ויכוח סוער פרץ לאחרונה בין מיטב החוקרים הבכירים ביותר בשאלה אם מגילות שפירא הן זיוף, או שמדובר במגילות מקוריות, שחשיבותן לא תסולא בפז. פוסט זה מרכז את הטענות של החוקרים משני הצדדים, המצדדים בזיוף אל מול החולקים עליהם וטוענים כי לא רק שהמגילות הן אותנטיות אלא הן המגילות החשובות ביותר שנתגלו מעולם.
תגלית מגילות שפירא
בשנת 1883 מוזס וילהלם שפירא, אספן וסוחר עתיקות שחי בירושלים, חושף קטעי מגילות שלטענתו נמצאו במערות ליד ים המלח, ובהן נוסח קדום של ספר דברים. הוא מציע את המגילות למכירה והמוזאון הבריטי מציע לשלם עבורן סכום עתק של מיליון פאונד. כתנאי לעסקה המוזאון מקים ועדה שאמורה לקבוע את אמינות הממצא. לשפירא באותו הזמן עבר מפוקפק, רק כמה שנים קודם לכן מכר למוזאון בברלין חרסים שהתגלו כמזויפים. הוועדה שהתמהמהה במסקנותיה מיישרת קו עם חוות הדעת של הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון־גנו, שקבע כי המגילות מזויפות. חוות הדעת שלו ניתנה מבלי שהוא היה יכול לבחון את המגילות לעומק, בין היתר משום ששפירא מנע זאת ממנו. שארל קלרמון־גנו נחשב לאויבו האישי של שפירא, מאחר שהוא מי שעמד מאחורי חשיפתו של זיוף החרסים כמה שנים קודם לכן. בעקבות החלטת הוועדה, המוזאון ביטל את העסקה. שפירא מכר את המגילות במכירה פומבית במחיר זעום של 25 פאונד, והמגילות אבדו. במשך כמה חודשים הוא עבר ממלון למלון, כשנפשו מיוסרת, ובאחד הלילות הוא שם קץ לחייו בירייה בראשו.
מחקר מגילות שפירא של ד"ר עידן דרשוביץ
בשנת 2021 ד"ר עידן דרשוביץ, שחקר את המגילות ששפירא חשף, ניקה את שפירא לחלוטין מאשמת הזיוף. הוא עשה זאת בדרך מרתקת, כאשר הצליח לשים יד על כתבי היד של שפירא עצמו, כתבים שאשתו של שפירא שמרה ונמצאו באוניברסיטה בגרמניה. כתבי היד המקוריים של שפירא חשפו בבירור כי הוא ניסה לתרגם את הטקסט הקדום מעברית עתיקה לעברית של ימינו. ברישומי כתב ידו אפשר היה לראות כי שפירא התלבט בנוגע למילים מסוימות שלא ידע את משמעותן במהלך התרגום. ד"ר דרשוביץ אף הראה כי שפירא שגה בתרגום חלק מהטקסט, דבר זה כשלעצמו שלל את האפשרות כי הוא זייף את הטקסט הקדום.
עדיין נותרה האפשרות שאומנם שפירא לא הוא האדם שזייף, אך המגילות זויפו בידי מישהו אחר ואינן אמיתיות.
טיעוני ד"ר עידן דרשוביץ לאותנטיות של מגילות שפירא
ד"ר דרשוביץ מביא במחקרו טיעונים רבים לכך שמדובר במגילות אותנטיות ולא ייתכן כי הן זיוף. הוא מביא כמה דוגמאות לקטעים בספר דברים, שרק לאחרונה המחקר המודרני הצליח להראות כי אלו טקסטים שנוספו לנוסח קדום יותר של הספר, קטעים שהוכנסו לספר דברים בעריכה מאוחרת ומסתבר שקטעים אלו אינם נמצאים במגילות שפירא. לכן טוען ד"ר דרשוביץ כי לא סביר שזייפן בשנת 1883 יכול היה לדעת עליהם ולהשמיטם במכוון, ומדובר במגילות אמיתיות.
