התפנית בעלילה קוראת עם עלייתה של מפלגת הפרושים בימי בית שני. עלייתה תגרום בסופו של דבר להדחתם של כוהני יהודה הצדוקיים, מחיקה והסתרת המחיקה של המסורת שלהם, שעל הריסותיה נקבל יהדות חדשה, שונה מהקצה אל הקצה מהיהדות שהיתה.

חז"ל, ממשיכיהם של הפרושים, תוך כמה מאות שנים יעצבו מחדש את חג הפסח וימציאו את ההגדה של פסח, שבשינויים קלים היא גם אותה הגדה של פסח שאנו אוחזים בה בליל הסדר.

חג הפסח החדש, זה שהוליד את ההגדה, גם הוא תולדה של מאבק פוליטי. מאבק קשה ומר בין מפלגת הפרושים לבין הכוהנים הצדוקים מירושלים. כחלק מהמהפכה של הפרושים ומלחמתם בצדוקים הוכנס הנרטיב של שתי התורות, זו שבכתב וזו שבעל פה. באמצעות התורה שבעל פה הקנו הפרושים לעצמם סמכויות רבות שאפשרו להם לקבוע הלכות תוך כדי שהם לוקחים לעצמם חירות לפרש את התורה הצדוקית כרצונם ולשנות את משמעותה המקורית מהקצה אל הקצה.

למיתוס זה אני קורא התורה השלישית, ועל אופן התהוותו תוכלו לקרוא בספר "שלושה לוחות הברית", שמסביר מדוע בלי הכנסתה של התורה שבעל פה לפרושים לא היתה שום דרך לגבור על הצדוקים, ששלטו בכל עמדות הכוח, הכסף והשררה.

חוקרים רבים תהו מהיכן צצו הפרושים פתאום. ברור שהתורה החדשה שהביאו, היא התורה שבעל פה חוללה מהפכה, יחד עם הקנוניזציה של התנ"ך, אותו תהליך של סלקציה בו נבחרו 24 ספרי קודש בלבד שהוכנסו לתנ"ך, בזמן שכל שאר ספרי הקודש הצדוקיים, כשלוש מאות במספר, נאסרו לקריאה והושכחו בכוונה. אבל עדיין נשאלת השאלה: מהיכן הגיעו לפתע הפרושים שהמקרא לא מזכיר אותם במילה.

אני רוצה להראות כאן שהפרושים לא צמחו יש מאין. הם היו שם תמיד. מדובר במפלגה שבראשיתה היתה מעין כור היתוך של שני בתי הכהונה. לא עוד קומץ כוהנים צדוקיים מורמים מעם היושבים אי שם במגדל השן, הוא המקדש שבירושלים, והם אלו שיקבעו את החוק לכולם, אלא שמעתה החוק יקבע בהסכמות רחבות יותר.

מדוע אני טוען כי זרם הפרושים נוצר מאיחוד של כוהנים משני בתי הכהונה? מסקנה זו אינה נטענה למיטב ידיעתי באף מחקר קודם לכן. ובכן אפשר ללמוד זאת ממבנה הסנהדרין, הגוף הפוליטי והדתי החשוב ביותר, שהשתנה עם עלית בית חשמונאי לשלטון במאה השניה לפנה"ס. עד אז בראש הסנהדרין עמד אדם אחד, כוהן ירושלמי, שכיהן בתפקיד אב בית הדין של הסנהדרין. אך כאשר החשמונאים עולים לשלטון נוסף לגוף הזה בעל תפקיד חדש: נשיא הסנהדרין. כאשר בוחנים את מקום מוצאם ואילן היוחסין של מי שכיהנו בתפקיד נשיא הסנהדרין מגלים כי כולם מוצאם מכוהני ישראל, ולעומתם כל מי שכיהנו בתפקיד אב בית הדין כולם היו מכוהני יהודה.

כיצד קרה השינוי? הסיבה לכך מאד פשוטה. עם השתלטות משפחת כוהני בית חשמונאי הצדוקיים על המקדש בירושלים הם גם מינו את עצמם למשרת הכוהן הגדול. באותה נשימה הם למעשה גם הדיחו את מי שהחזיקו במשך דורות במשרה הנחשקת, אחיהם כוהני משמר ידעיה מבית הכהונה הצדוקי. הכוהנים המודחים שהפכו לנרדפים על ידי אחיהם החשמונאים הבינו שעליהם לחבור אל כוהני ישראל כדי להשיג כוח פוליטי משמעותי יותר בסנהדרין, בתקווה שכך יגברו על כוהני בית חשמונאי.

למאבק על הכהונה הגדולה הנחשקת בין כוהני בית חשמונאי לכוהני משמר ידעיה שורשים עמוקים ועל מאבק זה תוכלו לקרוא בשני מאמרים נפרדים. מאמר המתאר את הסיבות שהובילו לכתיבת ספר דברי הימים ומאמר על המאבקים הפנימיים בכהונת בית צדוק שהובילו למרד החשמונאים. או בספר "שלושה לוחות הברית" שבו אני מביא ראיות חותכות ופורש את שלל המאבקים של הכוהנים, המסוכסכים יש לומר, בעת חזרתם מגלות בבל.

איחוד מפתיע זה של כוהני ישראל עם כוהני יהודה המודחים הוא שמוביל להקמת מפלגת הפרושים החדשה. תקופה זו של ראשוני הפרושים והיווצרותה של התנועה החדשה קרויה גם "תקופת הזוגות". תקופה זו כאמור מאופיינת באיחוד זמני של כוהנים משני בתי הכהונה, הישראלי והיהודאי, שהתאחדו נגד אותו אויב משותף, הוא בית חשמונאי. איחוד שבו קיים וויכוח אינהרנטי ובלתי פוסק שיצור את התורה שבעל פה, שכולה ביטוי למחלוקות העמוקות בין שתי המסורות, זו של כוהני ישראל וזו של כוהני יהודה.