לספירה.
בכל התקופה הזו הלוח, שיקרא הלוח העברי, עובר שינויים רבים. אפשר ללמוד על השתנות הלוח הבבלי שאומץ בידי חז"ל מתוך מגילת אסתר למשל. לפי מגילת אסתר (אסתר, ג', ז') בזמן חיבורה עדיין ראש השנה היה בא' ניסן ולא בא' תשרי, כפי שנהוג היום בלוח העברי המוכר לנו. חוקרים גם הצביעו על כך שעיבור השנה בלוח נכנס בתקופה זו, בה הלוח הפרושי-חז"לי, עובר טלטלה והתאמה לנוכח הוויכוחים עליו. שיטת הלוח שלפיה החלטה אנושית היא שתקבע תחילתה של השנה, קביעה שאינה מסתמכת על מתמטיקה וגרמי השמים, יצרה לוח שנה לא יציב שהיה צריך לעבור התאמות עד שהתקבעה הגרסה המוכרת לנו.
על המאבקים על הלוח לפני ימי החשמונאים בין שני בתי הכהונה תוכלו לקרוא בפוסט העוסק בהבדל בין שתי הרפורמות לריכוז הפולחן, של חזקיהו ויאשיהו. הבדל תהומי כאשר אחת מהן ניסתה לאחד את שני בתי הכהונה והשניה ניסתה לחסל אחד מהם.
ראיות לכל הנאמר כאן תמצאו בספר "שלושה לוחות הברית". הספר מציג את נקודות המחלוקת בין הכוהנים ומראה בשפה פשוטה וקריאה כיצד הן משתקפות במקרא ובתורה שבעל פה. אלו תמיד היו מחלוקות פוליטיות שהיו בימים ההם, בזמן שספרות זו נכתבה, בין הכוהנים. מחלוקות על אותם הנושאים שגם כיום, בימינו, פוליטיקאים מתווכחים עליהם: על נדל"ן (השליטה במקדשים), על הנהגה וכוח, וכמובן על כסף, הרבה כסף. כל אלו משתקפים בספרות הקודש שנכתבה לאורך שנים ארוכות ותוכלו למצוא לכך ראיות רבות בספר "שלושה לוחות הברית".
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני
מעניין מאד. כל כתבה יותר מעניינת ומחדשת מהשניה. חדשני, פורץ דרך, מרתק!
שאני חושב על זה, איזה סיפורים סיפרו לנו על לא אדו ראש זה לא יאמן… כולם מה אני אגיד, לא א גרוייסע מציאה.. לא התיישבו עם התירוצים בכלל. סוף כל סוףיש הסבר שנשמע מנומק והגיוני.