למשל המחקר בשנים האחרונות הצביע על כך שהיה ניסיון של עורך מאוחר ליצור התאמה בין חוקי המלחמה בספר דברים לבין תיאור המלחמות השונות בספר. על פי חוקי המלחמה המופיעים בספר דברים, לפני התקיפה על התוקף לקרוא לשלום לדרי העיר שאותה הוא תוקף, בשונה למשל מחוקי המלחמה בספר יהושע. כלומר לפי החוק בספר דברים, לפני שאתה תוקף עיר, עליך להציע ליושבי העיר המותקפים אפשרות להיכנע מראש ולחסוך מעצמם את המלחמה.
דוגמה לכך אפשר למצוא בסיפור המלחמה נגד סיחון מלך חשבון. אנחנו מוצאים בסיפור שנשלחו אליו שליחים ובפיהם דברי שלום טרם החלה המלחמה, כפי שמצווה בחוקים שבספר דברים. חוקרים שונים שמו לב שבסיפור זה הוכנסו תוספות במסגרת עריכה שנועדה להתאים את הסיפור לחוק בספר דברים. והינה במגילות שפירא אותן תוספות לא נמצאו ובסיפור בני ישראל תקפו את סיחון ללא אזהרה, כפי שעולה מהחוק הקדום בספר יהושע.
ד"ר דרשוביץ טען כי לא סביר שזייפן שחי במאה ה-19, ולא הכיר את המחקר המודרני, יכול היה לדעת על אותה עריכה מאוחרת שנתגלתה רק לאחרונה במחקר, ולהשמיט בדיוק את אותם החלקים שמיוחסים כיום לאותה עריכה מאוחרות של הספר. על בסיס כמה מקרים כאלו הגיע ד"ר דרשוביץ למסקנה כי לא סביר שמדובר בזיוף והמגילות לדעתו הן אותנטיות.
אתם מוזמנים להאזין לדבריו של ד"ר עידן דרשוביץ המציג את מסקנותיו.
טיעוני פרופסור ישראל קנוהל נגד אותנטיות מגילות שפירא
פרופסור ישראל קנוהל העלה כמה טענות המערערות על ממצאיו של ד"ר דרשוביץ, ולדעתו המגילות מזויפות. אתם מוזמנים לצפות בריאיון המלא עם פרופסור קנוהל ולהקשיב לנימוקיו. אתייחס כאן לשלוש הטענות המרכזיות שהעלה פרופסור קנוהל, טענות חזקות ומעניינות כשלעצמן, והדיון בהן מרתק בעיניי. מולן אביא את התייחסותו של ד"ר דוד שפירא, שמביא טיעונים המתעמתים עם טענותיו של פרופסור קנוהל, ועמדתו היא שהמגילות אותנטיות ולא מזויפות. ולמען הסר ספק אציין עוד שאין קשר משפחתי בין ד"ר דוד שפירא למוזס ויליאם שפירא שחשף את המגילות. אתם מוזמנים לצפות גם בראיון המלא עם ד"ר דוד שפירא בנושא.
אלו שלוש הטענות המרכזיות שהעלה פרופסור קנוהל:
- הימצאות טקסטים כוהניים במגילות.
- טענת חקר הכתב.
- טענת הלשון.
טענת המקור הכוהני
פרופסור קנוהל מראה כי מחבר מגילת שפירא הכיר את ספר במדבר, שבו הוכנס טקסט כוהני מובהק שדרס נוסח קדום יותר. הוא מראה זאת בצורה מאוד יפה, כאשר הוא מצביע על כך שהמחבר של מגילות שפירא "מסדר" את מעשה פנחס מחדש, ופותר בו קונפליקט שנוצר מעריכה כוהנית קודמת, שיצרה בלבול בסיפור. היכרות זו של מחבר מגילות שפירא, לדעתו, חושפת זיוף, משום שלדעתו, הקטעים הכוהניים המדוברים הוכנסו בימי עזרא הסופר, בתחילת ימי הבית השני, ולכן גם מגילות שפירא חייבות היו להיכתב לאחר מועד זה, דבר שלא מתיישב עם תפיסה הגורסת שמדובר בטקסט קדום לעריכה הכוהנית.
ד"ר דוד שפירא, לעומתו, מצביע על חוקרי מקרא שונים, כדוגמת יחזקאל קויפמן, שסברו כי המקור הכוהני, שעליו מדבר פרופסור קנוהל, קדם למקור בספר דברים. כלומר טענתו של ד"ר דוד שפירא היא כי ייתכן שהמקור הכוהני קדום יותר ממה שמעריך פרופסור קנוהל. אם דבר זה נכון, אין מניעה, ואפילו בהחלט ייתכן, כי בפני מחבר מגילות שפירא עמד נוסח ספר במדבר, שבו כבר הופיע מעשה פנחס הכולל את הטקסט הכוהני.
אני, הקטן, לא רוצה להתווכח עם גדולי הדור, רק אנסה להציג את המשמעות של הדילמה בוויכוח בין שני החוקרים. המשמעות היא שאולי ישנה טעות בהנחה שבימיו של עזרא הסופר, במאה החמישית לפנה"ס, גובש הנוסח המוכר לנו, ולמעשה אולי הטקסט נערך כבר שנים רבות קודם לכן. כלומר עולה מכך שייתכן שהעריכה הכוהנית, שבה נוסף מעשה פנחס למשל לספר במדבר, נעשתה בשנים שבהן השתמשו בכתב שאנחנו מכירים ממצבת מישע, כתב שהיה בשימוש במאה התשיעית או השמינית לפנה"ס.
מכל זה עולה כי ישנן אפשרויות שונות שיכולות להסביר כיצד יכול היה להימצא ספר במדבר, ובו התוספות הכוהניות, בספרייתו של מחבר נוסח ספר דברים שחשף שפירא, מבלי שיהיה מדובר בזיוף.
טענת הכתב
פרופסור קנוהל העלה טענה מעניינת ביחס לכתב של המגילות. על פי טענה זו, חלק מהאותיות המופיעות במגילות תואמות את סט האותיות המופיע במצבת מישע שמתוארכת למאה התשיעית לפנה"ס, ונוסף לכך, חלק מהאותיות בעלות צורה שונה מעט שאינה מתאימה לתקופה זו. להערכת פרופסור קנוהל, אלו אותיות התואמות את אותיות הכתב הנבטי, שהוא מאוחר הרבה יותר. אומנם אלה ואלה אותיות בכתב עברי קדום, אך הצורה שלהן, עיצוב הפונט אם תרצו, תואם סגנונות כתיב שונים. במילים אחרות, הטקסט מכיל שילוב של שני פונטים, שכל אחד מהם היה בשימוש בתקופה שונה, ולכן לשיטתו מדובר בזיוף.
ד"ר דוד שפירא, לעומתו, סבור שאי אפשר ללמוד מצורת האותיות או להסיק ממנה אם הטקסט מזויף או אותנטי, וזאת משום שהטקסט שהגיע לידינו הוא העתק של המגילה המקורית ולא המגילה עצמה. יתרה מזאת, הוא מציין כי ברשותנו כמה תעתיקים של המגילות שנעשו בזמנו, ואין ביניהם התאמה בצורת האותיות. לשיטתו, ניתוח פלאוגרפי, שבו מנתחים את צורת האותיות, אינו אפשרי על תעתיקים כלל. ניתוח כזה יש לערוך אך ורק על המגילה עצמה, ומכיוון שדבר זה אינו אפשרי, כיום לא ניתן לקבוע בדרך זו אם המגילה מזויפת או מקורית.
טענת הלשון
אחד הטיעונים שהעלה פרופסור קנוהל מעניין במיוחד, ולו אני רוצה להתייחס. הוא מראה שבמגילות שפירא מופיעים ביטויים לשוניים מאוד קדומים לצד ביטויים המוכרים מתקופה מאוחרת יותר ונזכרים לראשונה רק בתורה שבעל פה. לדוגמה, המילה "בית" מופיעה בכתיב חסר וכתובה "בת", וזהו כתיב שנמצא במצבת מישע מהמאה התשיעית לפנה"ס ובחרסי שומרון מהמאה השמינית לפנה"ס. כתיב זה נעלם במשך השנים ולפי זה המגילה צריכה הייתה להיכתב לא אחרי השנים הללו, מה שמתאים לטענתי אגב. אבל מהצד השני מופיעה במגילה המילה "עדות" במשמעות החז"לית שלה, שהיא כפי שאנו נוהגים להשתמש בה היום, עדות בבית משפט למשל. זאת לעומת המשמעות המקובלת במקרא למילה – חוק. לדוגמה, אוהל העדות וארון העדות הם המקומות של ספר החוקים או התורה.
על פי טענה זו, הימצאותו של כתיב שנעלם במאה השמינית לפנה"ס במגילות לצד ביטויים לשוניים שהחלו להשתמש בהם רק במאה השנייה לספירה אינה אפשרית וחושפת כי מדובר בזיוף.
בהחלט טיעון חזק ומעורר מחשבה. אני מאוד מעריך את פרופסור קנוהל, שהתאוריות שהציג מרתקות אותי ביותר, ואינני מתיימר להכיר את כל מה שהוא יודע. ובכל זאת אני, הקטן, רוצה להציע הסבר לתופעה.
השימוש במילה "עדות" במשמעותה חוק מופיע לדעתי במקרא בצורה רחבה יותר, משום שכוהני יהודה הם שערכו וכתבו חלקים גדולים ממנו. אך כשבוחנים את הטקסט במשקפיים של טקסטים ישראליים לעומת טקסטים יהודאיים מוצאים שימוש במילה "עדות" במשמעותה החז"לית גם במקרא, אלא שאלו אותם חלקים, שלשיטתי מיוחסים לכוהני ישראל. בטקסטים אלו אפשר למצוא דווקא את השימוש במילים "עד" או "עדים" במשמעותן החז"לית.
דוגמה לכך אפשר למצוא למשל בספר יהושע פרק כד, שבו יהושע כורת ברית עם האל יהוה בשכם, מעוזם של כוהני ישראל ובירתו של ירבעם בן נבט:
"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם, עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם, כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת יְהוָה לַעֲבֹד אוֹתוֹ. וַיֹּאמְרוּ, עֵדִים" (יהושע כד).
כאן המשמעות של המילה "עדים" היא המשמעות החז"לית, ולשיטתי, המשמעות הישראלית שחלחלה אל חז"ל, ממשיכיהם של הפרושים, משום שהפרושים מוצאם מכוהני ישראל.
דוגמה נוספת היא בספר בראשית פרק לא, שלפי תוכנו מתאים למסרים ישראליים, ושם גם כן השימוש במילה הוא במשמעותה החז"לית:
"לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ… וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד. וַיֹּאמֶר לָבָן, הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד" (בראשית לא).
בספר "שלושה לוחות הברית" אני מעמיק בסוגיה זו ומראה דוגמאות נוספות המראות כי הייתה שפה שונה מעט בכתיבה הכוהנית של כוהני ישראל מהכתיבה של כוהני יהודה.
אם אני צודק בפרשנות זו, אין סיבה שלא יהיה שימוש בביטוי "עדות שקר" במגילות שפירא, שכולה מגילה בעלת מסרים ישראליים והזיקה לכוהני ישראל בה חזקה מאוד.
טענות לזיוף מגילות שפירא שהעלה ד"ר יגאל בן נון
חוקר נוסף שברצוני להביא כאן את טענותיו הוא ד"ר יגאל בן נון. בכמה הרצאות מעניינות הוא סוקר את השתלשלות האירועים שהובילו לגילוי המגילות. בהרצאות אלו הוא מעלה טענות שונות שלדעתו מעידות כי מדובר בזיוף.
אני ממליץ להאזין להרצאותיו של ד"ר בן נון באופן כללי, שכן רבות מהן מציגות גישה חדשה, מעניינת ומרעננת כלפי ספרות המקרא, וכמובן להאזין גם להרצאותיו של ד"ר בן נון בנושא מגילות שפירא. אני רוצה להציג כאן כמה מטיעוניו, ואביא מולם גם את דעת החולקים עליו, כדוגמת ד"ר דוד שפירא. אתם מוזמנים להאזין גם להרצאתו של ד"ר דוד שפירא בה הוא מציג את נימוקיו.
טענת מחקר האותיות
ד"ר בן נון מעלה טיעון שלפיו על פי צורת האותיות המופיעה בתעתיקים של מגילות שפירא, מדובר לדעתו בצורת כתיבה שנהוגה הייתה על חרסים, ולא על עורות, כפי שהיה מצופה מטקסט שהועתק ממגילת עור. ד"ר בן נון העריך כי דבר זה נוצר, משום שהאדם שכתב את מגילות שפירא העתיק את האותיות שראה במצבת מישע, שנכתבה על גבי חרס. לעומתו, ד"ר דוד שפירא הצביע על כך שניתוח פלאוגרפי הבוחן את צורת האותיות מתעתיקים של טקסט, הוא בעייתי. לדעתו, לא ניתן לערוך ניתוח פלאוגרפי במצב שבו אין בידינו המגילות המקוריות והעתקת האותיות בתעתיק אינה אמינה, במיוחד במקרה זה, שבו כאמור ישנם תעתיקים אחדים שבהם צורת האותיות אינה זהה.
טענה לזיוף באמצעות יריעות קלף הלקוחות מספרים עתיקים
אחת הטענות החזקות שהעלה ד"ר בן נון נוגעת ליריעות קלף שנגזרו מספרי קודש ששפירא סחר בהם. מדובר בספרי קודש עתיקים ששפירא הביא מיהדות תימן, ונתגלה ששולי הספרים נגזרו. על פי הטיעון הזה, שפירא גזר את שולי ספרי הקודש התימניים והשתמש בהם כדי לכתוב עליהם את הטקסט המזויף. זהו טיעון שכבר העלה בזמנו קלרמון-גנו, מי שכאמור היה ביריבות כלשהי עם ויליאם מוזס שפירא שחשף את המגילות.
ד"ר דוד שפירא וגם ד"ר עידן דרשוביץ הצביעו על כך שהסיבה לגזירת ספרי הקודש הייתה יכולה להיות שונה ולאו דווקא לצורך הזיוף. למשל ד"ר דרשוביץ הצביע על כך שנמצאה רטיבות בשוליים של דפי הספרים הגזורים, ואולי גזירת השוליים נועדה להגן על הספרים. נוסף לכך, עד כמה שידוע, מעולם לא השוו את קצוות היריעות הגזורות לשולי המגילות שחשף שפירא, כלומר מעולם לא נבדקה הטענה הזו, גם לא בימים ההם, כשהמגילות היו עדיין בנמצא. לא נבדק עובי הקלף, צבעו, ולא נערכה כל בדיקה שהייתה יכולה לאשש את הטענה שמדובר במגילה שנכתבה על אותו קלף שנגזר מספרי הקודש התימניים. משום כך טוענים ד"ר דוד שפירא וד"ר דרשוביץ כי טיעון זה אולי יש בו כדי להעלות חשד, אבל אינו יכול להוות ראיה בהכרח המעידה על זיוף המגילות.
טענת הכתב העברי הקדום
ד"ר בן נון מצביע על כך שבמגילות מדבר יהודה נמצאו למעלה מ 30 עותקים של ספר דברים, וכולם כתובים בכתב המרובע, הדומה לעברית שלנו, ולא בכתב עברי קדום. כלומר לשיטתו, תמוה הדבר שנשתמר נוסח בכתב הקדום, מאחר שרואים במגילות מדבר יהודה כי עם השנים הוחלף הכתב. לכן מצופה היה לדעתו למצוא גם במגילות שפירא כתב מרובע ולא כתב עברי קדום.
דבריו של ד"ר בן נון מחדדים לדעתי את האפשרות שמדובר במגילות ממקור ישראלי ולא יהודאי. זאת משום שהכתב העברי הקדום המשיך להיות בשימוש אצל השומרונים, שעד היום משתמשים בו, בשונה מהיהודאים שעברו לכתב המרובע. אולי פרט זה מחזק את ההערכה שלי כי מגילות שפירא הן חלק מהספרות שנכתבה אצל כוהני ישראל, שמרכזם היה בשומרון.
חיזוק אמיתות מגילות שפירא באמצעות גישת המאבקים בין בתי הכהונה
חוקרים שונים שאלו את עצמם מדוע בחר מחבר מגילות שפירא לכתוב נוסח שונה של ספר דברים, ולא העתיק את הנוסח המוכר לנו? הרי זייפן, מניעיו הם כלכליים, ומה התועלת בהמצאת נוסח אחר מהמוכר? הוא יכול היה לקחת את הנוסח של ספר דברים, כפי שמופיע בתנ"ך, ולהעתיק אותו למגילות, ובכל זאת נוסח המגילות שונה בנקודות רבות מנוסח ספר דברים המופיע בתורה.
ובכן תשובות שונות ניתנו לשאלה הזו, ואני רוצה להציע גם הסבר משלי, הסבר שמראה כי ההבדלים בין שני הנוסחים אינו מקרי ונובע מוויכוחים שהיו בין כוהנים משני בתי כהונה מתחרים, בישראל וביהודה.
אתר היסתורה והיווצרות התורה
תוכלו למצוא כאן באתר היסתורה כתבות רבות שבהן עדויות שונות לכך שספרות המקרא, התורה, ספרי הנביאים, ספרות בית שני ואף התורה שבעל פה, כולם תוצר של מאבק ארוך שנים בין שני בתי הכהונה המתחרים הנ"ל. מגילות שפירא אינן שונות בכך, והן אף מחזקות את הממצאים שאני חושף כאן באתר.
הפוסטים באתר נותנים טעימה מהעדויות הרבות שמובאות בספר "שלושה לוחות הברית", ספר שמצביע על המאבקים בין שני בתי הכהונה ועל האופן שהם השפיעו על היווצרות תורת ישראל. הוא חושף כ-20 הפיכות שונות שהיו חלק מאותם מאבקים, ובמסגרת כל אחת מההפיכות הללו הזרם המנצח הוסיף פרקים לספרות הקודש וערך את הספרות הישנה על פי האג'נדה שלו.
השוואת מגילות שפירא עם ספר דברים בנוסח המסורה
נוסח מגילת שפירא משקף את המסורות הישראליות. למסקנה זו אני מגיע בעקבות בחינת השינויים בין הנוסח של מגילות שפירא לנוסח המוכר לנו. אלו עריכות יהודאיות שכוהני יהודה עשו, ואפשר לראות שכל השינויים נוגעים לנקודות המחלוקת שהיו בין כוהני יהודה לכוהני ישראל.
להערכתי, ספר שבו היה נוסח ספר דברים קדום, הדומה לנוסח ששפירא חשף, הגיע לידי כוהני יהודה בימיו של חזקיהו, כאשר כוהנים ישראלים שולבו במקדש הירושלמי. כ-80 שנה לאחר מכן, בימיו של יאשיהו, כאשר מתבצעת רפורמה לחיסול המקדשים הישראליים בשומרון, הספר עבר עריכה יהודאית, שתאמה את האג'נדה הפוליטית של כוהני יהודה, ולפיה המקדש הלגיטימי היחיד הוא מקדשם שלהם, המקדש הירושלמי.
הסבר זה מתאים, אגב, גם להערכה כי הספר המקורי, הישראלי, היה כבר כתוב בזמן שהכתב המופיע במצבת מישע היה בשימוש. אין זה אומר שהנוסח שמצא שפירא הוא מהמאה השמינית או השביעית לפנה"ס. ייתכן שהשומרונים או כוהני ישראל העתיקו אותו במשך שנים, והוא היה חלק מהמסורות הישראליות-שומרוניות, ששימרו את הכתב העברי הקדום זמן רב לאחר שביהודה כבר נטשו את השימוש בכתב הזה.
למסקנה זו אני מגיע, כאמור, מתוך אוסף השינויים בין נוסח מגילות שפירא לנוסח ספר דברים התנ"כי. השוואה שמראה כי המקומות שבהם הטקסט שונה הם בדיוק בכל אותן נקודות המחלוקת שהיו בין שני בתי הכהונה, כפי שמובא בספר "שלושה לחות הברית".
אתן כאן כמה דוגמאות להבדלים שלדעתי נובעים מעריכת הספר הישראלי בידי כוהני יהודה.
המאבק על ההנהגה בין כוהני יהודה לכוהני ישראל
המחלוקת על ההנהגה, כפי שהיא עולה מהמקרא, היא המחלוקת על הובלת העם עם הכניסה לארץ. כוהני ישראל קידמו את יהושע בן נון, נשיא שבט אפרים, ואילו כוהני יהודה את כלב בן יפונה, נשיא שבט יהודה. ההנהגה של כוהני ישראל, שמרכזה היה בשבט אפרים, נאבקה בהנהגה של כוהני יהודה. תוכלו לקרוא על מחלוקת זו בפוסט העוסק במאבק על ההנהגה בין יהושע בן נון לבין כלב בן יפונה. כחלק מהשינויים בין שני הנוסחים, במקומות שבהם הופיע במגילות שפירא יהושע בן נון בנוסח המוכר לנו הוא נמחק, ובמקומו כלב בן יפונה הוא מי שירש את הארץ.
הר הברכה והר הבית - המאבק על המקום המקודש
דוגמה נוספת היא המחלוקת בין הכוהנים על המקום המקודש. ככלל, היות שהר גריזים, ההר המקודש לכוהני ישראל, הוא שמופיע בספר דברים כהר המבורך, ולא הר הבית הירושלמי, זו לדעתי עדות לכך שהמקור של ספר דברים הוא ישראלי. בנוסח מגילות שפירא, בשבטים הנמצאים על ההר המבורך נעדר שבט לוי, השבט שמייצג בסיפורי התנ"ך את כוהני ירושלים. לעומת זאת, בנוסח המסורה המוכר לנו נראה כי שבט לוי הוסף לרשימת השבטים המבורכים, והוא אחד מהשבטים שזכו להיות על הר הברכה.
אלוהים נגד יהוה - המאבק על האלוהות
בנוסח מגילות שפירא במקומות רבים שבהם מופיעה המילה "אלוהים" מופיעה בנוסח המסורה המילה "יהוה". החלפת שם האלוהות אינה מקרית, והיא לדעתי חלק מוויכוח בין שני בתי הכהונה על האלוהות. תוכלו לקרוא על כך בפוסט העוסק בהבדל בין אלוהים ליהוה, פוסט שמצביע על כך כי אף שבעיניו כיום אלוהים ויהוה הם אותה האלוהות, לא כך היה בעיני מחברי המקרא. גם נוסח עשרת הדיברות שונה בין מגילות שפירא לתנ"ך. אנחנו מוצאים כי הדיבר "לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא" אינו מופיע בנוסח מגילות שפירא, ונראה שהכנסת דיבר מיוחד לאל יהוה היא תוספת שתומכי האל יהוה, כוהני יהודה, הוסיפו.
חוקי ספר דברים - חוקי הרדיפה נגד כוהני ישראל
חוקי ספר דברים המוכרים לנו אינם נמצאים בנוסח מגילות שפירא. רבים מחוקים אלו תואמים את האג'נדה היהודאית, שלפיה רק המקדש הירושלמי שלהם הוא לגיטימי, ושאר הכוהנים ומקדשיהם פסולים הם, וכוהניהם עובדי עבודה זרה שדינם מוות. אלה חוקים שיוצאים נגד בית הכהונה הישראלי ולא נמצאים בנוסח, הישראלי לשיטתי, המופיע במגילות שפירא. על רפורמת יאשיהו תוכלו לקרוא עוד בפוסט העוסק בשאלה אם אכן מדובר ברפורמה לריכוז הפולחן בירושלים או בטבח ממוסד בחסות ספר תורה חדש, שהתיר את דמם של מתנגדיהם הפוליטיים של מחברי התורה.
האם מגילות שפירא הן זיוף או אמת - סיכום
הוויכוח הסוער בין החוקרים יימשך כנראה משום שהמגילות אינן בנמצא. אילו היו בידינו המגילות, אפשר היה בבדיקת מעבדה להכריע בשאלת זיופן, האם אמיתיות הן או זיוף? השתדלתי להציג את טיעוני שני הצדדים, גם את עמדת הפרופסורים והדוקטורים המכובדים, שאוחזים בעמדה שמדובר בזיוף, וגם את העמדה של הטוענים שלא ייתכן כי מדובר בזיוף. שיתפתי גם בעמדתי האישית וניסיתי לנמק אותה כמיטב יכולתי. כולכם מוזמנים להקשיב לטיעונים של שני הצדדים ולגבש עמדה בהתאם.
תודה מיוחדת לאלכס צייטלין שראיין את כל החוקרים בערוץ היוטיוב שלו "באים אל הפרופסורים".י
אהבתם? מעניין? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם
אולי יעניין אותך גם
איך נולד אתר היסתורה
קוראים רבים מבקשים שאספר על עצמי. מי אתה? מה למדת? איך הגעת לכל מה שאתה כותב עליו כאן? אז בפוסט הזה אנסה לתת תשובות לחלק מהשאלות הללו.
האם ארון הברית היה בירושלים ומתי הפכה העיר לקדושה?
על פי הממצא הארכאולוגי, ארון הברית לא יכול היה לעבור משילה לירושלים דרך קריית יערים, משום שאתר הפולחן בקריית יערים הוקם מאתיים שנה לאחר שחרב המשכן בשילה. אם כן, מדוע נכתב הסיפור כך ומתי הפכה ירושלים לעיר הקודש?
מי כתב את ספר דברי הימים ומה הקשר לחשמונאים?
האם יכול להיות שספר דברי הימים נכתב כחלק ממאבק על הכהונה הגדולה, שבמסגרתו נרצחו רוב הכוהנים? מי נאבק נגד מי ואיך כל זה קשור למרד החשמונאים?
למה דוד מושמץ כל כך בתנך ומתי הפך למלך נערץ?
דוד הוא אולי המלך שעשה הכי הרבה חטאים בתנ"ך ולעומת זאת בציבור ובמסורת היהודית הוא נתפס כמלך הקדוש ביותר. איך מיישבים את הסתירה הזאת?
מאיפה הגיעו הפרושים?
בסוף ימי בית שני מגיח משום מקום זרם חדש: הפרושים. משתלט על היהדות, כשהוא מכניס את התורה שבעל פה שהחליפה את תורת הצדוקים. איך קרה הדבר ומאיפה באו הפרושים?
מתי ולמה נכתבה מגילת רות
על אף שהסיפור מתרחש לכאורה בתקופת השופטים זמן חיבור המגילה הוא בבית שני. מה קרה בימים ההם שהוביל לכתיבת מגילה חתרנית היוצאת נגד הכהונה הירושלמית?
התכנים בבלוג הם פרי עבודת חקר ממושכת ומעמיקה שבחנה כתבי קודש יהודים רבים ושונים, כגון התנ"ך, חלקים מהמשנה, התלמוד הירושלמי והבבלי, מגילות מדבר יהודה, הספרות החיצונית, ממצאים ארכיאולוגיים שונים, כרוניקות בבליות, אשוריות, פרסיות ועוד.
עבודה שהראתה כי רוב כתבי הקודש היהודיים הם תוצר של פולמוס ארוך שנים, מלווה במאבקים קשים, בין שני בתי כהונה. הספר חושף את רצף המאבקים, העקובים מדם יש לומר, בין הכוהנים משני הזרמים, על כסף, נדל"ן כוח ושליטה. ומצביע על השתקפותם בטקסט המקראי ובתורה.
תוכלו למצוא ראיות רבות, הרחבות ודוגמאות רבות לנאמר בפוסט זה בספר "שלושה לוחות הברית" שמביא את עיקרי הממצאים של עבודת החקר המקיפה הזו, בשפה פשוטה ונהירה לכל נפש.
לרגל ההשקה – עשרת ימי הנחה…
49 שקל בלבד לספר מודפס + 15 שקל משלוח (רק באתר המחיר – הזול ביותר)
29 שקל בלבד לספר אלקטרוני